הקרחונים נמסים, פני הים עולים וכך גם תדירותם של אירועי קיצון של מזג האוויר, כמו סופות עוצמתיות ובצורות ממושכות. כדור הארץ מתחמם. על כל הבעיות והאתגרים האלה, ועל מה שיש ביכולתנו לעשות כדי לעכב את השינויים ולהתמודד עמם, ידונו בסוף החודש מנהיגי מדינות העולם בוועידת פריז להתמודדות עם שינויי האקלים.
בקהילה המדעית ומחוצה לה יש כבר כאלה שמתכוננים ליום שאחרי הוועידה וטוענים שאם כל הדיונים והמאמצים המיועדים לעצור את ההתחממות הגלובלית לא יועילו, יהיה עלינו לפנות לפתרון של הנדסת אקלים.
איך מהנדסים אקלים?
הטכניקות של הנדסת אקלים שעל פיתוחן עובדים כיום נחלקות לשתי גישות עיקריות: הגישה הראשונה מתמקדת בסילוק עודפי הפחמן הדו-חמצני שמצטבר באטמוספרה עקב פליטה מוגברת של גזי חממה בגלל פעילות האדם. במסגרת גישה זו מפותחות טכניקות שכבר נוסו בקנה מידה מצומצם – כמו קבירת פחמן דו-חמצני בבטן האדמה או במעמקי הים במטרה לסלק ולהטמין את עודפי הפחמן שהצטברו באטמוספירה, או העשרת הים בברזל לטובת קשירה וקיבוע של פחמן דו-חמצני על ידי פריחת אצות.
הגישה השנייה של הנדסת אקלים מתמקדת בהגדלת קרינת השמש שמוחזרת אל החלל ממשטח כדור הארץ, על מנת לעזור לכדור הארץ להתקרר (הכמות המוחזרת מתוך סך הקרינה נקראת ״אלבדו״).. לטובת כך הוצעו עד כה בין היתר התזה של מי ים לאטמוספרה כדי להבהיר עננים וכך להסיט את קרני השמש בחזרה אל החלל או זריעה של עננים באמצעות מטוסים. בנוסף, הועלו גם רעיונות קיצוניים יותר, כמו הצבת מראות ענק סביב כדור הארץ, או ריסוס של תמיסה שמבוססת על מים וסולפט (מלח של חומצה גופרתית) כדי לחקות את האפקט של אפר וולקני שמתפזר לאחר התפרצויות של הרי געש ושמוריד את הטמפרטורה על פני הארץ.
פיזור הסולפט הוא רעיון מקובל יחסית בקרב חוקרי הנדסת אקלים, כיוון שהוא נסמך על חיקוי של אפקט מוכר למדע, ולכן ניתן להעריך באופן טוב יחסית את השפעותיו, אך אנחנו גם יודעים כי הוא לא חסר השפעות מזיקות. סולפט הופך במגע עם האטמוספרה לחומצה גופרתית ולכן פיזורו באטמוספרה עלול לגרום לתופעות הרסניות כמו הגדלת החור באוזון, חימום של הסטרטוספרה (אחת מהשכבות המגנות על כדור הארץ). כל זה עלול לשנות את סירקולציית האקלים על כדור הארץ ולפגוע בכמות המשקעים, ולהסטת אור השמש ממשטח כדור הארץ (אפקט שיפחית את יעילותם של פאנלים סולאריים, לדוגמה) – ואלה הם רק הסיכונים שאנחנו כבר יודעים עליהם כעת.
יהלומים במקום סולפט
מדענים מאוניברסיטת הרווארד פרסמו לאחרונה מאמר שמציע תיאוריה חדשה שאמורה להתגבר על התופעות המסוכנות של הסולפט. במקום סולפט, הם מציעים לפזר באטמוספירה אבק יהלומים. המדענים שהגו את הרעיון טוענים שפיזור של חלקיקים מוצקים ומזעריים של יהלומים באטמוספרה יהיה מסוכן פחות לכדור הארץ, כמו גם יעיל יותר, מאשר ריסוס של סולפטים.
פיזור אבק היהלומים אמור להביא לאותו אפקט מקרר (ביעילות גבוהה ב-50 אחוז לפחות, על פי המאמר) שצפוי מריסוס הסולפט לאטמוספירה, אך משום שאינו הופך לחומצה גופרתית במגע עם האטמוספירה הסבירות שיגרום לסיכונים הקשורים בפיזור הסולפט היא פחותה.
מובן שלא כל הנוצץ יהלום. גם רעיון זה אינו נטול מכשולים וחששות: יהלומים, כידוע לכם, הם דבר לא זול במיוחד, ועל אף שמדובר ברסיסי יהלומים ולא באבנים עצמן, פיזור של מאות אלפי טונות חלקיקי יהלומים בשנה צפוי בכל זאת להיות עסק יקר. שימוש בכמות שתוכל להספיק ליישום הטכנולוגיה הזאת בקביעות דורשת גם השגה של כמויות גדולות החומר – מה שיצריך כרייה מוגברת במכרות יהלומים – פעולה עם השלכות סביבתיות מזיקות משלה.
בנוסף, בעוד שהשפעות הסולפט הן מעט ידועות יותר – מכיוון שהוא מחקה התפרצויות געשיות שהשפעותיהן כבר מוכרות לנו – השפעה של פיזור אבק יהלומים באטמוספרה לא נבדקה מעולם, ואת ההשלכות שעשויות להיות לה אפשר רק להעריך או לשער.
קודם מפחיתים פליטות
הטכניקות שמוצעות כיום לקירור כדור הארץ עדיין אינן מפותחות דיין כדי לערוך בהן ניסויים בשטח, כך מזהירה המועצה האמריקאית הלאומית למחקר בדו״ח שהתפרסם מוקדם יותר השנה (ושעליו נכתב ב"זווית"). לפי הדו״ח, אנו נמצאים עדיין במרחק של עשרות שנים מהיכולת ליישם את הטכנולוגיות הללו באופן שעשוי באמת לסייע בהתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית, ולכן אין להסתמך עליהן. עם זאת הדו״ח מציע להשקיע משאבים בפיתוח טכנולוגיות אלו ולהמשיך ולשכלל אותן, משום שייתכן שבעתיד הן אכן יוכלו לסייע במיתון השפעות ההתחממות.
כאמור, לפיתוח ולשימוש בטכנולוגיות אלה מתלווה גם דיון פילוסופי: האם בכלל מותר לנו לשנות את האטמוספרה?
"כבר עכשיו אנו מזיקים לאטמוספרה בפליטה של כמויות עצומות של גזי חממה. זאת בנוסף לכך שאנחנו עדיין לא ממש מבינים לעומק איך היא מתנהגת או יודעים לשלוט בה", אומר מדר. "אם נוסיף למשוואה גם חומר שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים איך הוא יתנהג אבל לא בדיוק בטוחים מה יקרה, זו כבר בעיה אתית ופילוסופית קשה. עדיין לא הגענו לשלב שבאמת יש לנו את הטכנולוגיה ואת היכולת ההנדסית לעשות את זה. כשנגיע לשם נצטרך להחליט אתית האם אנחנו מתקדמים עם זה או לא״.
בינתיים, בכל אופן, נראה שהפתרון הטוב ביותר להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית הוא הנתיב של הפחתת פליטות גזי החממה. יש לקוות שוועידת פריז שתתקיים בסוף החודש תקדם אותנו עוד צעד לעבר הפחתת הפליטות, כדי שהנצנוצים היחידים שנראה בשמים ימשיכו להיות אלה של הכוכבים.
