חציל זול, חציל יקר: העלות האמיתית של האוכל שלנו

בריאות ומזון | כלכלה וצרכנות |
המחיר שאנחנו רואים בסופר לא תמיד משקף את ההשפעה שהמזון שלנו יצר, מהרגע שבא לעולם ועד שהגיע למדף. איך משנים את זה?
חצילים בשוק. צילום: Robert Gareth, Unsplash

מה למשל נכלל בעלות האמיתית של חציל? צילום: Robert Gareth, Unsplash

אין כמו הנחות ומבצעים, נכון? בסוף 2024 התבשרנו שחגיגות "בלאק פריידי" ויורשו "סייבר מאנדיי" שברו, שוב, שיאי מכירות. רבים מאיתנו מתחדשים במוצרים זולים בימים מיוחדים כאלה או מחפשים עסקאות משתלמות במשך כל השנה. אולם בחלק מהמוצרים, למשל בתחום המזון, המחירים הנמוכים לעיתים מסתירים מאחוריהם עלויות כבדות לסביבה, לכלכלה העולמית ולבריאותנו; כמו שנהוג לומר, מה שקונים בזול – יכול לעלות ביוקר.

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", מוצג מודל לחישוב העלות האמיתית של מזון על ידי מיכל לויט, מהתוכנית לתואר שני בהיבטי חברה ומדיניות של שינויי אקלים באוניברסיטת תל אביב ומהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, שני מילוא, מבית הספר ע"ש פורטר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אלון שפון, ממוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ומהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.

לא רק שינוע

מה למשל נכלל בעלות האמיתית של חציל? על פי המחקר, זה כולל לא רק עלויות של דשנים, מים, כוח אדם, שינוע ואריזה, דמי תיווך ותשלומים לסוחרים ומפיצים, אלא גם של היבטים נוספים כמו זיהום מים מחומרי הדברה, פליטות גזי חממה, והשפעות בריאותיות על העובדים והצרכנים ‒ שאינן מובאות בחשבון בתג המחיר של המוצר. כדי להבין מהו מחירו המלא של החציל, יש לשקף את הערך הכספי של כל השפעותיו החיצוניות. רעיון זה הוצג כבר לפני יותר ממאה שנה על ידי הכלכלן הבריטי ארתור ססיל פיגו, שהציע שאם לסביבה יש ערך כלכלי אז ניתן לטפל בפגיעה בה בכלים כלכליים. זה יכול לכלול הטלה של מיסים שישמשו תמריץ להתחשב בשיקולים סביבתיים ולהכניס אותם לעלויות המוצר. מאוחר יותר, בשנות ה-90, החלו כלכלנים כמו רוברט קוסטנזה להעריך את שווי השירותים של מערכות אקולוגיות (תרומות המערכות האקולוגיות לרווחת האדם) בעולם. כך ניתן היה להצמיד תג מחיר לפגיעה סביבתית בתהליכים כמו ויסות אקלים וטיהור מים. מאז, כלכלנים ממשיכים להציג מודלים שמכמתים את ההשפעות של פעולות ייצור על הסביבה ומצמידים להן ערך כלכלי.

מקשת אבטיחים לאחר איסוף גרעינים לפיצוח. צילום: שחר בוקמן

מקשת אבטיחים לאחר איסוף גרעינים לפיצוח. צילום: שחר בוקמן

גם אצלנו יש מיסים

בישראל אפשר לזהות שימושים שונים בעקרונות אלו בכל ביקור בסופר וגם בפעולות יום-יומיות אחרות, לדוגמה: הטלת מס על רכישת מוצרי טבק שמזיקים לבריאות שקיות הפלסטיק ;החד פעמיות בסופר כבר לא ניתנות בחינם כדי לצמצם את הצריכה והזיהום מהן; בעבר הוטל מס הסוכר על משקאות ממותקים שמגבירים את הסיכון לסוכרת ויוצרים עומס על מערכת הבריאות; ובתכנון הטלה של "אגרת גודש" בניסיון למתן פקקי תנועה.

