שתפו‬        

יהונתן שר

חנוכייה ידידותית לבית ולסביבה

כיצד אפשר ליהנות מאורם של נרות החנוכה – ובמקביל לצמצם את השפעותיהם על הסביבה ועל בריאותנו?
2 בדצמבר 2021



חג החנוכה כבר כמעט כאן, ובעוד רגע נתאסף עם בני משפחתנו סביב אורותיה של החנוכייה, נשיר את שירי החג בסדר המועדף עלינו וננסה לשמור על הגזרה מפני הסופגניות. אומנם אנחנו מציינים בחנוכה את נס פך השמן, אבל רובנו כבר לא נוהגים להשתמש בשמן כדי להאיר את החנוכיות שלנו, אלא באותם 44 נרות קטנים וצבעוניים שאריזותיהם המוכרות כבר הפכו לאחד מסמלי החג. עם זאת, הנרות החגיגיים עלולים גם לגרום לנזק מסוים, לסביבה ואף לבריאותנו. בדקנו כיצד אפשר בכל זאת לשמור על המנהג המאיר של החג תוך צמצום ההשפעות השליליות.

מרבית הנרות שבהם נעשה שימוש ברחבי העולם כיום, כולל נרות החנוכה הנפוצים, עשויים מפרפין – חומר שמזוקק מנפט. לכן, הדלקת נרות ביתיים משחררת גזי חממה ולכן תורמת (גם אם במידה לא-גדולה) להחרפתו של משבר האקלים.

עקב כך, בשנים האחרונות התפתחה תעשיית נרות שעשויים מחומרים "טבעיים", שמציגים את עצמם כידידותיים יותר לסביבה. תחליפים אלה כוללים בין השאר נרות שעשויים משעווה מבוססת סויה, משעווה מבוססת שמן דקלים או משעוות קוקוס. יצרני הנרות הללו טוענים שבניגוד לפרפין, מדובר בחומרי גלם מתחדשים שלא מזיקים לסביבה. מוצרים אלה כוללים בין השאר נרות שמן דקלים לחנוכה שמייצרת חברה שבחרה לעצמה את השם העליז GoodLight ונרות סויה שמפיצים את הניחוח המסקרן שעונה לשם "תל אביב". יש לציין ששריפת כלל הנרות הללו משחררת גם היא גזי חממה, אך כיוון שהצמחים שהנרות הוכנו מהם ספחו פחמן דו-חמצני מהאוויר בעת גדילתם, מדובר תיאורטית בתהליך שהוא כמעט ניטרלי מבחינת פליטות פחמן בראייה כוללת – והפחמן שנפלט הוא רק זה שנקלט מלכתחילה. יחד עם זאת, גם נרות אלה לא חפים מנזק סביבתי: הביקוש הגובר לשמן דקלים בעולם הביא לבירוא שטחים אדירים של יערות גשם טרופיים (בעיקר באינדונזיה ובמלזיה). הביקוש לגידולים חקלאיים כמו סויה למטרות שונות הוא אחד הגורמים לבירוא היערות האינטנסיבי שמתרחש באמזונס כיום. והעלייה בביקוש לשמן קוקוס, שמשמש גם לבישול ולייצור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח עור מסוגים שונים, כבר החלה להביא לבירואם של יערות המנגרובים, שלהם חשיבות רבה: הן כסופחי פחמן דו-חמצני והן כשטח מחיה עבור מגוון חיות בר וצמחים ייחודיים.

שתי חלופות סביבתיות יותר לפרפין הן כאלה שבהן נעשה שימוש גם בעת העתיקה, זמן רב לפני שבני האדם החלו לשאוב נפט מבטן האדמה: דונג דבורים ושמן זית. דונג, ששימש לייצור נרות עוד מלפני הספירה, מופק באמצעות המסה של חלות דבש שמיוצרות על ידי דבורים – כך שהוא מיוצר ממשאב מתחדש. בין השאר, אפשר לרכוש כיום ברשת נרות אורגניים שמיוצרים מדונג של דבורים ישראליות (מה שמאפשר גם לתמוך כלכלית בחקלאות הישראלית). נרות שמן זית, שמועדפים גם היום על ידי רבים (בעיקר בקהילות דתיות) כזכר למנורת בית המקדש שהודלקה בשמן ולנס פך השמן, מתאפיינים ביתרונות דומים לאלה של הדונג – הייצור ממקור מתחדש והתמיכה בחקלאות הישראלית. בנוסף, שמן זית נחשב לבטיחותי יחסית, ואם הוא נשפך בצורה כלשהי מן החנוכייה האש נוטה להיכבות מעצמה או בקלות יחסית.

