שתפו‬        

ליאור ממון

לוחמות אש על ארבע רגליים

עיזים יכולות להיות יעילות מאוד במניעת התפשטות שריפות חורש, אז מתי הן ייכנסו לפעילות גם בישראל?

28 במאי 2019



השריפות שהשתוללו בשבוע שעבר באזור בן שמן ושגרמו לנזקים קשים במיוחד לרכוש ולטבע הזכירו לנו, פעם נוספת, עד כמה אנחנו פגיעים במצב כזה ועד כמה חשוב להיערך לשריפות מבעוד מועד.

ישראל לא לבד בהתמודדות עם האש. השריפות שהשתוללו בנובמבר 2018  בקליפורניה, למשל, היו הקטלניות, הנרחבות, וגם והיקרות ביותר בהיסטוריה של המדינה. הלהבות גבו את חייהם של מעל מאה בני אדם, כילו אלפי דונמים וגרמו לנזקים כספיים של מיליארדי דולרים. העיר פרדייס (״גן עדן״), למשל, ספגה נזק קשה במיוחד, נשרפה כליל ונראתה כמו גיהינום עלי אדמות.

שריפות ענק בשטח פתוח הן מראה שכיח במדינת קרן השמש, אך עונת השריפות הקליפורנית הופכת עוצמתית יותר ויותר בשנים האחרונות. גשמים שמאחרים להגיע, צמחייה שסובלת מהתייבשות ממושכת וטמפרטורות שמטפסות מעלה בגלל שינוי האקלים – כולם מאששים את הסברה שהגרוע מכל עוד לפנינו.

העדר הפרטי של גוגל

כדי להתכונן לשריפות של מחר צריך לחשוב מחוץ לקופסה. פתרון יצירתי להתמודדות עם הצורך להכין את השטח המועד לפורענות בצורה יעילה וקלה ככל האפשר היא לשלוח לשם עזים רעבות. בקליפורניה, למשל, כבר פועלת חברה בשם ECOSYSTEM CONCEPTS, שאותה הקימו וטרינרית ולוחם אש מקומיים, שאומרים שהעיזים הן אמצעי מושלם לשליטה בצמחייה הנמוכה, שאותה הן פשוט זוללות. חיבתן לחורש, גמישותן וגודלן המאפשרים להן לחדור לאזורים קשים לגישה או בעלי טופוגרפיה מסובכת – כך הן מדללות את הצומח ומתחזקות אזורי חיץ שמקשים על התפשטות האש. עבודתן השקטה והידידותית לסביבה, בייחוד בהשוואה לאמצעי כיסוח מכניים, שכנעה אפילו את קונצרן הענק גוגל לשכור עדר של 200 עיזים שילחכו את הצמחייה סביב מטה החברה בקליפורניה (וגם ידשנו את הקרקע שם תוך כדי).

אמנם, ישראל זה לא אמריקה, אבל האקלים הקליפורני מסווג כ״ים-תיכוני״, ממש כמו אצלנו. לכן גם ישראל, המאופיינת בקיץ חם ויבש, סובלת משריפות רבות (כאלף מדי שנה) ביערות ובחורשים. כמה מהשריפות הזכורות שבהן התרחשו באזור הכרמל והשריפה שהשתוללה בהר ב-2010 נחשבת לאסון השריפה הגדול ביותר בתולדות המדינה ונשרפו בה מעל ל-25 אלף דונם.

משרד החקלאות מנסה בחודשים האחרונים למצוא דרכים לעידוד רעייה של עיזים בחורש בישראל, מתוך ההבנה שהן המתאימות ביותר למשימה. תצלום: lauren bow – unsplash

 

דו״ח מבקר המדינה בנושא היערכות לשריפות מתח ביקורת על מחדלים וכשלים במערך הכבאות וההצלה שעבר מאז רפורמה, אך גם חזר והדגיש את חשיבותן של פעולות שעשויות למנוע, להאט ולהפחית את עוצמתן ואת נזקיהן של שריפות עתידיות. היער והחורש בישראל, הגדלים תודות למשקעי החורף והמתייבשים לנוכח היובש השורר בקיץ, הם חומר בערה דליק מאוד – לכן המלצת המבקר כללה דילול צמחייה נמוכה, המשמשת כ״סולם״ בערה ללהבות השואפות מעלה ויצירת אזורי חיץ שיעצרו את התפשטות השריפה. שתי המשימות האלו מתאימות מאוד לעזים, שיכולות להפוך לכלי חשוב במניעת התפשטות שריפות.

משרד החקלאות מנסה בחודשים האחרונים למצוא דרכים לעידוד רעייה של עיזים בחורש בישראל, מתוך ההבנה שהן המתאימות ביותר למשימה. בימים אלו משרד החקלאות שוקד על הגדלת מספר העזים לוחמות האש והתאמת המודל שבמסגרתו הם יפעלו לנוף הכלכלי המקומי בקנה מידה נרחב יותר.

