לפעמים אנחנו טועים לחשוב שבים התיכון לא מתקיים עולם עשיר וצבעוני כמו בים סוף, אך מדובר בבית גידול ייחודי ומגוון. צילום: גיא רענן, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל
בחודש אוגוסט האחרון הוכרזו שתי שמורות טבע נוספות בדרום ומרכז הארץ. כשחושבים על שמורת טבע, בדרך כלל עולה תמונה של שטח יבשתי שבו מסתובבות בחופשיות חיות בר מוגנות, אך שמורה לא חייבת להימצא רק ביבשה – אלא גם בים. במסגרת יום עיון לשמורות טבע ימיות שהתקיים הקיץ, הוצגו מחקרים ושיתופי פעולה בין המכון לחקר הימים והאגמים לישראל ביחד עם רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים, במטרה להבין איך לעקוב אחר מצבן של השמורות הימיות בארצנו ולהגן עליהן טוב יותר.
שמורה ימית היא שטח בים שבו לא מתאפשרים דיג וקידוחים (למציאת גז טבעי, למשל). גם בים קיים הצורך לשמור על היצורים החיים שזהו ביתם, ושמורות ימיות בישראל מתחילות בדרך כלל מקו החוף ומערבה לתוך הים. לפעמים אנחנו טועים לחשוב שבים התיכון לא מתקיים עולם עשיר וצבעוני כמו בים סוף, אך מדובר בבית גידול ייחודי ומגוון למינים רבים של דגים, אצות וחסרי חוליות. אחת מהשמורות בים התיכון היא שמורת ים ראש כרמל שהוכרזה בשנת 2021, והחל מה-1 בינואר 2025 תחל שם אכיפה.
בינואר הקרוב פקחי הרשות יחלו לאכוף את החוק בראש כרמל. צילום: גיא רענן, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל
לאכוף מעבר לחוף
אכיפה בשמורות טבע נעשית על ידי רשות הטבע והגנים ומתוקף שני חוקים – האחד הוא חוק גנים לאומיים שנועד להגן על שטח, והשני הוא החוק להגנת חיות הבר שנועד לשמור על מינים מוגנים. חוק נוסף הוא פקודת הדיג שנחקקה עוד בימי המנדט הבריטי, ובין השנים 2013–2015 חלה רפורמה שעדכנה את החוק המנדטורי תוך התייחסות למיני דגים, לעונות איסור דיג ולשטחים סגורים לדיג.
לדברי רותם שדה, מנהל המרחב הצפוני של היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, זהו החוק החשוב ביותר עבור פקחי היחידה הימית מכיוון שהוא מאפשר להם לאכוף דיג לא חוקי בשמורות. בינואר הקרוב פקחי הרשות יחלו לאכוף את החוק בראש כרמל, שמורה ״צעירה״ יחסית עם ותק של שלוש שנים. ״השמורה גדולה באופן משמעותי משמורת שקמונה הסמוכה לה״, הוא אומר.

הייחודיות של ראש כרמל טמונה במבנה הגיאולוגי יוצא הדופן שלה. צילום: גיא רענן, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל
טבע עשיר מתחת למים
הייחודיות של ראש כרמל טמונה במבנה הגיאולוגי יוצא הדופן שלה. ״השמורה היא בית גידול עשיר ביותר עם מרחבים שונים ומורכבים, כשלכל שטח יש מאפיינים ייחודיים משלו״, אומר פרופ׳ גיל רילוב ממכון חקר ימים ואגמים לישראל. רכס הגיר של הר כרמל שממשיך מתחת למים מורכב מבתי גידול שונים – הקרקעית יחסית מתונה עד לעומק 45 מטרים ומכוסה באצות, וככל שמעמיקים פני השטח הופכים לתלולים ואת מרבדי האצות מחליפים גני ספוגים מרהיבים.
ספוגים הם אחד מבעלי החיים הקדומים בעולם, וישנם מעל 8,000 מינים ששונים בצורה, בצבע ובגודל זה מזה. הם צמודים לקרקעית הים ובדומה לאלמוגים הם מספקים בית גידול למינים רבים כגון סרטנים, רכיכות ונחשוני ים. נוסף על כך, השוניות הסלעיות בראש כרמל מהוות בית גידול ליצורים ימיים מרתקים ומיוחדים כמו צבי ים, מינים רבים של דגים, ובהם בטאים (חתולי ים) שמגיעים לאזור כדי להתרבות.
ההחלטה להקמת שמורה ימית מתבססת רבות על מחקרים ארוכי טווח, סקרים וניטור ימי כמו הביו-בליץ. ״רשות הטבע והגנים בשיתוף עם האקדמיה ומכוני מחקר עושים ניטור של שמורות ימיות בשיטת הבליץ״, אומרת ד״ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים. ״אנחנו מקדישים לכל שמורה יום דיגום אחד, ביחד עם אתרי הביקורת שזהים לקרקעית השמורה אבל נמצאים מחוצה לה״. הביו-בליץ מתקיים באביב ובסתיו של כל שנה אי-זוגית, ובמהלכו נערכת סקירה ויזואלית של החי והצומח הימי על ידי מדענים רבים שמומחים לדגים, לחסרי חוליות ולאצות.
הסקרים מראים עליה בכמות הדגים בתוך השמורה, ולאכיפת דיג לא חוקי בשמורות יש חלק חשוב בכך. צילום: גיא רענן, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל
אכיפה בראש טוב
הממצאים מסקרי הביו-בליץ מראים עליה בביומסה (כמות, ר"א) של הדגים בתוך השמורה בהשוואה לאתרי הביקורת שמחוצה לה, ולאכיפת דיג לא חוקי בשמורות יש חלק חשוב בכך. לדברי שדה, ב-2008 הוכרזה שמורת ים שקמונה, אבל במשך שנים לא הייתה מודעות לאיסור הדיג בשמורה. ב-2017 נכנס לתמונה פקח ימי ייעודי עם סירת פיקוח מטעם רשות הטבע והגנים והאכיפה בשמורה הוגברה. ״סקרי הביו-בליץ שהחלו בשנת 2015 נתנו תמונה רחבה למצב השמורה לפני ואחרי האכיפה״, הוא אומר.
הפקחים הימיים משתפים פעולה גם עם השיטור הימי, ואף נעזרים בתיעודים מאזרחים כדי לפקח על הפרות הדיג בשמורה – מה שמביא להרשעות שמאפשרות הרתעה. מלבד האכיפה – שהיא הכלי המרכזי לשמירה על בית הגידול הימי, חלק מהתפקיד של הפקחים הוא גם לעשות הסברה לקהל הרחב ולדייגים בפרט. לדברי שדה, לפני שראש כרמל הוכרזה כשמורה ימית, הפקחים הכינו את השטח על ידי הסברה לדייגים שבקרוב האזור עומד להפוך למוגן ולא יתאפשר בו דיג.
נוסף על כך, לאחרונה יצאה רשות הטבע והגנים בפרויקט חלוקת כובעים לדייגים עם איורי דגים של האמן טוביה קורץ. ״אנחנו פוגשים הרבה דייגים בים״, אומר שדה. ״בין אם החקירה שלהם מובילה לאכיפה ובין אם לא, אנחנו מחלקים להם כובעים – זה מביא לתגובות חיוביות והמטרה היא לסיים את המפגש באווירה טובה״, הוא מסכם.