שתפו‬        

יהונתן שר

מה עושים כשלאירופה נגמר הגז?

מחירי הגז הטבעי באירופה שוברים שיאים ויש התולים את האשמה במעבר להתבססות על אנרגיות מתחדשות, בעוד שאחרים רואים בכך סימן להאיץ את המעבר לאנרגיה ירוקה. אז כיצד ניתן למנוע את המשבר האנרגטי הבא?
29 באוקטובר 2021



החוזים העתידיים על גז טבעי הגיעו בימים האחרונים לכ-110 אירו למגהוואט-שעה ולא עושים סימנים של עצירה. הזרמת הגז מרוסיה (היצואנית הגדולה ביותר של גז לאיחוד האירופי) מדשדשת, בעוד שכמות הגז שנותר במאגרים ביבשת עומד על 74 אחוז מהקיבולת – זאת לעומת 94 אחוז בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

המצב מעורר חששות כבדים שמאות אלפי אירופאים לא יוכלו להרשות לעצמם לחמם את ביתם בעונת החורף, שמפעלים ייאלצו להאט ואף לעצור את פעילותם כפי שכבר עשו מספר יצרני דשן, ושמדינות אירופיות אף ייאלצו לבצע האפלות יזומות בשל מחסור בגז לייצור חשמל.

עליית המחירים כבר משפיעה ותמשיך להשפיע בהמשך על מדינות נוספות בעולם, כמו סין או ברזיל, והיא עלולה להביא בסופו של דבר לעליית מחירים ולמחסור במוצרי צריכה גם בישראל.

יש מי שתולים את האשם בסגירה נמהרת מדי של תחנות כוח פחמיות והסתמכות מוגזמת על מקורות אנרגיה מתחדשים שהביצועים שלהן היו מאכזבים השנה – בעיקר ביצועי טורבינות הרוח בשל מהירויות רוח נמוכות במיוחד. מנגד, יש הטוענים שהסתמכות מוגזמת על גז טבעי – שאמנם מזהם פחות מפחם אך עדיין פולט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספרה בתהליכי ההפקה והשריפה שלו – היא הסיבה למשבר , ושיש להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות מגוונות יותר.

האם הסתמכות על "אנרגיה ירוקה" טומנת בחובה סיכון למשבר אנרגטי? והאם יכול להתרחש מצב דומה גם בישראל?

עניין של היצע וביקוש

לעליית המחירים ולמחסור בגז טבעי יש  כמה סיבות, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש. ראשית מצד הדרישה, החורף הקודם היה קר מהממוצע באירופה, כך שבשנה שעברה נעשה שימוש ביותר גז (שאחראי לכ-45 אחוז מהאנרגיה המשמשת לחימום בתים באיחוד האירופאי) ונדרש גז רב יותר כדי למלא את המאגרים. שנית, כלכלות ברחבי העולם מתאוששות מהסגרים של משבר הקורונה בקצב מהיר מהצפוי והן מעלות את הדרישות למקורות אנרגיה ברחבי העולם כולו. לבסוף, מהירויות רוח נמוכות במיוחד באירופה הביאו להפחתה בהיקף החשמל שיוצר מטורבינות רוח, ובברזיל נרשמה אחת הזרימות האיטיות ביותר של נהר פרנה במאה השנים האחרונות. כך נוצרה גם ירידה בייצור החשמל ההידראולי ועלייה בביקוש לגז להפקת חשמל ברחבי העולם.

מצד ההיצע, תחזוקה פחותה של שדות נפט וגז במהלך תקופת הקורונה האטה את קצב אספקת הגז בעולם וכן זרימת גז מוגבלת מרוסיה לאירופה לא מאפשרת למלא את החוסרים. עשרות מחוקקים בפרלמנט האירופי קראו לאחרונה לחקור את ההתנהלות של ספקית הגז הרוסית, בטענה שמדובר בלחץ רוסי לאשר את הפעלתו של צינור גז חדש בשם Nord Stream 2, על אף שרוסיה טוענת מנגד שהיא עומדת בתנאי חוזה האספקה.

כאמור, כמה מפעלים לייצור דשן באירופה כבר נאלצו להפחית את הייצור בשל עלויות החשמל הגבוהות וייתכן שמפעלים רבים נוספים ייאלצו לפעול בצורה דומה בעתיד הקרוב. בסין, הקניינית הגדולה בעולם של גז טבעי, כמה מחוזות כבר נוקטים במדיניות של הקצבות חשמל לתעשיות והפסקות חשמל יזומות – אלו עלולים להשפיע על מחירים גלובליים של מתכות כגון אלומיניום. ייתכן שאת ההשלכות של סגירת מפעלים ברחבי העולם נרגיש כולנו, לדוגמה בצורת התייקרות של מוצרי מזון, או מחסור במוצרי אלקטרוניקה.