למעשה, מרעה עיזים היה קיים בישראל גם בתקופות רחוקות מאוד, אך הוא נהפך נפוץ פחות ופחות בגלל הקושי הכלכלי הכרוך בגידולם במרעה ובגלל הפחד של חקלאים שהעיזים יחסלו את התנובה החקלאית שלהם. בשל כך, כיום בישראל יש מעט מדי עדרי עיזים, רק כ-60 עדרים מוסדרים במדינה כולה, והחורש הופך לצפוף וסגור –  חומר בערה מושלם לשריפה.

מנגנון כלכלי לרעייה

״אנשי המקצוע והחוקרים בתחום המרעה ערים לרעיון השימוש ברעיית לחץ לצורך הפחתת צמחייה למניעת שריפות כבר כמה שנים״, אומרות ד"ר אורית גינזבורג, ראש תחום מרעה ושטחים פתוחים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וד"ר ליזה בקר, עמיתת תכנית ממשק במשרד החקלאות. ״נושא השריפות הוא בעיה רצינית, שצפויה להחמיר יחד עם ההתחממות הגלובלית. מעבר לנזקים האדירים לטבע ולרכוש, עלויות הפיצוי ושיקום נזקי השרפה הן גבוהות ולוקח שנים לטבע להשתקם מהשריפה. לפי חישובים שערכנו יחד עם מכון דש"א ועם חוקרים אחרים מתחום המרעה, העלות של תשלום לעדר עיזים לצורך מניעת שריפות היא זולה משמעותית לעומת אמצעי כיסוח צמחייה אחרים (ידניים או מכניים) ובוודאי שזולה בהרבה מעלויות השיקום ותשלום הפיצויים לאחר שריפה, שיכולים להגיע גם לעשרות מיליוני שקלים״.

מרעה עיזים היה קיים בישראל גם בתקופות רחוקות מאוד, אך הוא נהפך נפוץ פחות ופחות בגלל הקושי הכלכלי הכרוך בגידולם במרעה ובגלל הפחד של חקלאים שהעיזים יחסלו את התנובה החקלאית שלהם. תצלום: ashley jaynes – unsplash

 

אך למרות האידיליה הפסטורלית שמשדרות תמונות העיזים המלחכות להנאתן ולטובתם של הסובבים אותן, הקושי במציאת מודל רווחי המותאם לכלכלה הישראלית מעכב את רעייתן בשדות מקומיים. ״משרד החקלאות דוגל היום בתמיכה ישירה בעדרי עיזים שרועים בשטחים פתוחים, אך על אף תמיכה זו עדיין יש קושי כלכלי ותכנוני בהקמת עדרי עיזים״, מבהירות גינזבורג ובקר. לדבריהן, השוק הישראלי קטן מדי בשביל שגידול עצמאי יהיה רווחי. לכן, אי אפשר פשוט להעתיק את המודל האמריקאי, למשל, אלא צריך להתאימו למצב בישראל.

על מנת לנסות להתגבר על הקושי הכלכלי של מגדלי עיזים להחזיק עדר במרעה, יצא משרד החקלאות בנובמבר 2018 במיזם "תכנית אב למרעה עיזים", במימון של הקרן לשטחים פתוחים ובשיתוף מכון דש"א, קק"ל, רט"ג, המשרד להגנה הסביבה, נציגי ועדות תכנון ובניה, חוקרי מכון וולקני וכן הרשויות המקומיות המשתתפות בפיילוט. "המטרה היא ליצור מנגנון כלכלי שבו עדרי עיזים מתוגמלים על שרותי הרעיה שהם מספקים למניעת שריפות", אומרות גינזבורג ובקר. "המיזם מנסה ללמוד מהניסיון המעשי במקומות אחרים בעולם ולבדוק את ההיתכנות לקיום תשלום מגוף פרטי או מוסדי על שירותי רעייה, בין אם על ידי תשלום פרטני למגדל או ביצירת קרן משותפת במשרד החקלאות שתעביר את התשלום למגדלים. התוכנית עדיין בתהליך גיבוש ובניסיון להבין איזה מודל הכי מתאים לפתח בארץ – אולי יותר עדרים גדולים שיקחו על עצמם לספק שירות להרבה מושבים או כיוון הפוך- עדרים קטנים כאשר כל עדר מתחזק אזור חיץ של הישוב שלידו. הצפי הוא שהעדרים הקיימים יחוזקו, יגדלו ויהפכו לרווחים וגם שבעתיד יהיו עוד עדרים חדשים, עוד קשה להעריך בדיוק כמה. אנחנו מקוות שהתכנית תיצור מודל יישומי עתידי שיוביל לכך שיהיו יותר עדרי עיזים פעילים במרעה וכמובן שסכנת השריפות תפחת".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-חדשות ערוץ 2

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית