שתפו‬        

נטע נסים

לא להקדים את התרופה

אחד מכל חמישה זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה מקורו במשק החי. זה קורה בעיקר משום שכ-75 אחוז מהאנטיביוטיקה בעולם משמשת לטיפול ולזירוז גדילה של בעלי חיים. דו"ח חדש של משרד הבריאות מציע כלים שונים להתמודדות עם הסכנה הזאת - החשוב שבהם: להתחיל לחשוב על בעלי חיים כמו על מטופלים שהולכים על שתיים

14 במרץ 2021



לפני כמעט מאה שנה גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה אי פעם. תגלית זו היא אחת מהמהפכות הרפואיות החשובות ביותר במאה ה-20. מאז פותחו עוד סוגים רבים של תרופות אנטיביוטיות, שהצילו מיליוני אנשים ברחבי העולם, אבל כיום אנחנו כבר יודעים שהאנטיביוטיקה היא לא "תרופת פלאים" ושלשימוש המוגבר בה יש השלכות שיכולות להיות הרסניות. לאורך השנים חיידקים הצליחו לפתח עמידות לתרופות אנטיביוטיות שונות וכך להשיג חסינות לטיפול בהן. עמידות זו עלולה לגרום לזיהומים מתמשכים ואף להדבקה של אנשים נוספים בזנים של חיידקים עמידים.

על פי הדו"ח האחרון של המרכז האמריקאי לבקרה ומניעת מחלות (CDC) משנת 2019, כ־700 אלף איש מתים מדי שנה ברחבי העולם לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ומספר זה צפוי לזנק ל-10 מיליון מדי שנה עד 2050. לפי הערכות משרד הבריאות, בישראל מתים מזיהומים עמידים כ-5,000 בני אדם מדי שנה. לאור המספרים האלו, עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכות הבריאות בישראל ובעולם כיום, בנוסף כמובן למשבר הקורונה שמלווה אותנו בשנה האחרונה.

דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק ומהווה חלק בלתי נפרד מתוכניות הפעולה של מדינות רבות בעולם להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גם בבני אדם. כמו כן בדו"ח מודגש הצורך להפעיל שיקול דעת דומה בעת שימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים לזה שמפעילים רופאים המטפלים בני אדם.

לדבריה של ד"ר טלי ברמן-אלפורט, שכתבה את הדו"ח החדש כעמיתת תכנית ממשק ליישום מדע בממשל, במשרד הבריאות ושכיום מבצעת את הפוסט-דוקטורט שלה בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב "תכשירים וטרינרים כוללים לא רק תרופות אנטיביוטיות אלא את כלל התרופות המיועדות לשימוש בבעלי החיים. בארץ משרד הבריאות הוא הרשות המוסמכת המפקחת על רישוי תכשירים וטרינריים. עם זאת, התכשירים המדוברים אינם כוללים שתי קבוצות: חיסונים וחומרי חיטוי לשימוש חיצוני. אישורם של תכשירים אלו נמצאים בארץ באחריות משרד החקלאות".

"הגורמים המרכזיים להתפתחות עמידות בחיידקים הם שימוש מוגבר ושימוש לא-מושכל באנטיביוטיקה", אומרת ברמן-אלפורט. תצלום: allaboutagro

עמידות שמקורה במשק החי

"הגורמים המרכזיים להתפתחות עמידות בחיידקים הם שימוש מוגבר ושימוש לא-מושכל באנטיביוטיקה", אומרת ברמן-אלפורט, "שימוש מוגבר באנטיביוטיקה אמנם קיים גם אצל רופאים בקהילה ובבתי חולים, אך למעשה מרבית השימוש מתרחש דווקא בזמן טיפול בחיות משק".

ואכן, מתוך כלל החומרים האנטיביוטיים הנמכרים בעולם, כ-73 אחוז משמשים לבעלי חיים המיועדים למאכל, בעיקר משום שבקרב חיות משק האנטיביוטיקה לא משמשת לטיפול במחלות בלבד, אלא למניעת זיהומים וכן לזירוז גדילה אצל בעלי חיים למאכל (שימוש בתרופות אנטיביוטיות אלו יכול להוביל לעליה של כ-20-15 אחוז במשקל בעל החיים).

"חיידקים עמידים עלולים לעבור מחיות משק לאדם דרך מגע ישיר עם בעלי חיים נגועים, דרך צריכת מזון מן החי ואף דרך צריכת תוצרת חקלאית שטופלה בזבל של בעלי חיים", מסבירה ברמן-אלפורט.

בישראל אין עדיין תכנית לאומית בנושא

בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שהשימוש הנרחב באנטיביוטיקה בחיות משק אחראי להתפתחות עמידות בחיידקים, הפוגעים גם באדם, ביניהם חיידקי אי-קולי סלמונלה וקמפילובקטר. חיידקים אלו מקורם לרוב ממזון מן החי, המועברים לאדם על ידי הכנה או אכילה של מזון שלא טופל כראוי או על ידי מגע ישיר עם בעלי החיים. לפי ה-CDC, אחד מכל חמישה זיהומים עמידים באדם מקורו בחיידקים ממזון נגוע או ממגע ישיר עם בעלי חיים, והמשך התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באדם ובחי, עלולה להחמיר את ממדי הסכנה.

מדינות רבות מגבילות את השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק. כך, למשל, האיחוד האירופי אסר כבר ב-2006 על הוספת אנטיביוטיקה למטרת זירוז גדילה למי השתייה ולמזון של חיות משק. ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא לפני שלוש שנים בקריאה לחקלאים להפסיק את השימוש המניעתי באנטיביוטיקה בחיות משק ופרסם רשימה של תרופות אנטיביוטיות החשובות לאדם שיש להימנע משימוש בהן בחיות משק על מנת שלא תתפתח ותופץ עמידות אליהן.

בישראל לעומת זאת, נאסר השימוש בזרזי גדילה והוגבל השימוש המניעתי באנטיביוטיקה באופן רשמי רק ב-2018 בעקבות כניסתו לתוקף של חוק המספוא, שנועד לקבוע הסדרי פיקוח על ייצור מזון לבעלי חיים ושיווקו, לשם הגנה על בריאות הציבור ועל בריאות בעלי החיים ורווחתם.

אולם מלבד זאת, ישראל טרם גיבשה תוכנית פעולה לאומית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה ולהתמודדות עם התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים בחיות משק.

"מלבד חיידקים עמידים, גם שאריות אנטיביוטיקה עלולות להימצא במוצרי מזון מן החי", אומרת ברמן-אלפורט. "לכן השירותים הווטרינריים בודקים באופן שוטף שאריות במוצרים מן החי (בשר לכל סוגיו, דגים, ביצים, חלב ודבש, נ.נ) כדי לזהות מגמות של שימוש שגוי או בלתי-חוקי באנטיביוטיקה, ובחומרים נוספים, ולהעריך את מידת החשיפה של הציבור לשאריות אלה כתוצאה מצריכת מזון מן החי".

באיחוד האירופי, למשל, ניכרת ירידה של כ-32 אחוז במכירת אנטיביוטיקה המיועדת לחיות משק בשנים האחרונות. תצלום: medicalnewstoday

לאמץ מודל של "בריאות אחת"

מדינות רבות בעולם מקדמות כיום תוכניות פעולה לאומיות להתמודדות עם התפתחות עמידות בחיידקים בגישת הוליסטית של "בריאות אחת", משמע קידום הבריאות של האדם והחי כאחד. "התוכניות הללו מבוססות בעיקר על ניטור צריכת אנטיביוטיקה וחיידקים עמידים, הגבלת השימוש באנטיביוטיקה במשק החי, שיפור תנאי גידול של חיות משק, העלאת מודעות הציבור וקידום שימוש מושכל באנטיביוטיקה, חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים וקידום פתרונות חלופיים כמו חיסונים", אומרת ברמן-אלפורט.

