שתפו‬        

ד"ר נטע ליפמן

לדבר על האקלים בזמן מלחמה

העיסוק במלחמת רוסיה-אוקראינה ממלא את אתרי החדשות ושולט בשיח ובתודעה, מסיבות מובנות ומוצדקות. עם זאת, הלחימה גם ממחישה שלמצבו של שוק דלקי המאובנים העולמי עלולות להיות השפעות גאופוליטיות מרחיקות לכת, ואת חשיבות ההתמודדות עם משבר האקלים גם בזמנים כאלה
15 במרץ 2022



אין ספק שעיני העולם כולו נשואות בשבועות האחרונים אל המלחמה הקשה שפרצה בלב אירופה. אנחנו רואים את התמונות מאוקראינה ושומעים את הקולות, והלב נחמץ. אינספור ניתוחים כבר עסקו בקשר של התגובה האירופאית לפלישה הרוסית והיכולת של רוסיה לצאת למתקפה כזו לעובדה שרוסיה היא ספקית גז טבעי מרכזית עבור מדינות אירופה. ועדיין, כמו במשבר הקורונה, או בכל פעם שאירוע ביטחוני או פוליטי מתרחש, גם הפעם סוגיות אקלימיות וסביבתיות נדחקות מהשיח. המצב מובן בהחלט, בין השאר נוכח החשש של גורמים שונים מ"מלחמת עולם שלישית" והדאגה של רבים בישראל לקרוביהם ומכריהם שנמצאים באזור המלחמה, אך לצד אימת תותחי המלחמה הרועמים, ולצד העיסוק התקשורתי המוצדק בהם, אסור לנו להזניח את הטיפול במשבר האקלים.

בשבוע שעבר נשא נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, את "נאום מצב האומה" המסורתי. למרות הבטחותיו של ביידן להפוך את האקלים לנושא ראשי בנשיאותו, הנושא כמעט שלא היה נוכח בנאום. יתרה מכך, הנשיא ביידן הודיע בנאומו על שחרורן של 30 מיליון חביות נפט מתוך מאגר הנפט האסטרטגי האמריקאי, במטרה להתמודד עם המצוקה האנרגטית שאירופה נקלעה אליה בשל המלחמה באוקראינה. למעשה, זו הפעם השנייה מאז שביידן מונה לנשיאות, לפני כ-13 חודשים, שמיליוני חביות נפט שנשמרו על ידי הממשל הפדרלי למקרה חירום לאומי משוחררות לשוק כדי להילחם במחירי הגז הטבעי הגבוהים.

מובן שצעד זה של הממשל האמריקאי מנוגד למה שיש לעשות כדי להתמודד עם משבר האקלים: העולם צריך לגמול את עצמו מהתלות בדלק הפוסילי – לשרוף הרבה פחות נפט וגז טבעי. היו שדיברו באריכות בשבועות האחרונים על הורדת מחירי האנרגיה והצפת השוק בחביות נפט כדי לסייע לבעלי ההכנסה הבינונית והנמוכה שנפגעים מהמצב. אבל כזכור, גם משרפות, הצפות, שיטפונות ויתר מפגעי האסונות האקלימיים שפוקדים אותנו עקב החרפתו של משבר האקלים, השכבה הענייה נפגעת יותר מכל אחת אחרת.

Joe_Biden_(49405327512) Gage Skidmore from Surprise, AZ, United States of America, CC BY-SA 2.0
למרות הבטחותיו של ביידן להפוך את האקלים לנושא ראשי בנשיאותו, הנושא כמעט שלא היה נוכח בנאום מצב האומה. צילום: Gage Skidmore from Surprise, AZ, United States of America, CC BY-SA 2.0

בתקשורת האמריקאית נשמעו בשבוע שעבר התבטאויות שלפיהן ביידן מחמיץ הזדמנות לערוך את החיבורים הנדרשים בין המלחמה באוקראינה ובין משבר האקלים, ולהתחיל במהלך אינטנסיבי ומשמעותי לנתק את התלות הכלכלית בדלקי מאובנים. המלחמה הנוכחית מחייבת את מנהיגי אירופה לבצע בחירות דחופות, ולקבוע האם ליצור במהירות תשתית חלופית לדלק הרוסי ולגז האוקראיני – או להאיץ משמעותית את המעבר לאנרגיות חלופיות.

אסון אקלימי כבר בפתחנו

בין כל הידיעות שעסקו במלחמה, הציצו בשבוע שעבר באתרי החדשות גם כמה דיווחים על פרסומו של החלק השני של דו"ח הפאנל הביןממשלתי של האו"ם לשינוי אקלים (IPCC), שבו צוין שוב שאסון אקלימי כבר בפתחנו ושהוא ממיט הרס בעוצמה ובממדים גבוהים מהצפוי. חלון ההזדמנויות שלנו לפעולה הולך ונסגר, כתבו בדו"ח 270 מדענים מ-67 מדינות שונות, ועלינו לממש את השאיפה העולמית לצמצם בחצי את השימוש בדלק מאובנים עד 2030 כדי למנוע את השפעותיו הקשות של משבר האקלים. להיכשל, אומרים לנו החוקרים, משמעו להתמודד עם עתיד שבו קצב עליית הטמפרטורות העולמית עולה על יכולות האנושות להסתגל אליו.

הדו"ח שב ומדגיש, כמו דו"חות דומים לפניו, שהשפעותיו של משבר האקלים זורעות הרס רחב היקף בעולם כולו. אך הפעם מופיעה בו גם אזהרה: כ-3 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים בעלי סיכון גבוה להיפגע מהשפעותיו של משבר האקלים, נאמר בדו"ח. ללא פעולה מדינית נחושה ומהירה, אוכלוסיות רבות בעולם צפויות לסבול מהמשבר – ובראשן קבוצות פגיעות, חלשות ועניות יותר.

יש בדו"ח גם זווית ישראלית, כיוון שמושם בו דגש מיוחד על ההתחממות באזור שלנו של הים התיכון. מודגש בו שבשל היות אזורנו ספר-מדברי הוא רגיש יותר אקלימית ומתחמם בקצב מהיר ביחס לממוצע העולמי, מה ששם למעשה את ישראל כאחת המדינות הפגיעות יותר למשבר.

כשפוטין "העלים את הקורונה"

לצערנו, המלחמה באוקראינה עלולה להמשך עוד ימים, שבועות, חודשים או חלילה שנים – וכפועל יוצא, גם השיבושים בכלכלה הרוסית צפויים להימשך, והם יפעילו לחץ על העלאת מחירי הגז הטבעי והנפט. האם מתוך כך צריך להקיש שכשהתותחים רועמים סוגיות סביבה ומשבר אקלים חשובים פחות, ודינם להדחק לפינת העיסוק המדיני?

אזור בקייב אחרי הפצצה. Arrikel, CC BY-SA 4.0
האם כשהתותחים רועמים, סוגיות סביבה ומשבר אקלים חשובים פחות, ודינם להדחק לפינת העיסוק המדיני? קייב לאחר הפצצה, צילום: Arrikel, CC BY-SA 4.0

היו שטענו השבוע בצחוק שפוטין "הצליח להעלים את הקורונה", כיוון שהעיסוק התקשורתי העולמי חדל להתבוסס בנתוני הדבקה ובמספרי מאומתים, ועבר לעקוב ברוב עניין אחר אוכלוסייה של 44 מיליון נפש שנתונים תחת מלחמת אין-ברירה בלב אירופה. אבל ברור לכולנו שהקורונה עוד פה – וכמוה, גם משבר האקלים לא נעלם לשום מקום.

ייתכן שימים אלה, שבהם תמונות מכמירות לב של פליטים, עקורים, פצועים והרוגים מרצדות על המרקע, הם לא הזמן הטוב ביותר להזכיר למה האדם זקוק למיני בעלי חיים, לשטחים פתוחים ולמגוון ביולוגי. עם זאת, אלה ימים שבהם השיח הכלכלי נוגע-לא-נוגע כל העת בסוגיה של הנפט הרוסי, הגז האוקראיני והכלכלה שלנו שתלויה בשניהם. אפשר להפריד את האחד מהשני, אבל הדבר עשוי לדחות את הטיפול האקוטי וההכרחי בבעיה הבוערת העולמית. ואפשר גם לנסות לחבר בין הנקודות, לקרוא בעיון ובתשומת לב את דו"ח מדעני האקלים ולבצע את הפעולות המיידיות שהעולם התחייב להן בגלזגו: מעבר מהיר יותר לאנרגיה מתחדשת, פיתוח מואץ של יכולות אגירה ושינוי פני פירמידת הצריכה האנרגטית מדלק מחצבי לדלק ירוק. כי משבר האקלים לא מחכה לאף אחד.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית