אתם מריחים את זה? זה הקיץ. הוא כבר מגיח אלינו מדי פעם, נותן הצצה לשרבים שמחכים לנו מעבר לפינה בחודשים יולי-אוגוסט. אבל זו רק ההתחלה: בתקופה הקרובה הקיץ יפסיק להיות ביישן, יתפרץ ברחבי ישראל במלוא הדרו, ויהיה לנו חם, חם מאוד. שינוי האקלים שמשפיע על כל העולם לא פוסח עלינו, הוא הופך את ישראל ליותר ויותר חמה – דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי השירות המטאורולוגי חושף בדיוק עד כמה.
הדו"ח החדש בא בהמשך לשני דוחות קודמים שפרסם השירות המטאורולוגי בשנים 2011 ו-2015, והוא כולל ממצאים עדכניים יותר וניתוחים מקיפים יותר מבעבר. החוקרים ניתחו נתוני טמפרטורה מ-34 תחנות מטאורולוגיות ברחבי ישראל: 24 תחנות שבהן נאספו נתונים באופן רציף החל מ-1950, ו-10 תחנות עם בסיס נתונים קצר יותר, שנבחן מ-1988 ועד 2016. התחנות הללו נוספו למחקר על מנת לשקף את המצב גם באזורים כמו רמת הגולן, שלגביהם אין נתונים משנות החמישים, על מנת ליצור תמונה כמה שיותר מקיפה. והשורה התחתונה ברורה: בכל תחנות המדידה נרשמה מגמה של עלייה בטמפרטורות.
מישור החוף מתחמם יותר
החוקרים ניתחו את השינויים שחלו בעשורים השונים בטמפרטורת המקסימום היומית (הטמפרטורה הגבוהה ביותר בצהרי כל יום), טמפרטורת המינימום היומית (הטמפרטורה הקרה ביותר בכל לילה), ההפרש בין השתיים והטמפרטורה היומית הממוצעת. בהתאם להיקף הנתונים שסיפקו התחנות השונות, כותבי הדו"ח התייחסו לשתי תקופות: ארוכה (2016-1950) וקצרה (2016-1988). החוקרים הקפידו להשתמש בנתונים אמינים בלבד ותיקנו אי-דיוקים בנתוני הטמפרטורה, שנגרמו עקב סיבות כמו החלפה של ציוד המדידה בציוד מתקדם יותר.
על פי הדו"ח, קיימת בישראל מגמה ברורה של עלייה בטמפרטורות המינימום, המקסימום והטמפרטורה הממוצעת בתקופה הארוכה ובקצרה. מגמה זו לא הייתה חזקה באותה מידה בכל אזורי הארץ, אך בכולם נרשמה התחממות ברורה. כתלות באזור, בתקופה הקצרה (30 השנים האחרונות) טמפרטורת המקסימום עלתה ב-0.49-0.68 מעלות צלזיוס בעשור בממוצע, טמפרטורת המינימום עלתה ב-0.67-0.44 מעלות בעשור בממוצע, והטמפרטורה הממוצעת הכללית עלתה ב-0.65-0.5 מעלות בעשור, כלומר – עלייה של כמעט שתי מעלות בשלושה עשורים.
כאמור, החוקרים מצאו גם שקיימים הבדלים בין אזורים שונים בישראל במידת ההתחממות לאורך השנים. באזורים המערביים של ישראל: מישור החוף, השפלה, צפון הנגב ואזור ההר הייתה עלייה גדולה יותר בטמפרטורות בהשוואה לשאר אזורי הארץ. הטמפרטורות עלו במידה המועטה ביותר בעמקי המזרח והצפון. "ההבדלים בין האזורים לא גדולים מאוד, אבל הם קיימים", אומר אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי ואחד מכותבי הדו"ח.
חשוב לציין שלא מדובר במגמה רציפה של התחממות החל משנות החמישים ועד היום. בשנות החמישים הטמפרטורה הייתה גבוהה יחסית, ובמהלך שנות השבעים חלה דווקא ירידה מסוימת בטמפרטורה הממוצעת. עם זאת, בסוף שנות השמונים החלה מגמה של התחממות, שנמשכת עד היום. הנתונים החדשים מצביעים על המשכה של מגמת ההתחממות שנצפתה בדו"חות הקודמים שפורסמו.
לא תהיה ירידה משמעותית
עליית הטמפרטורות בישראל לאורך השנים היא חלק ממגמת ההתחממות שמשפיעה על כל אזורי העולם, אך קצב ההתחממות אינו זהה בכל חלקי הגלובוס. יש מקומות שבהם ההתחממות חריפה יותר מאשר בישראל, כמו הקוטב הצפוני, שמתחמם בקצב מהיר פי שניים משאר העולם, וכמו בחלקים מרוסיה, ממערב אפריקה, מברזיל ומקנדה. במספר אזורים אחרים, כמו החלק הדרום מזרחי של ארה"ב, ההתחממות חריפה פחות מאשר בישראל.
העלייה בטמפרטורות משפיעה על ישראל כבר היום, ובאה לידי ביטוי בעלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות ושיטפונות. גם משק המים מושפע משינוי האקלים עקב מיעוט המשקעים בשנים האחרונות בצפון הארץ, ובעיקר באגן ההיקוות של הכנרת. שינוי האקלים העולמי משפיע לרעה גם על יציבותן של מדינות, ומאיץ את התפרצותם של משברים פוליטיים באזורנו.
אין ספק שהסיבה המרכזית למגמת העלייה בטמפרטורות היא שינוי האקלים. עם זאת, שינוי האקלים אינו הגורם היחיד. "באטמוספירה קיימת תמיד גם השתנות טבעית חריפה מאוד, שיש לה משמעות גדולה מאוד באקלים העולמי ובאקלים שלנו", אומר פורשפן. "אבל גם אם מגיעה פתאום שנה קרירה יותר, זה עדיין לא אומר שמשהו משמעותי השתנה – את השינויים האקלימיים אנחנו רואים כשאנחנו בוחנים דברים לאורך זמן רב. ההתחממות העולמית הנוכחית גדולה מאוד, וקשה מאוד להסביר אותה אך ורק באמצעות השתנות טבעית. גם אם לא הייתה התחממות גלובלית היינו מקבלים תקופות חמות מדי פעם, אבל כנראה שהן לא היו כה בולטות והן לא היו נמשכות כל כך הרבה זמן בלי הקלה", הוא מסביר.
ומה צופן העתיד? אם המגמה הנוכחית תימשך, קשה להיות אופטימיים. "ההערכה הסבירה היא שבעשר השנים הקרובות לא תהיה ירידה משמעותית בממוצע הטמפרטורות", מסכם פורשפן.