עד כה, פעולות אלו הובילו לתוצאות מרשימות: באיחוד האירופי, למשל, ניכרת ירידה של כ-32 אחוז במכירת אנטיביוטיקה המיועדת לחיות משק בשנים האחרונות. כמו כן, מחקרים רבים מדגימים שמודעות לבעיה וקביעת קווים מנחים וכללים נוקשים מביאות לירידה בשימוש המיותר באנטיביוטיקה, ובהמשך לירידה בהתפתחות חיידקים עמידים.

הדו"ח החדש של ברמן-אלפורט מפרט המלצות לפעולה ברמת המדיניות ובמשקים החקלאים, ומסב את תשומת הלב לחשיבות הרגולציה על אספקה וצריכה של אנטיביוטיקה במשק החי הן על ידי היבואנים והיצרנים והן על ידי הווטרינר שרושם את המרשם, ממש כפי שמתקיים עבור תכשירים המיועדים לבני אדם במערכות הרפואה הציבוריות.

לאסוף את כל הנתונים

"יש צורך דחוף לאסוף נתונים על מכירה וצריכה של אנטיביוטיקה במשק החי בישראל, זאת כדי שיהיה ניתן לבצע הערכת סיכונים מדויקת יותר", אומרת ברמן-אלפורט. "בנוסף, צריך גם להקים מערכת כללית לניטור חיידקים עמידים, שתגביר את יכולת ההיערכות הלאומית לאתגר משמעותי זה". כיום בישראל הניטור של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה בחיות משק מפוצל בין כמה גופים: מרביתו מתבצע במרכזים הארציים במעבדה לבריאות הציבור בירושלים, במכון הווטרינרי, במועצה לענף הלול ובמועצת החלב.

עוד מוסיפה ברמן-אלפורט "אחת מההמלצות המשמעותיות בדו"ח היא יצירה של גוף שתהיה לו יכולת להסתכל על מכלול הנתונים הנאספים בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה והתפתחות עמידות בחיידקים בענף החי בארץ. כיום זה לא כל כך קורה. כל גוף אוסף את הנתונים שלו ולא תמיד שיתוף הפעולה בין הגופים הוא פשוט. השאיפה היא ליצור מערכת שתאסוף את הנתונים באשר למתן תרופות וטרינריות לחיות משק בכלל ואנטיביוטיקה בפרט, כמו המערכות של קופות החולים שלנו, ושתאפשר להוציא דוח משותף שנתי".

"הבעיה העיקרית היא שבישראל אין כרגע איסוף נתונים לגבי צריכה ושימוש באנטיביוטיקה בחיות משק. כן יש מעקב חשוב אחר חיידקים עמידים אך הוא חלקי בלבד. ללא מידע אודות כמות ותכיפות השימוש בתכשירים אנטיביוטיים בבעלי חיים קשה לומר מהי האקוטיות של המצב", מוסיפה ברמן-אלפורט. "עם זאת, אנחנו כן רואים אחוזי עמידות גבוהים של חיידקים מחוללי מחלות שמקורם בחיות משק כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה והעמידות הזו לא נוצרת סתם כך. הוכחת הקשר בין זה שמשתמשים באנטיביוטיקה בבעלי חיים לפיתוח עמידות אצל חיידקים באדם היא לא פשוטה. לכן חשוב להתחיל לעשות מעקב מסודר הן בבני אדם דרך המערכות המסודרות של קופות החולים, והן באמצעות פיתוח מערכת דומה גם עבור חיות משק, כמו שקורה במדינות אחרות בעולם למשל בדנמרק והולנד".

"חשוב לחזק את הפיקוח סביב תכשירים וטרינריים, החל משלב הרישום, דרך אספקת התכשירים ובעיקר במקומות הניפוק וברמת המשק", מדגישה ברמן-אלפורט. "רק כך אפשר יהיה לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק והגיע הזמן שגם ישראל תצטרף למערכה הזאת למען בריאות הציבור".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- חדשות 12

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית