מה נעשה בלי החילזון הבנאי?

חי וצומח | ים וחופים |
טבלאות הגידוד לחופי ישראל הן בית גידול ייחודי ועשיר למינים שונים של בעלי חיים ימיים. אחרי שהצינורן, חילזון קטן שהיה אחראי על התחזוק השוטף של הטבלאות, כמעט ונכחד, עלה צורך למצוא פתרונות לפגיעה בהן. ועדת מומחים מיוחדת התכנסה כדי למצוא פתרון לבעיה, לפני שיהיה מאוחר מדי

 

אחד ממהנדסי הסביבה החשובים ביותר בחופי הים התיכון הוא חלזון ימי קטנטן בשם צינורן, שאחראי על תחזוקת טבלאות הגידוד, שאותן ניתן לראות בחופים רבים בישראל ושמשמשות כבית גידול ייחודי למגוון בעלי חיים ימיים. הצינורן החרוץ נאלץ להתמודד עם כוחות רבים וחזקים שגורמים לשחיקה ולבלייה של הכרכובים שהוא בונה על שפת טבלאות הגידוד באמצעות חומר גירני שהוא מפריש מגופו. בכל פעם שאיתני הטבע, או האדם, הרסו את מלאכתו של הצינורן, הבנאי הזעיר הזה היה שם כדי להקים מחדש את החלקים הפגומים, שוב ושוב, בנחישות ראויה להערכה.

כך לפחות היה עד שהצינורן כמעט ונעלם באופן מוחלט מחופי ישראל.

טבלת גידוד באזור ראש הנקרה. תצלום: ויקיפדיה
טבלת גידוד באזור אכזיב. חיים בהן מיני דגים, סרטנים וצדפות בתנאים ייחודיים שכמעט ואי אפשר למצוא במקומות אחרים. תצלום: ויקיפדיה

 

ועדת מומחים מיוחדת שתכנס האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדע הסביבה ב-31 במאי, ושבה ייקחו חלק מדענים, מומחים מהממשלה, נציגים של רשויות וארגוני סביבה ובעלי עניין אחרים, תנסח תכנית פעולה להתמודדות עם מצבן של טבלאות הגידוד אחרי היעלמו של הצינורן ותציע אמצעים פוטנציאלים לשיקום הטבלאות.

"טבלאות הגידוד – אזורי מסלע שטוחים לצד קירות כורכר או גיר, שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל – הן בית גידול מהעשירים והמיוחדים ביותר בסביבה הימית שלנו", אומר ד"ר ערן ברוקוביץ', אקולוג ימי והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שמרכז את פעילות הוועדה. "חיים בהן מיני דגים, סרטנים וצדפות בתנאים ייחודיים שכמעט ואי אפשר למצוא במקומות אחרים. מחוץ לישראל, למשל, יש טבלאות כאלה בעיקר בספרד ובאיטליה, אך לא במספרים גדולים במיוחד".

הגלים, המלח והרוח

חילזון הצינורן
חילזון הצינורן. "ללא פעולות הצינורן, או פעולות שיקום אקטיביות אחרות, הטבלאות ימשיכו להיהרס עד שהמצב יהיה בלתי הפיך", אומר ברוקוביץ'.

יצירת טבלאות הגידוד קשורה לתהליכי בליה של רכסי הכורכר ובעיקר לתהליכי התגבשות מלח ופעולת גלים. לאחרונה נטען שרוחבן הגדול של הטבלאות יחד עם קצבי בלייה נמוכים וכן קיום טבלאות רחוקות ממפץ הגלים מוביל למסקנה כי הן לא נוצרו באופן טבעי, ולכן יש להסיק שמרבית הטבלאות נוצרו בעקבות כרייה של אבן הכורכר עד לקו המים. כך או כך, ללא מעשה הבנייה הפעלתני של הצינורן, מצבן של טבלאות הגידוד בישראל הולך ומידרדר. הגלים, המלח, החול והרוח הולמים בהן ושוחקים אותן והעלייה בחומציות מי הים התיכון ממיסה את הגיר וגורמת לבלייה מואצת שלהן. עליית פני הים הצפויה ודאי תרע את המצב עוד יותר. "בעלי החיים שחיים בתוך ובסביבת טבלאות הגידוד לא יוכלו עוד להתקיים בהן ולכן הם ייכחדו, או שיצטרכו למצוא בית גידול אחר", אומר ברוקוביץ'. "בכל מקרה, תהיה פגיעה משמעותית במגוון הביולוגי לאורך קו החוף".

