יוזמת חוק סוף שבוע ארוך, שאושרה בכנסת בשנה שעברה, צפויה לאפשר לנו, העובדים, ליהנות מסופי שבוע ארוכים שבהם נשהה זמן רב יותר עם המשפחה ונרבה בפעילויות תרבות, חינוך, מסחר ותיירות. השבוע אישרה הממשלה את המלצות ועדת המנכ"לים להחלת סוף שבוע ארוך וקבעה שהחוק יכלול ארבעה סופי שבוע ארוכים בלבד, במקום שישה כפי שהוצע במקור, ויישום החוק נדחה בינתיים לקיץ.
מטרת המעבר לשבוע עבודה קצר (בינתיים ארבע פעמים בשנה בלבד) היא לשפר את רווחת העובד וגם להגביר את פריון המשק. המתנגדים לשבוע עבודה מקוצר טוענים כי שעות העבודה האבודות יהוו נטל גדול למעסיקים ולמשק כולו. בינתיים, מחקר חדש שפורסם לאחרונה קובע כי מעבר באופן קבוע לשבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים יכול להועיל לא רק לעובד ומשפחתו, אלא גם לסביבה.
מאה שעות יותר מב-OECD
בישראל מספר שעות העבודה השנתי הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD. נכון לשנת 2015, נמצאת ישראל במקום ה-12 מתוך 37 בדירוג שעות העבודה הממוצעות עם 1,858 שעות עבודה שנתיות בממוצע לאדם. בגרמניה והולנד, שנמצאות בתחתית הרשימה, עובד ממוצע מבלה במשרד או במפעל כ-1,400 שעות בלבד, מה שבישראל היה נחשב כשלושת רבעי משרה ממוצעת.
סקטור העבודה הוא אחד הצרכנים הכבדים ביותר של אנרגיה – בין אם מדובר בתעשייה, שצורכת כ-54 אחוז מכלל האנרגיה שמיוצרת בעולם, או בבנייני משרדים שעיקר צריכת האנרגיה שלהם היא למטרות של חימום, קירור, אוורור ותאורה. בנוסף לצריכת האנרגיה של המפעל או המשרד, שעולה למעסיק כסף וגורמת לפליטה של גזי חממה, הנסיעה היומיומית למקום העבודה, המכונה יוממות, היא אחד הגורמים המשמעותיים לפליטה של גזי חממה, זיהום אוויר וגודש בכבישים, שמומחים צופים שרק ילך ויחמיר בשנים הבאות. לפי דוח של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, ב-30 השנים האחרונות חלה עלייה של 13 אחוז בשיעור המועסקים שעובדים מחוץ למקום מגוריהם, ובשנת 2011 הם היוו 45 אחוז מכלל המועסקים.
לעבוד פחות זה חשוב, אבל לא פחות חשוב – איך פחות
במאמץ לחסוך באנרגיה ולהפחית את פליטת גזי החממה, חוקרים מתחום מדעי הסביבה והכלכלה מציעים לקובעי המדיניות לאמץ שבוע עבודה מקוצר. חוקרים מארצות הברית, למשל, חישבו ומצאו שאימוץ מסגרת שעות העבודה שנהוגות במדינות רבות באירופה יוביל לחיסכון של 20 אחוז בצריכת האנרגיה.
פרט לחיסכון האנרגטי הגלום בצמצום הנסיעות לעבודה והפחתת האנרגיה שצורך המשרד או המפעל, מחקרים מראים ששבוע עבודה מקוצר, שבצדו גם שכר נמוך יותר, יביא להפחתת הצריכה בשעות הפנאי, וכך לצמצום צריכת האנרגיה שכרוכה בייצור, בהפצה ובמכירה של אותם מוצרים. אך ברור שמהלכים כמו צמצום שעות העבודה יכולים להביא גם לעלייה בצריכת האנרגיה הביתית ולבילוי זמן רב יותר בקניונים – מה שעלול לצמצם ואף לבטל את ההשפעה החיובית שתהיה להם על הסביבה. אם כך, מהו המודל המועדף, שבמסגרתו נוכל גם לעבוד פחות וגם לפגוע פחות בסביבה?
מחקר חדש שנערך בבריטניה השווה בין חמש חלופות לצמצום שעות העבודה ובדק כיצד כל אחת מהן משפיעה על צמצום פליטת גזי החממה. התוצאות, שפורסמו במגזין Ecological Economics, אולי יעלו חיוך אצל העובדים, אך יכולים להיות בשורה של ממש למעסיקים ולמתווי המדיניות.
לקיצור שעות העבודה השבועיות נבחנו חמש חלופות שונות. הראשונה היא שבוע עבודה מקוצר בן ארבע ימים עם סוף שבוע ארוך בן שלושה ימים, כפי שמציע החוק בישראל; השנייה היא שבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים יחד עם יום חופש נוסף באמצע השבוע; בחלופה השלישית, שעות העבודה היומיות מצטמצמות מ-8 ל 6; ברביעית העובדים זוכים לתוספת משמעותית של ימי חופשה שנתיים – תוספת ששווה לחמישית משרה מלאה; ובחלופה החמישית והאחרונה, המכונה חלופת "השולחן החם", מצבת העובדים ביום נתון מצטמצמת ב-20 אחוז, אך מספר העובדים בחברה נותר ללא שינוי. מהלך כזה מאפשר צמצום של שטחי המשרדים בקרוב לחמישית. העובדים, אם יבחרו בכך, יוכלו לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימים, זאת כמובן בתיאום עם כל יתר השותפים לשולחן.
מה לעשות עם 70 ימי חופש בשנה?
מתוך כלל החלופות, אלו שזכו לציונים הגבוהים יותר מבחינת הפחתת פליטות גזי החממה הן חלופות שבוע העבודה בן ארבעת הימים עם סוף שבוע ארוך או עם יום חופש באמצע השבוע, וחלופת "השולחן החם".
קיצור יום העבודה נמצא יעיל פחות, מכיוון שהוא אינו מבטל את הנסיעה לעבודה וממנה ואינו מאפשר סגירה של המשרד או החברה יום נוסף בשבוע, פעולה שיש לה פוטנציאל להקטין את צריכת האנרגיה של בית העסק. חלופת הגדלת ימי החופשה השנתיים קיבלה גם היא ציון נמוך, בעיקר מפני שהיא צפויה לעודד את העובדים לנסוע ולטוס יותר למטרות של נופש ופנאי – ככה זה כשיש לעובדים קרוב ל-70 ימי חופש בשנה – פעולה שצורכת אנרגיה ופולטת גזי חממה רבים.
אמנם, גם בשלושת הפתרונות שנמצאו אידיאליים יש חיסרון: הזמן הנוסף שמבלים העובדים בבית הביא עמו עלייה בצריכת האנרגיה לעומת המשרד, שבו מספר רב של עובדים חולקים את אותה תאורה, מיזוג אוויר ומערכות מיחשוב. אך למרות זאת, החיסכון האנרגטי שהושג הוא גדול יותר, ונובע מצמצום היוממות, ירידה בצריכת האנרגיה של החברות וגם משכר נמוך יותר לו זוכים העובדים – נתון שמסייע בצמצום הצריכה.
מחקרים שבוצעו בעבר הראו שהירידה בצריכת האנרגיה כתוצאה מהפחתה בשעות העבודה יכול להגיע ל-15 אחוזים. המחקר הנוכחי מראה שבחירת החלופה שתקבע את האופן שבו יצומצמו שעות העבודה הוא משמעותי במידה רבה. ההפרשים בין השיטות השונות מגיעים עד כדי שני אחוז מסך כל גזי החממה שנפלטים בבריטניה בשנה, שהם 13 מגה-טון שווה ערך של פחמן דו-חמצני.
כפי שהראה המחקר, יום עבודה פחות יכול להועיל לסביבה, אבל לא בכל תנאי. אם הציבור יבחר לנצל את יום החופשה לקניות ולנסיעות ברכב הפרטי, התוצאה יכולה להיות אולי טובה לכלכלה ולבתי העסק – אבל רעה לסביבה. בנוסף, עוד יום בשבוע בטבע יכול להשפיע גם עליו לרעה: יותר מטיילים פירושו יותר לכלוך, יותר רעש ויותר הפרעה לבעלי החיים.