זיהום אוויר בתוך הבית

גם אם חלק מתחליפי הפרפין עלולים להיות בעייתיים מבחינה סביבתית, ייתכן שיש להם יתרונות עליו בהיבט הבריאותי. ד"ר זהר ברנט-יצחקי, חבר סגל בפקולטה להנדסה וחוקר במרכז על שם אמרי אלוני לחקר המידע בבריאות במרכז האקדמי רופין, מספר שבשנים האחרונות מספר מחקרים בחנו את ההשפעה של נרות על בעיית זיהום האוויר התוך-מבני: בין השאר, נמצא ששריפת נרות פרפין משחררת לאוויר חומרים מסרטנים וכימיקלים שעלולים לגרום לנזק לריאות, לאיברים פנימיים ולמערכת העצבים. "לפי מחקר מדנמרק, נרות הם המקור הביתי העיקרי לפליטת חלקיקים אולטרה-עדינים (בגודל של עד מיקרון אחד)", הוא אומר. "אלה חלקיקים שהחשיפה אליהם מסוכנת במיוחד, כיוון שהגודל שלהם מאפשר להם לחדור לעומק הריאות ולכלי דם דקים, וכך לגרום לתחלואה". עם זאת, יש לציין שכשמדובר בשריפה של נרות בודדים, לא ברור עד כמה העלייה בריכוז זיהום האוויר התוך-מבני שנגרמת על ידיה גורמת לסיכון משמעותי.

brass-colored candle holder on brown table
בין השאר, נמצא ששריפת נרות פרפין משחררת לאוויר חומרים מסרטנים וכימיקלים שעלולים לגרום לנזק לריאות, לאיברים פנימיים ולמערכת העצבים. Photo by Element5 Digital on Unsplash

עדות לקשר הבעייתי בין חג החנוכה לבין זיהום אוויר תוך-מבני נמצאה בעבר לגמרי במקרה. "בבדיקת זיהום אוויר תוך-מבני, נמצאה עלייה פתאומית בריכוז זיהום האוויר החלקיקי באחת מנקודות המדידה, שהייתה כיתת לימוד לא-מאווררת בבית ספר יסודי – ומבירור הסיבה למקור הפליטה, התגלה שבאותו הזמן הדליקו בה נרות חנוכה", מספר ד"ר רענן רז, אפידמיולוג סביבתי מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. מכיוון שמדובר במדידה אנקדוטלית ולא במחקר של התופעה, רז מספר שהמקרה לא הגיע לפרסום מקצועי.

מחקרים מראים ששריפת נרות פרפין גורמת לפליטת חומרים מסוכנים – בעוד שכמעט שלא קיימים מחקרים דומים בנוגע לחלופות, ונטען אף ששריפה של נרות משעוות סויה או מדונג נקייה כמעט לחלוטין – אם כי יש צורך במחקר נוסף בנושא. במקרה של שימוש בנרות שמן זית, מומלץ להקפיד שלא להשתמש בפתילים שמכילים מתכת, ששריפתם עלולה לפלוט חומרים מסוכנים, אלא לבחור בפתיל מחומר טבעי, כגון כותנה.

להיות מודעים לסכנה

"רובנו מודעים לזיהום האוויר החוץ-מבני, אבל חשוב לשים לב גם לאיכות האוויר שבתוך הבית", אומר ברנט-יצחקי. "זיהום אוויר תוך-מבני עלול להיות מסוכן יותר מזיהום האוויר החוץ-מבני, כיוון שאנחנו נמצאים בתוך מבנים כמעט כל הזמן – בין אם אנחנו ישנים, עובדים או לומדים בהם".

hanukkah, polishing, chanukkia
נרות שמן זית, שמועדפים גם היום על ידי רבים (בעיקר בקהילות דתיות) כזכר למנורת בית המקדש שהודלקה בשמן ולנס פך השמן, מתאפיינים ביתרונות הייצור ממקור מתחדש והתמיכה בחקלאות הישראלית. Photo by EvgeniT on Pixabay

אם כך, מהי המסקנה? כיצד נוכל להדליק נרות בחנוכה בשלום ובבטחה? מסתבר שהפתרון הוא פשוט מאוד, והוא מומלץ לא רק בימים שבהם אנחנו מתאספים מסביב לחנוכייה, אלא גם אם אנחנו מדליקים נרות שבת – או סתם נרות לאווירה. "כדי למנוע זיהום אוויר תוך-מבני, הדבר החשוב ביותר הוא לאוורר את הבית", אומר ברנט-יצחקי.

"חשוב לציין שבמחקר שלנו, הזיהום עלה מאוד בעיקר כשכיבו את הנרות, ולכן עצה טובה היא להניח את הנרות בחוץ לפני שהם נכבים, כדי למנוע מהעשן להתפזר בתוך הבית", מוסיף רז.

"חשיפה של שמונה ימים לנרות לא תהרוג אותנו, אבל חשוב להיות מודעים לסכנה של חשיפה לזיהום אוויר תוך-מבני בעקבותיהם, ולשמור על עצמנו במגבלות האפשר", מסכם ברנט-יצחקי. "חנוכה הוא החג האהוב עלי, זה חג מהנה ומשפחתי מאוד, ואני מדליק בו נרות – ובמקביל, מקפיד לוודא שהבית יהיה מאוורר".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית