חדשות טובות ממפרץ אילת

חי וצומח | טיולים ופנאי |
אחרי שידעה שנים ארוכות של הידרדרות, שונית האלמוגים באילת מראה בשנים האחרונות סימנים ראשונים של צמיחה. האם מדובר במגמה של התחדשות או בהתאוששות זמנית בלבד?

שונית האלמוגים באילת היא מיוחדת במינה: היא השונית הצפונית ביותר על פני כדור הארץ, ומכילה מגוון ביולוגי מהעשירים בעולם. כמה חודשים אחרי שחוקרים אוסטרלים פרסמו ששונית המחסום הגדולה עוברת את הלבנת האלמוגים החמורה בתולדותיה, ובעוד התפרצות של כוכב הים הקוצני מכלה אזורים שלמים בשוניות ברחבי האוקיינוס השקט, מעודד לראות שמחקרים ישראלים מהשנים האחרונות מראים דווקא סימנים של התאוששות בשונית במפרץ אילת.

לאחר שסבלה זיהומי נפט מסיביים בשנות השבעים, פוספטים וביוב שהוזרמו אל המפרץ בשנות השמונים והתשעים וכלובי דגים שהוצבו במי המפרץ בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, פחתו רוב האיומים הללו על השונית משמעותית או אפילו הוסרו לחלוטין עד אמצע שנות התשעים; ואילו האחרון שבהם – חוות כלובי הדגים – הוצא מהים בשנת 2008, ואפשר לשונית לנשום לרווחה ולהתחיל בתהליך של השתקמות.

בוועידה השנתית למדע ולסביבה הציג ד״ר יחיעם שלזינגר, אקולוג ימי ותיק שעוקב מקרוב אחר מצב השונית במפרץ כבר עשרות שנים, מחקר שערך בשיתוף עם המצפה התת-ימי באילת וצוות הצוללים שלו, שמטרתו להעריך את מצבן הנוכחי של שוניות האלמוגים ואת יכולתן להתאושש מההפרעות הקשות שפקדו אותן מאז שנות השבעים.

כוכב ים נח לו לצד אלמוג. צילום: תום שלזינגר
כוכב ים נח לו לצד אלמוג. צילום: תום שלזינגר

האלמוגים מרימים ראש

שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים היחידה במדינת ישראל, ומוכרת לישראלים רבים – ובמיוחד לצוללים ולמשנרקלים שבהם. חוץ מהאלמוגים הססגוניים, ניתן למצוא בה מינים מיוחדים של דגים, בהם הזהרון הצבעוני והארסי או דג הנקאי, שניזון מטפילים שחיים על גופם של דגי השונית ו"מנקה" אותם. לצדם חיים בשונית גם חסרי חוליות מגוונים, שאחד מהם – קיפוד הים – מוכר היטב לרוחצים. בזכות מיקומה בצפונו של מפרץ אילת והאקלים היחסית קבוע שלה, בשונית נוצרה מערכת אקולוגית מורכבת וייחודית שבה חיים יותר מ-100 מיני אלמוגים. האלמוגים הם מיני המפתח של השונית, והם משפיעים על כלל המערכת האקולוגית שלה. עם זאת, לאורך השנים חלה הידרדרות במצב השונית, שבאה לידי ביטוי בשיעורי תמותה גבוהים של אלמוגים, ברבייה נמוכה ובכך שכמעט לא התקיימה התיישבות אלמוגים חדשים בשונית.

מחקרו של שלזינגר נערך בשנים 2010-2014, בשטחה הדרומי של שמורת האלמוגים, בעומקים של 12-25 מטרים. ״במסגרת המחקר ביצענו מעקב דו-שנתי ב-28 חלקות מסומנות בגודל 1 מ”ר", מספק שלזינגר. "בכל חלקה בדקנו שלושה מרכיבים: אחוז הכיסוי החי, מספר מושבות האלמוגים, ומספר המינים שנמצאים בה. החדשות המשמחות הן שבכל הפרמטרים ראינו עלייה: כשהתחלנו במחקר ב-2010 כבר הבחנו בסימנים של התאוששות, ולקראת 2012 כבר ראינו עלייה מהותית בכל המשתנים הללו.

״אחת הבעיות היא שבעקבות הדעיכה שהתרחשה בעבר, הרבה מהשטחים הפנויים נשארו מתים גם לאחר שהוסרו המפגעים – אלמוגים פשוט לא צמחו עליהם״, הוא מוסיף. ״מה שראינו במחקר הוא שיש עלייה גם בכיסוי של השטחים ה׳מתים׳. לראיה, משנת 2010 כשהתחלנו את המעקב ועד 2012, כמות המושבות של אלמוגי האבן גדלו מ-34 ל-486 מושבות״.

