במרפאת הילדים בבאר שבע יושבים שלושה מבוגרים ומדברים על עדו (שם בדוי), ילד מתוק כמעט בן שלוש שנמצא עכשיו בגן. עדו מתעכב בהתפתחות השפה שלו. על פי האבחון האחרון שעבר, הוא זקוק להתערבות מהירה של קלינאי תקשורת, אבל לרוע מזלו התור הפנוי הבא בבאר שבע הוא בעוד 10 חודשים ואפילו במרפאה פרטית לא ניתן להשיג תור באזור. התסכול בחדר הקטן במרפאה מורגש מקיר (גבס) לקיר (מחיצת הפרדה מאולתרת מעץ).
לאחרונה פורסם מחקר מקיף בכתב עת המדעי המוביל JAMA שטוען כי "חשיפה לפתלטים בזמן ההריון קשורה בעיכוב התפתחות שפה בילדים". האם עדו הוא אחד מאלו שנחשפו לפתלטים בזמן שהיה בבטן אמו? והאם באמת יש לנו דרך לצמצם מראש את הסיכון לתופעות כמו עיכוב בהתפתחות השפה בילדים?
במצבים הקשים של התמודדות עם בעיה רפואית מול מערכת עם משאבים מוגבלים אי אפשר שלא לשאול את עצמנו שוב ושוב – האם אפשר היה למנוע את המצב הזה מראש?
פתלטים, או ליתר דיוק פתלטים אסטריים, הם קבוצת כימיקלים מעשי ידי אדם שפותחו במאה השנים האחרונות לשימוש בתעשיית ייצור הפלסטיקים, הממיסים ומוצרי הטיפוח. הם משמשים לריכוך והעלאת גמישות החומרים הפלסטיים. "לצערנו, הפתלטים נמצאים היום במוצרי צריכה רבים, וקשה מאוד לא להיחשף אליהם כלל", מסבירה ד"ר חגית אולונבסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "דרכי החשיפה העיקריות של נשים הרות בישראל הן אכילת מזון שארוז בפלסטיק, ובכלל זה גם מזון מהיר, שימוש במוצרי איפור וטיפוח, וחשיפה למוצרי פלסטיק חדשים או באיכות נמוכה".
חשיפה טרום לידתית לפתלטים קשורה למגוון סוגי מחלות, שיבושים בפעילות תאי הגוף ומערכות הגוף השונות ופגיעות נוירו-התפתחותיות אך מעט ידוע על קשר ספציפי בין חשיפה זו לבין אחד מהפונקציות הקוגניטיבות החשובות ביותר: התפתחות השפה. קבוצת חוקרים, רופאי ילדים ופסיכיאטרים ממספר מוסדות מחקר מובילים בארצות הברית ובשוודיה ניסו לבחון את הקשר בין חשיפת לפתלטים במהלך ההריון לבין התפתחות השפה אצל ילדים בשני מחקרי מעקב ארוכי טווח על נשים בהריון.
מעקב אחר 1,300 נשים בהריון
הנתונים למחקר זה התקבלו ממרפאות טרום לידתיות בכל רחבי מחוז ורמלנד בשוודיה ומארבעה מרכזים רפואיים נוספים בארה"ב. המשתתפות במחקרים, כ-1,300 במספרן, היו נשים בריאות הנמצאות בטרימסטר הראשון של ההיריון. מהנשים נלקחו נתונים מלאים על רמות המטבוליטים של פתלטים בשתן, עיכוב השפה אצל הילדים ונתונים דמוגרפיים נוספים.
החוקרים נתנו לאמהות שהשתתפו במחקר להשלים שאלון למעקב אחר התפתחות השפה (מספר המילים שילדיהם יכלו להבין או להשתמש כאשר היו כבני שלוש). ילדים שהבינו 50 מילים או פחות הוגדרו כבעלי עיכוב בהתפתחות השפה.