בתעשיית המזון העולמית השימוש בכלים כאלו עדיין נחשב לחדשני. על פי המאמר, למרות שמודל העלות האמיתית של מזון מציע דרך להראות לציבור הרחב כיצד ההתנהלות בשוק המזון משפיעה עלינו באופן נרחב – הוא לא חף מחסרונות. אחת המגבלות שלו היא ההישענות על הערכות שנויות במחלוקת, והחוקרים מזהירים מפישוט יתר של מערכות מורכבות או מהחמצה של מלוא המשמעות שלהן בגלל הניסיון לכמת את ערכן הסביבתי. יחד עם זאת, המודל הוא כלי חשוב להעלאת המודעות לעלויות החיצוניות של מוצרי מזון, וממשלות, עסקים וארגונים בין-לאומיים משתמשים בו כדי לקדם מערכות מזון וחקלאות בנות-קיימא הוגנות ובריאות.

 

אז מהי, אם כן, העלות האמיתית של מזון?

יש הערכות שונות לפערים בין העלות לצרכן לבין העלות האמיתית. בארצות הברית ההערכה היא שצרכנים משלמים רק שליש מעלות המזון האמיתית: הם מוציאים 1.1 טריליון דולר על מזון בשנה, אך נזקים לבריאות הציבור, עלויות הזיהום והיקף הפגיעה במגוון הביולוגי מביאים את המחיר האמיתי לכ-3.2 טריליון. ברמה העולמית, ההערכות של האו"ם הן שהעלויות החיצוניות הן כפולות מהעלויות בפועל – 19.8 טריליון דולר בשנה לעומת 9 טריליון. זאת אומרת, אם מתייחסים לא רק למחיר בסופר, אלא גם לפליטות גזי חממה, לשימושים במשאבי טבע כמו מים וקרקע, ולהשלכות של עוני ורעב – מקבלים השפעה גדולה הרבה יותר שמחירה גדול. על פי המאמר, העלות האמיתית של מזון בעולם משפיעה רבות על הכלכלה העולמית – ומהווה כ-10 אחוזים מהתמ"ג העולמי, מה ש"מדגיש את הצורך בשינוי דחוף", לפי המחברים.

גם אם בחלק מהמקרים מחירי המזון יעלו, וככל שתהיה חקיקה ואכיפה של שימוש בכספים שיהוו פיצוי לפגיעה הסביבתית, אז הדבר ילווה בתרומה משמעותית לרווחה של האזרחים בחברה. גם לזה יש ערך כספי – בפרט דרך מתן תנאי עבודה הוגנים וצמצום בזבוז מזון. צעדים כאלו, שיקודמו בעזרת החלטות של צרכנים ושל קובעי מדיניות שמתחשבים בעלות האמיתית של מזון, יובילו ליותר מזון בריא ובר-קיימא.

בתעשיית המזון העולמית השימוש בכלים כאלו עדיין נחשב לחדשני. על פי המאמר, למרות שמודל העלות האמיתית של מזון מציע דרך להראות לציבור הרחב כיצד ההתנהלות בשוק המזון משפיעה עלינו באופן נרחב – הוא לא חף מחסרונות. אחת המגבלות שלו היא ההישענות על הערכות שנויות במחלוקת, והחוקרים מזהירים מפישוט יתר של מערכות מורכבות או מהחמצה של מלוא המשמעות שלהן בגלל הניסיון לכמת את ערכן הסביבתי. יחד עם זאת, המודל הוא כלי חשוב להעלאת המודעות לעלויות החיצוניות של מוצרי מזון, וממשלות, עסקים וארגונים בין-לאומיים משתמשים בו כדי לקדם מערכות מזון וחקלאות בנות-קיימא הוגנות ובריאות.



אולי יעניין אותך