אירוע הרבייה של אלמוג שיטית. האירוע מתרחש בלילה אחד בלבד בשנה, בסביבות הירח המלא בחודש יוני.במשך 15 דקות כל מושבות האלמוגים ממין זה משחררות למים בסנכרון מושלם את תוצרי הרבייה שלהם, אשר צפים לפני המים ופוגשים תוצרי רבייה ממושבות אחרות. צילום: תום שלזינגר
אירוע הרבייה של אלמוג שיטית. האירוע מתרחש בלילה אחד בלבד בשנה, בסביבות הירח המלא בחודש יוני. במשך 15 דקות כל מושבות האלמוגים ממין זה משחררות למים בסנכרון מושלם את תוצרי הרבייה שלהם, אשר צפים לפני המים ופוגשים תוצרי רבייה ממושבות אחרות. צילום: תום שלזינגר

הכול נשאר במשפחה

אחד הצוללים שהיו שותפים לעבודתו של יחיעם על המחקר הוא לא אחר מאשר בנו תום, שבהמשך החליט להפוך את העבודה המשותפת גם למחקר אקדמי משלו. ״בשנים שבהן אבי החל את המחקר הזה, עבדתי בצוות הצוללים של פארק המצפה התת-ימי והשתתפתי בביצועו כצולל בצוות הצוללים של המצפה״, מספר תום. ״באותה תקופה צללנו באזור המצפה מדי יום והכרנו היטב את הסביבה, ובמהלך הצלילות הבחנו ביותר ויותר אלמוגים קטנטנים חדשים שצצים בה.

״במרוצת הזמן כשפניתי לאקדמיה, החלטתי להמשיך במחקר במסגרת תזה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ׳ יוסי לויה. במסגרת העבודה צילמתי קטעי שונית גדולים וקבועים בצילומי תקריב ברזולוציות גבוהות, אותם הרכבתי במחשב ליצירת ׳פסיפסים׳ גדולים של אזורים שונים. בכל כמה חודשים חזרתי ועקבתי אחר השינויים בשונית ובחברת האלמוגים. כך בעצם עקבתי בצורה פרטנית אחר אלפי אלמוגים קיימים, והצלחתי לזהות אלמוגים חדשים בשונית כבר החל מגודל מילימטר בודד. העבודה הזאת מכילה מידע מעמיק ומפורט לגבי דינמיקות בשונית, כולל קצבי גיוס (גיוס הוא תהליך שבו פגיות אלמוגים צעירות הנסחפות במי הים בוחרות ׳להשתרש׳ על גבי אזור בשונית – מ.פ.) ותמותה; ובנוסף גם ניתוח מעמיק של הרכב המינים והמגוון הביולוגי בשונית באילת״.

שטח בשונית שנערך בו מעקב אחרי מצב האלמוגים. צילום: תום שלזינגר
שטח בשונית שנערך בו מעקב אחרי מצב האלמוגים. צילום: תום שלזינגר

סיבה למסיבה?

המחקר של תום, כמו מחקרו של יחיעם, מצביע על שיפור במצבה של השונית. במסגרת המחקר, השווה תום בין שני אזורים במפרץ אילת: אזור הגנים היפניים – שהוא חלק בשמורה שאליה ניתן להיכנס אך ורק בליווי מדריך צלילה מוסמך, ואזור המחקר של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת – שמותר לצלילה באופן חופשי. שני האזורים הראו התאוששות מהותית בשנות ביצוע המחקר (אזור השמורה באופן משמעותי יותר) ברמת אחוזי הכיסוי החי של השונית, קצב גיוס האלמוגים והאחוזים שהצליחו לשרוד את שלב החיים הראשוני לאחר ההשתרשות. אמנם מדובר בתוצאות של שתי שנות מחקר בלבד, אך הן מקבלות משנה תוקף מתוצאות התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת: "בחברת השונית קיימות תנודות משנה לשנה ואין די בשנה בודדת להעיד על מגמות ארוכות טווח, אך על אף זאת נראה כי בחלק מהאתרים העלייה מתמשכת על פני מספר שנים", נכתב בדוח האחרון של התוכנית משנת 2014.

ממחקריהם של שלזינגר האב והבן, כמו גם מחקרים נוספים מהשנים האחרונות, אפשר בוודאות להבחין במגמה חיובית של התאוששות והתחדשות שונית האלמוגים במפרץ אילת. ״זה עדיין לא מה שהיה בעבר״, אומר יחיעם, ״אבל אנחנו אופטימיים לגבי העתיד. כל עוד לא יוסיפו לנו באזור מכשולים חדשים, ואת הפיתוח והתכנון העירוניים יעשו בצורה חכמה שלא תפגע בשונית, יש לנו סיבה לצפות שהיא תוסיף להתחדש ולשגשג״.

חבצלות ים היו מוכרות היטב במפרץ אילת עד לשנות התשעים, ולאחר מכן נעלמו לחלוטין. חזרתן לשונית מעידה על התאוששותה. צילום: תום שלזינגר
חבצלות ים היו מוכרות היטב במפרץ אילת עד לשנות התשעים, ולאחר מכן נעלמו לחלוטין. חזרתן לשונית מעידה על התאוששותה. צילום: תום שלזינגר

המחקר הוצג במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה 2016.

 



אולי יעניין אותך