בניתוחים הסטטיסטיים של כמות המטבוליטים של פתלטים (חומרי הפירוק שלהם בגוף) בשתן, שנמדדו בזמן ההיריון, נמצאה התאמה מובהקת סטטיסטית בין החשיפה לפתלטים לבין עיכוב השפה בשתי הקבוצות. החוקרים ביצעו ניתוח סטטיסטי נוסף, שבו נוטרלה השפעתם של גורמים אחרים למעט החשיפה לפתלטים שעלולים להשפיע על התפתחות השפה. בניתוח זה נמצא שעם כל הכפלה בריכוז הפתלטים הנמצאים בשתן של האם ההרה, הסיכון לעיכוב בהתפתחות השפה אצל הילד עלול לעלות בכ-25 עד 40 אחוז.
הנזקים של חשיפה למינונים גבוהים של פתלטים מוכרים וידועים. עם זאת, בעולם המודרני כמעט ולא ניתן להימנע לחלוטין מחשיפה אליהם, משום שהם נמצאים במוצרים רבים. יתרה מזאת, רק לעתים רחוקות תופיע המילה "פתלטים" על תווית מוצרים (פרט למקרים בהם נכתב "ללא פתלטים", כמובן). ואכן, ממצאי סקר ישראלי של ניטור ביולוגי שנעשה על ידי משרד הבריאות על כ-250 מבוגרים, מראים כי ב-92 אחוז מהנבדקים נמצאו כל סוגי המטבוליטים של פתלטים שנבדקו במחקר.
"כולנו חשופים לרמה מסוימת של פתלטים והמצב בישראל ככל הנראה לא שונה ממדינות מפותחות אחרות כמו אלו בהן בוצעו המחקרים. אמנם התקנים הרלוונטיים לחשיפה למזהמים ממזון בישראל לא מגנים, לדעתי, בצורה מספקת על האוכלוסיות הרגישות, ובכלל זה נשים בהריון וילדים", אומרת אולנובסקי, "אבל בכל זאת אני ממליצה לרכוש מוצרי פלסטיק רק מאיכות טובה ולהימנע מהזמנה ישירה באינטרנט מסין – המוצרים הללו לא מפוקחים ולא נבדקים".
חשוב להבין את המחקר השוודי-אמריקאי בהקשר של מחקרים קודמים בתחום. מצד אחד, החוקרים אכן מצאו סיכוי גבוה יותר לעיכוב בהתפתחות שפתית בקרב יילודים לאמהות שנחשפו לפתלטים במינונים הנמצאים בסביבה מודרנית. אך מצד שני, בקרב מדגם דומה של נשים במחקר מדנמרק שפורסם אשתקד לא נמצא קשר כזה. על כל פנים, נזקי הפתלטים לבריאות ידועים ובין אם הנזק קשור בהתפתחות השפה או לא בהחלט יש צורך לצמצם את החשיפה של נשים בהריון.
איך מפחיתים חשיפה למזהמים
לפני כמה שבועות קיימה אולנובסקי מפגש פתוח, שסקר את המידע הקיים כיום בנוגע לשימוש בכלי פלסטיק לאחסון, חימום והגשת מזון, וכלל גם המלצות מעשיות להפחתת החשיפה למזהמים הללו בישראל. "ניתן להפחית את החשיפה גם באמצעות שימוש במוצרי טיפוח ואיפור מאיכות טובה בלבד, הפחתה משמעותית בצריכת מזון מהיר, והימנעות משימוש בכלי פלסטיק שבאו במגע עם מזון חם. אם מקפידים על הנחיות אלו, ניתן לצמצם את החשיפה – דבר החשוב במיוחד לנשים בגיל הפריון ובהריון, וגם לפעוטות", מסכמת אולנובסקי.
אין ספק כי יש לצמצם חשיפה לחומרים אלו במיוחד בזמן הריון ותוצאות המחקר המקיף מצריכות בדיקה מעמיקה נוספת על הקשר של פתלטים עם עיכוב השפה. עדו בן השלוש כבר סובל מעיכוב בהתפתחות השפה וצריך לחכות לתור לקלינאית תקשורת בבאר שבע, אך ייתכן ויש לנו עוד דרך, אחת מיני רבות, להפחית , אפילו במעט, את מספר הילדים שיסבלו מקשיים אלו בעתיד.
הרצאה של ד"ר חגית אולנובסקי על פלסטיק ומזון: