שתפו‬        

נטע נסים

יום כיפור כל השנה?

תכנית מהפכנית משנה את הסדרי התנועה בברצלונה על ידי הגבלת כניסה לכלי רכב מזהמים לאזורים רבים בעיר וכך מפחיתה את זיהום האוויר. האם יש סיכוי שהיא תיושם גם בישראל?

10 באוקטובר 2019



 

כמדי שנה, לאחר יום כיפור, 24 שעות בהן המכוניות אינן ממלאות את הכבישים והרחובות, המשרד להגנת הסביבה מפרסם נתונים לגבי השיפור באיכות האוויר. ביום הכיפורים תשע"ט, למשל, נתוני תחנות ניטור איכות אוויר הפזורות ברחבי ישראל הצביעו על ירידה משמעותית בזיהום האוויר הנגרם מתחמוצות חנקן במהלך החג – המהוות סמן לזיהום אוויר מתחבורה.

לשם השוואה, בערב יום כיפור בשעות הבוקר הגיעו הריכוזים בחיפה תחתית עד ל-181.3 חלקים לביליון (ppb) כאשר ביום כיפור הריכוז המרבי שנמדד היה 3.3 חל"ב; במרכז ירושלים נרשמו ריכוזים של עד 81.7 חלקים לביליון ו-12 חל"ב ביום כיפור; ובמרכז תל אביב ירדו הריכוזים מ-34.8 חל"ב ל-3.5 חל"ב.

השיפור המשמעותי באיכות האוויר ביום כיפור מדגים את ההשפעה של התחבורה כמקור העיקרי לזיהום האוויר במרכזי הערים הגדולות ואת כמויות המזהמים שאנחנו חשופים אליהם כתוצאה מהשימוש המוגבר בכלי רכב. תחמוצות החנקן הללו, שנפלטות מרכבים, עלולות לגרום לסימפטומים שונים של מחלות בדרכי הנשימה ולהקטנת עמידות הגוף בפני חיידקים. חשיפה לריכוזים גבוהים מאד של חנקן דו-חמצני, המזהם המזיק לבריאות בתוך תחמוצות החנקן, עלולה לגרום להגברתן של תגובות דלקתיות במערכת הנשימה גם של אנשים בריאים, בקרב חולי מחלות נשימה כרוניות  וכן בקרב חולי אסתמה ואף נחשד לאחרונה כקשור לתחלואה בסרטן השד. כמו כן, נמצא שחשיפה של נשים לחנקן דו-חמצני במהלך השליש הראשון של ההיריון מעלה את הסיכון למומי לב בעובר. חשיפה כזו בשליש האחרון של ההיריון מעלה את הסיכון ללידת תינוק במשקל נמוך.

רוכבי אופניים בתל אביב. ביום כיפור זיהום האוויר יורד בעיר באופן משמעותי. תצלום: Yoav Aziz – Unsplash

 

משחררים את הרחוב לתושבים

אולם מה ניתן ללמוד וליישם מהנתונים האלו לשאר ימות השנה? מקום טוב להתחיל בו הוא דווקא בברצלונה, ספרד.

ב-2016, עיריית ברצלונה החליטה לנסות ולמזער את השליטה של כלי הרכב הממונעים בעיר, שמכתיבה את אופיו של המרחב העירוני הציבורי, והחלה ליישם תכנית המגדירה אזורים מסוימים כ"סופרבלוק" (חסימות-על). אזורים אלו ישוחרר מתנועה של כלי רכב, והרחובות בהם ישמרו להולכי הרגל ולרוכבי האופניים. סביב הרחובות הוגדרו צירים מרכזיים שבהם הותרה תנועת כלי רכב. כחלק מהתכנית מדובר על הפחתת התנועה בעיר ב-21 אחוז ושחרור של כמעט 70 אחוז מהרחובות שמשמשים כיום כלי רכב, לאזרחים.

מה שכנע את ראשי העיר ליישם את התכנית הזאת? אחת הסיבות לכך היתה שברצלונה ו-35 הרשויות המקומיות בסביבתה לא הצליחו לעמוד ביעדי איכות האוויר שהוגדרו על ידי האיחוד האירופי. על פי מחקר ספרדי שפורסם ב- 2009, הפחתת זיהום האוויר מחלקיקים נשימים הקטנים מקוטר 10 מיקרון (PM10) שמקורם בין השאר מזיהום תחבורתי הנובע בעיקר ממנועי דיזל,  ליעדים שהוגדו על ידי האיחוד האירופי יכולה לחסוך בשנה תמותה מוקדמת של –3,500 בני אדם, 31,000 מקרים של דלקת סמפונות חמורה (ברונכיטיס) אצל ילדים ו-54,000 התקפי אסטמה אצל מבוגרים וילדים בכל המטרופולין של ברצלונה (עם אוכלוסייה של 3.2 מיליון תושבים), כמו גם להפחית השפעות קשות על מערכות אקולוגיות מקומיות ועל החקלאות.

ברצלונה. המטרה הסופית של התכנית היא ליצור עוד כ-503 חסימות ברחבי העיר תצלום: Kaspars Upmanis – Unsplash

 

ברצלונה מחולקת למחוזות או רובעים כמו הרבה מערי אירופה. רובם של הרובעים בנויים ומתוכננים כמתחם בגודל כ-9 קמ"ר שמחולק כרשת, ל–550 ריבועים סימטריים שהגישה אליהם היא באמצעות שבילים בעלי מתכונת קבועה ושלוש שדרות רחבות, חגורות בתים ארוכות ומרובעות סוגרות על גנים פנימיים. התוכנית החדשה של ברצלונה מורכבת מהתערבויות הדרגתיות ברובעים אלו, החל מניהול התנועה עד לשילוט דרכים ונתיבי אוטובוסים. הרחובות החסומים ברובעים לא סוגרים את כל השכונה, אך מגבילים את התנועה במספר בלוקים.

לדוגמה, ברובע Eixample, "חסימת-על" מורכבת מתשעה בלוקים שבהם מוגבלת תנועה של מכוניות, קטנועים, משאיות ואוטובוסים רק לכבישים ההיקפיים, והם מורשים להיכנס לתחום החסום רק אם הם תושבים המתגוררים במתחם ספקים של עסקים מקומיים, וגם זאת במהירות מופחתת מאוד של 10 קמ"ש.

כאשר התכנית יצאה לפועל, ב-2016, היא לוותה בביקורת קשה, בעיקר מצד בעלי רכב פרטי. אולם, עד מהרה העריכו התושבים את הכמות הכמעט כפולה של השטח ברחובות שנפתח עבורם. המטרה הסופית של התכנית היא ליצור עוד כ-503 חסימות מסוג זה ברחבי העיר. הפרויקט משך הרבה תשומת לב בינלאומית, וכעת גם בסיאטל שבארצות הברית מנסים ליישם רעיון דומה.

"התכנית בברצלונה היא אכן ייחודית ויש מה ללמוד ממנה", אומר ד"ר יואב לרמן, שותף במשרד "פלאנט – תכנון עירוני ותחבורתי". "עם זאת, חשוב לציין, שהתוכנית יושמה עד כה רק במוקד אחד מתוך תשעה המתוכננים והביצוע היה אטי, בעייתי וכרוך בהתנגדות תושבים רבה. בעצם, התכנית יצרה הרבה הדים על ידי יחסי ציבור מעולים אך המצב בפועל אינו תואם לתכניות.

"שחרור הרחובות לתושבים הוא רק חלק משינוי גדול ומעמיק יותר שמנסים לעשות בברצלונה כבר מספר שנים, בכל תחום התחבורה הציבורית שאינה יעילה במיוחד. מסלולי האוטובוסים ארוכים  וכוללים הרבה תחנות, לא כל-כך שונה מהמצב כאן בישראל", מוסיף לרמן.

חסימות-העל מצילות חיים

מחקר חדש שנערך על ידי "מכון ברצלונה לבריאות גלובלית" שפורסם בספטמבר 2019, בכתב העת Environment International, מציע כמה עדויות חדשות התומכות ברעיון "חסימות העל". על פי המחקר, התכנית יכולה להביא לשיפורים עצומים בבריאות העירונית. המחקר נערך על ידי צוות מדענים ספרדים ואמריקאים שפיתחו מודל סטטיסטי למדידת התוצאות הפוטנציאליות של הפרויקט. החוקרים בדקו את שיעורי התחלואה והתמותה בברצלונה הקשורים בגורמים בריאותיים כמו זיהום אוויר, רעשי תנועה (הקשורים לבעיות לב וכלי דם ונשימה), פעילות גופנית, שטחים ירוקים וטמפרטורת אוויר, וקבעו כי העיר יכולה למנוע 667 מקרי מוות בטרם עת בשנה על ידי מימוש התוכנית המלאה של 503 חסימות (בשטח העיר בלבד, לעומת מחקר קודם מ-2009 שעסק בכל המטרופולין של ברצלונה).

על פי המחקר, יצירת כל 503 החסימות בברצלונה, תפחית את רמת תחמוצות החנקן (NO2) באזורים אלו בכ-24 אחוז, מהרמה הנוכחית של 47 מיקרוגרם למ"ק (מטר מעוקב) ל-36 מיקרוגרם למ"ק. ירידה זו תביא את רמות ה-NO2 של ברצלונה לרמה המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי (מקסימום 40 מיקרוגרם למ"ק) ויהיו מלוות בירידה של 5.4 אחוז ברמת הרעש הנגרמת מתחבורה. כמו כן, בעקבות התכנית, תוחלת החיים הממוצעת של תושבי ברצלונה עשויה לעלות בכמעט 200 יום, ובכך יחסכו לעיר 1.7 מיליארד אירו בשנה.

היתרונות הבריאותיים הבולטים ביותר יגיעו עקב הפחתה בזיהום האוויר בתחמוצות חנקן (מניעת 291 מקרי מוות בטרם עת בשנה), ואחריהם הפחתה ברעשי התנועה וירידה בטמפרטורות בתוך העיר (מניעת 163 ו-117 מקרי מוות בטרם עת). על פי המחקר, התכנית גם צפויה להגדיל את מספר השטחים הירוקים בעיר הצפופה, וכי הגידול בצמחייה (אשר גם לה יש השפעה על איכות האוויר) כחלק מהתכנית ימנע 60 מקרי מוות נוספים בטרם עת בשנה. נוסף לכך, באזור בברצלונה בו יושמה התכנית חלה עלייה משמעותית במספר האנשים שהולכים ברגל או רוכבים באופניים. המחקר מראה כי להתערבויות בתכנון עירוני ותחבורה יש השלכות משמעותיות על בריאות הציבור.

"גם בארץ קיימות אינספור תכניות כאלו בהרבה רשויות מקומיות,  אך הן לא מיושמות מסיבות של סדר עדיפויות, תקציב וכמובן גם פוליטיקה", אומר לרמן. "כמו כן, מכיוון שמדובר בשינוי תשתיות משמעותי, בישראל ככל הנראה, יהיה ניתן לבצע תכנית מסוג זה רק במרכזים האורבניים הוותיקים, שם סגנון הבנייה הוא בצורת רשת רחובות, שמאפשר הגבלת תנועה ברחובות פנימיים".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית