כורים את הים

חי וצומח | ים וחופים | תשתיות ואנרגיה
הדרישה ההולכת וגוברת למחצבים, דלקים ומינרלים הופכת את מעמקי האוקיינוסים ליעד אטרקטיבי בעבור חברות כרייה והפקת אנרגיה. פרויקט שאפתני בשם MIDAS מבקש לחקור את ההשפעות הסביבתיות של כרייה בים עמוק על המערכות האקולוגיות המורכבות במעמקים
ציוד מחקר לאיסוף דגימות מים בסמוך לארובה הידרותרמית. צילום: Neptune Canada.flickr
ציוד מחקר לאיסוף דגימות מים בסמוך לארובה הידרותרמית. צילום: Neptune Canada.flickr

בשנים האחרונות התאווה האנושית למחצבים, לדלקים ולמינרלים הולכת וגוברת. העלייה ברמת החיים, גידול האוכלוסין וההתפתחות המואצת של סין והודו הביאה לכך שבני האדם רוצים יותר אנרגיה כדי להניע באמצעותה את חייהם ונזקקים ליותר מתכות ומינרלים לבנייה, לדשנים ולמוצרים אלקטרונים. במקביל, רזרבות הכרייה ביבשה הולכות ואוזלות. לכן, חברות כרייה רבות פונות לחפש מחצבים במקומות שעד לפני כמה עשרות שנים בכלל לא נלקחו בחשבון, כגון כרייה בעומק של מאות ואף אלפי מטרים בעומק האדמה, או מכרות שמתחילים ביבשה וחודרים אל מתחת לפני הים. יש אפילו תכניות תאורטיות עתידיות לכריית מחצבים על הירח, על מאדים ועל אסטרואידים.

אמנם, לעת עתה אנחנו עדיין לא כורים בחלל, אבל חברות הכרייה בהחלט לוטשות את עיניהן למקום מסקרן לא פחות: מעמקי הים. חברות רבות מעוניינות לבחון כריית זהב, נחושת, מנגן, פוספטים, ברזל, גופרית, מגנזיום וחומרים אחרים שטמונים בקרקעית הים בעומק של מאות ואף אלפי מטרים מתחת לפני הים. חילוץ משאבים בים עמוק התחילה עם הבשלת טכנולוגיות קידוח של נפט וגז בעומק של אלפי מטרים.

אנו רואים מגמה מעורבת בגישה לקידוחי העומק. מצד אחד, חברת כרייה קנדית קיבלה ממש לאחרונה אישור לכרות בעומק של 1.6 קילומטרים בקרקעית האוקיינוס ליד פפואה-גיניאה החדשה. זו צפויה להיות כריית המחצבים המוצקים הראשונה בהיסטוריה בים עמוק. בנוסף אליה, האו"ם חילק 26 רישיונות לכרייה בים עמוק במים בינלאומיים. מצד שני, ב-2014 אסרה ממשלת ניו-זילנד על קידום פרויקטים לכריית פוספטים וכריית חולות עשירים בברזל מול חופי המדינה, זאת בשל חשש מנזקים אקולוגיים בלתי הפיכים במקום.

השפעות אקולוגיות

עדיין מוקדם לקבוע מה יהיו ההשפעות האקולוגיות של כרייה בים עמוק על הסביבה הימית בקרקעית האוקיינוס. הנזקים הפוטנציאליים למערכות האקולוגיות כוללים יצירת ענני משקעים מרחפים שישנו את הנישה האקולוגית, כיסוי הקרקעית במשקעים מוצקים, זיהום במתכות כבדות ובכימיקלים רעילים, זיהום רעש, זיהום אור ועוד.

מעמקי האוקיינוס הם עדיין אזור כמעט לא-מוכר. למעשה, נאמר כבר שאנו יודעים יותר על המצב בירח מאשר על מה שמתרחש באוקיינוסים העמוקים שלנו. בדיוק בשביל לפתור את הבעיה הזאת הוקמה תכנית בשם "The MIDAS project", שבה נוטלים חלק 32 חברות וארגונים שונים, כגון מכון המחקר הצרפתי לחקר הים, חברת IHC Mining BV ההולנדית, אוניברסיטאות אירופיות שונות וגורמים אחרים. התכנית תימשך שלוש שנים וצפויה לעלות 16 מיליון דולר והיא מבקשת לחקור את ההשפעות הסביבתיות של כרייה בים עמוק על המערכות האקולוגיות במעמקים.

ארובות הידרותרמיות

סינופופורה, יצור ימי מקורב למדוזות שמסוגל לשרוד בסביבה העוינת של הארובות ההידרותרמיות צילום: NOAA Ocean Explorer.flickr
סינופופורה, יצור ימי מקורב למדוזות, שמסוגל לשרוד בסביבה העוינת של הארובות ההידרותרמיות. צילום: NOAA Ocean Explorer.flickr

לאחרונה, חזרה משלחת מאותה תכנית ממסע מחקר ברכס האטלנטי המרכזי, ליד האיים האזוריים בספרד. באזור זה קיימות ארובות הידרותרמיות, שפולטות מינרלים ומתכות רבות אל האוקיינוס. סביב לארובות אלו התפתחו מערכות אקולוגיות ייחודיות, שאינן נסמכות על אנרגיית השמש כבסיס לקיומן, אלא על אנרגיה וכימיקלים מבטן האדמה – זאת בניגוד לרוב המערכות האקולוגיות בעולם, חיידקים כימוסינתטיים שמפיקים אנרגיה ואבני בניין לבניית התאים שלהם מכימיקלים הנפלטים מהארובות. החיידקים מהווים בסיס למערכות אקולוגיות תת-ימיות, שכוללות חסילונים, תולעים צינוריות, צדפות, חלזונות, סרטנים ואף דגים ותמנונים. מערכות אלו ייחודיות גם מכיוון שיכולות לשרוד בסביבה עוינת עם לחצים של פי 100 ויותר מאשר ביבשה, טמפרטורות שנעות בין 1 ל-400 מעלות צלסיוס וריכוזים גבוהים של כימיקלים רעילים. ייתכן שיצורים אלה יסייעו לנו להבין איך לשרוד ולשגשג בחלל ובסביבות קיצוניות אחרות.

המשלחת חקרה את השפעת ענני חלקיקים, שצפויים להיווצר כחלק מעבודות הכרייה בקרקעית האוקיינוס, על המערכות האקולוגיות באזור זה. בנוסף, ייחקרו גם ההשפעות של פעולות כרייה חוזרות באותו אזור וגם האם ואיך ניתן יהיה לשקם את האזורים שבהם התבצעה הכרייה לאחר סיום העבודות.

צוות החוקרים מתכנן לגבש קווים מנחים ואסטרטגיות ניהול להגנת המערכות האקולוגיות שנמצאות בסכנה בעת כרייה בים עמוק, זאת משום שמוטב לתכנן מראש איך להגן על הסביבה לפני שמתחילים בכרייה, כדי שלא לגרום לנזקים הפיכים וכדי לא לבזבז הון על תיקון זיהומים ונזקים שהיו יכולים להימנע עם קצת מחשבה תחילה ותכנון נכון.

לקריאת מאמר מקיף בנושא בכתב העת המדעי Nature לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 



אולי יעניין אותך