שינוי האקלים משפיע על חיינו גם באופנים שאנו לא מודעים אליהם: על בריאותנו, על הנוף, על מגוון החי והצומח סביבנו ועוד. חלק מההשלכות הללו הן עתידיות ותלויות בקצב השתנותם של גורמים שונים ובאופי החיבור בין מספר גורמי שינוי כאלו. למרבה הצער, רוב ההשלכות הצפויות הן בעיקר שליליות ואנחנו נרגיש אותן גם על הצלחת שלנו. כך, למשל, על פי מחקר חדש, ייצור המייפל עלול להיפגע כתוצאה מהשפעות שינוי האקלים.
עם תחילת האביב והפשרת השלג או הקרח של החורף – בדרך כלל בתחילת מרץ – מוכנס מתקן שדומה לברז לגזעי עצי המייפל (אדר, בעברית) והסירופ זורם דרכו לכלי איסוף. עיתוי ההחדרה ומשך האיסוף תלויים מאוד בטמפרטורה משום שטמפרטורות גבוהות משפיעות על זרימת הלשד ומשנות את הרכב הסוכרים בו ואת טעם הסירופ. עונת האיסוף היא קצרה – 4 עד 8 שבועות – ועץ יפיק כ-60 ליטר במהלכה, מהם ניתן לזקק רק 1.5 ליטר של סירופ מתוק.
71 אחוז מתעשיית המייפל נמצאת בקנדה (העלה של עץ המייפל הוא המופיע על דגל המדינה). רובו ככולו של הייצור הקנדי (91 אחוז) מתרכז בקוויבק, ובמדינה כולה נאספים כ-48 מיליון ליטרים בכ-11,500 חוות, שמגלגלים בערך חצי מיליארד דולר קנדי (1.4 מיליארד שקלים). שאר ההפקה מתרכזת ב"חגורת המייפל" של ארה"ב, ובמיוחד בוורמונט.
כמו כל מוצר ייחודי – יין, שמן זית, גבינות וכדומה – גם למייפל יש כללים ברורים (צבע, סמיכות, עכירות וכו') ודירוג איכות. הצעת חוק שהוגשה בארצות הברית מבקשת להפוך מכירת מייפל שאינו על פי כללי הייצור לעבירת מרמה. כי כמובן, רק מייפל טהור הוא זה צריך למצוא את דרכו אל ערימת הפנקייקס (חמיטות, בעברית) שלכם.
חם מדי בשביל המייפל
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Ecology של האגודה האמריקאית לאקולוגיה נבחנה השפעת גורמים סביבתיים – בעיקר חנקן ושינוי בטמפרטורה – על גדילתם של יותר מאלף עצי מייפל בארבעה אתרים במדינת מישיגן על פני כמעט 20 שנים, בתנאי אקלים שונים.
חנקן – שמקורו בפליטות כלי רכב, תחנות כוח, דשנים חקלאיים ותעשייה – נחשב אמנם לגז מזהם, אך עבור העצים הוא משמש כחומר הזנה. לכן, החוקרים ביקשו לבחון האם עודף החנקן כחומר הזנה יכול לפצות על הנזק הטמון בעליית הטמפרטורה הצפויה בשל שינוי האקלים.
על פי המחקר, על אף העלייה בריכוז החנקן הזמין), העלייה בטמפרטורות הממוצעות כתוצאה משינוי האקלים הגבילה את הגדילה של עצי המייפל, זאת בגלל הרגישות הרבה שלהם ללחות הקרקע שבה הם גדלים. החוקרים סבורים שההשפעה של שינוי האקלים על עצי המייפל בעתיד תהיה הרסנית: עצים בוגרים יגדלו בקצב נמוך יותר ועצים צעירים עלולים לא לשרוד. לכן, כאשר העצים הבוגרים יתחילו למות בשל ההתחממות, לא יהיה מי שיחליף אותם והמייפל, לפחות בארה"ב, עלול להיעלם.
אמנם, המודלים בהם השתמשו החוקרים הם מחמירים, אך גם מאמר מוקדם יותר מצא כי בשל ההתחממות צפוי שינוי בתפוצה של מיני המייפל וצמצום בגודל השטח שיתאים לשמש בית גידול עבורם. מחקר נוסף מעריך כי בשל רגישות ההפקה לטמפרטורה, עונת ההפקה של המייפל תחל מוקדם יותר ומספר ימי ההפקה יצטמצם. החקלאים בחוות המייפל בצפון אמריקה כבר מרגישים את השינויים: ב-2012 פחתה ההפקה בארה"ב ב-27 אחוז בגלל גלי חום בחודש מרץ.
השפעות כלכליות ותרבותיות
המחקר לכאורה רק מתאר את התחזית בדבר ההשפעות הצפויות על אוכלוסיות עצי המייפל בחלקים מארצות הברית אבל בפועל הוא מספק חלק נוסף בתמונה הכוללת של השפעות שינוי האקלים, על הכלכלה, על המורשת התרבות ועל הטבע.
המייפל הוא לא רק ענף חקלאי מסורתי ומיוחד. עץ האדר הוא חלק בלתי נפרד מהנוף של צפון-מזרח ארה"ב ויש לו ערך תיירותי רב – חילופי הצבעים של העלים בשלכת הם מרהיבים ביופיים. אבל אפילו מראה זה כבר אינו מובטח: בנשיונל ג'יאוגרפיק דווח כבר בסוף 2015 כי שינוי האקלים משפיע על עצי המייפל עד כדי כך שצבעי העלים דוהים והרכב הסוכר בעץ משתנה כך שהסירופ הוא פחות מתוק.
בשנים האחרונות נדונה בהרחבה היעלמות דבורי הדבש; כשהמייפל והשוקולד אולי נעלמים אף הם, מה כבר יישאר למרוח על הפנקייק?