עד כה נעשו מספר מאמצים להתמודד עם הבעיה. רשות שמורות הטבע הציגה תכנית פעולה לשמר את טבלאות הגידוד בשמורות הטבע; עמותת אקואושן הציגה תכנית פעולה לשימור האזור הסלעי; והחברה להגנת הטבע נרתמה אף היא למאמצי השימור. אך על פני הנתונים שבידי הוועדה, פעולות שימור לבדן לא יספיקו. "ללא פעולות הצינורן, או פעולות שיקום אקטיביות אחרות, הטבלאות ימשיכו להיהרס עד שהמצב יהיה בלתי הפיך", אומר ברוקוביץ'. "לכן, החלטנו לכנס ועדה של מומחים מתחומים שונים, להיעזר בניסיון שלהם ושל חוקרים ממקומות אחרים (בספרד פועל צוות שמנסה לשקם את טבלאות הגידוד במדינה) ולהציע דרכי פעולה אפשריות לשיקום".

האופציה הביולוגית

טבלת גידוד באזור ראש הנקרה. המלח, החול והרוח הולמים בהן ושוחקים אותן והעלייה בחומציות מי הים התיכון ממיסה את הגיר וגורמת לבלייה מואצת שלהן. תצלום: Ester Inbar
טבלת גידוד באזור ראש הנקרה. המלח, החול והרוח הולמים בהן ושוחקים אותן והעלייה בחומציות מי הים התיכון ממיסה את הגיר וגורמת לבלייה מואצת שלהן. תצלום: Ester Inbar

הוועדה, שמשמשת למעשה כ-Think tank מיוחד לקידום מדיניות מתאימה מבוססת מדע, על בסיס שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר ממשלתיים ואנשי מקצוע במשרדי הממשלה וגופים אחרים, תבדוק שתי דרכים עיקריות לשיקום טבלאות הגידוד. ראשית, קיימת האופציה הביולוגית. כלומר, השבת ואישוש אוכלוסיית הצינורנים (שנסיבות היעלמותם למעשה לא נחקרו באופן יסודי עד כה) לחופי ישראל, כדי שישובו לבנות את הכרכובים שמגנים על טבלאות הגידוד. האופציה השנייה היא להחליף את הצינורן בפתרונות הנדסיים. בוועדה ידונו אנשי המקצוע באפשרות להניח רצועות בטון על טבלאות הגידוד, כדי שישמשו כאבני שפה שיבלמו את הבלייה והשחיקה, ובאפשרות לייצר טבלאות גידוד סינתטיות (מבטון ידידותי מבחינה אקולוגית, למשל) והצבתן במקום הטבלאות הפגועות ובאתרים חדשים. כמו כן, תיבדק האפשרות לשלב בין שתי האופציות העיקריות.

מטרת הוועדה היא להוציא לדרך תכנית פיילוט מעשית לשיקום טבלאות הגידוד באתר שטרם נבחר לחופי ישראל. לשם כך, יש צורך להשיג את אישור הרשויות המופקדות על אישור פעולות כאלו ולגייס ארגונים שיכולים ורוצים לממן זאת. "אני מקווה שדיוני הוועדה יעזרו לקדם את הנושא במעלה סדר העדיפויות במקומות הנכונים", אומר ברוקוביץ'. "הזמן לא משחק לטובתנו במקרה הזה".

 לקריאה נוספת: דוח ועדת המומחים

בעקבות הכתבה ב"זווית", הסיפור פורסם גם ב"הארץ".

 

 



אולי יעניין אותך