ארץ זבת חלב וגז

"הסיפור הגדול במשבר הוא לא הירידה בהיקף ייצור אנרגיה מרוח או מאנרגיה מתחדשת אחרת אלא העלייה הניכרת במחירי הגז הטבעי, ופה יש שוני גדול מאד בינינו לבין אירופה", טוען עוז לוי, סמנכ"ל בפועל של חטיבת חשמל ורגולציה ברשות החשמל. "באירופה, עיקר העסקאות בין ספק הגז ליצרן החשמל נעשות לטווח הקצר – כמה חודשים, ועסקאות לטווח ארוך נעשות לרוב ללא קיבוע של המחיר. בישראל, לעומת זאת, הסיפור שונה. רוב יצרני החשמל בישראל כבר חתומים על עסקאות ארוכות טווח עם אחד מספקי הגז שאמורות לספק את כל צרכיהם לחמש או עשר השנים הקרובות, ואצלנו המחירים קבועים או מוצמדים לעלויות הייצור של חברת החשמל".

לוי מציין שעל אף שכיום אופי העסקאות בישראל מיטיב עם הצרכנים, הן לא תמיד מולידות תוצאה חיובית: "המצב בישראל, שבו עסקאות הגז נעשות לטווח ארוך ומחירי הגז מנותקים ממחירי הגז והאנרגיה בעולם, הוא חריג ולא אופייני לשוק תחרותי. כשמחירי הגז בעולם היו נמוכים נשמעה ביקורת על מחירי הגז הגבוהים בישראל, אולם כעת עם העלייה החדה במחירי הגז בעולם המחירים בארץ נראים כמובן אטרקטיביים יותר".

כדוגמה לדברים אלו אפשר לקחת זמן שיא שלילי של ביקוש בעת סגרי הקורונה בשנה שעברה, אז מחירי הגז בעולם צנחו ואילו בישראל המחיר הקבוע יחסית עמד על בערך פי-שלושה מהמחיר ברחבי העולם.

לשמור את הגז לימים מעוננים

לפי דו"ח מצב משק החשמל לשנת 2020  של רשות החשמל, ייצור החשמל מגז בישראל עמד על 67 אחוז והוא צפוי לעלות ל-76 אחוז בשנת 2025, בעוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עמד על 7 אחוזים והוא צפוי להגיע ל-20 אחוז ב-2025 ול-30 אחוז בשנת 2030. מדובר ביעדים שמומחי אקלים רבים טוענים שאינם שאפתניים מספיק, ושעל מנת להתמודד עם משבר האקלים יש צורך להגיע לפחות ל-50 אחוז ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ב-2030 ול-95 אחוז בשנת 2050.

אך האם זה נבון להסתמך רק על אנרגיות מתחדשות – בישראל מדובר באופן כמעט מוחלט באנרגיה סולארית – בהינתן העובדה שהן תלויות בתנאים אקלימיים אל מול משברי אנרגיה כמו זה שמתחולל באירופה כעת?

על פי ד"ר שרון סורוקר, מומחה למשק האנרגיה, שפעל בנושא במשרד האוצר, באקדמיה, כמנכ"ל חברה עסקית וכראש תכנית NZO למשק האנרגיה של מרכז השל לקיימות, התשובה היא חיובית: "תכנית NZO, מציעה לשמר את תחנות הגז הקיימות, אבל לא להקים חדשות, ובאופן הדרגתי להשתמש פחות בתחנות הקיימות. תחנות הגז יכולות לתת גיבוי לימים מעוננים או לביקושי שיא ולעבוד כדי למלא בחשמל את סוללות האגירה כאשר אין מספיק מקורות אחרים".

מומחי אקלים רבים טוענים שכדי להתמודד עם משבר האקלים יש צורך להגיע לפחות ל-50 אחוז ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2030 ול-95 אחוז בשנת 2050. תצלום: american public power association, unsplash

לטענת סורוקר, היתרונות של אנרגיה סולארית על פני אנרגיה שמופקת מגז נרחבים הרבה יותר מהתועלת האקלימית – חשובה ככל שתהיה. "אנרגיה סולארית היא באופן משמעותי זולה יותר ומחירה צפוי להמשיך לרדת), היא נקייה משמעותית לסביבה גם מבחינה בריאותית בהקשר של זיהום האוויר שיוצרת שריפת הגז שאינו קיים באנרגיה סולארית, דורשת מעט מאד תחזוקה, מייצרת אפיק של הכנסה למבנים עם גגות גדולים, בעיקר בפריפריה, מייצרת הרבה מקומות עבודה בהקמת המערכות וגם מייצרת ביטחון אנרגטי בשל הורדת התלות במספר מצומצם של תחנות כוח שהן מתקנים אסטרטגיים החשופים לתקלות ואיומים ביטחוניים". בנוסף לגז ניתן לתכנן ולהקים בעתיד תשתית חדשנית של כורים גרעיניים קטנים ומתקדמים שיספקו בסיס יציב של אנרגיה לצד או במקום הגז הטבעי, אך בישראל יש לכך גם השלכות גיאופוליטיות ואחרות שיש להסדיר בטרם מהלך מסוג זה יצא לפועל.

עשורים של ביטחון באספקה

ומה מבטיח שנוכל להסתמך על גז בתור גיבוי לאנרגיה סולארית ברגע שנעשה את המעבר אליה? את החששות בדבר מחסור בגז טבעי בישראל, ולכן ממשבר דומה לזה שמתגלגל ברחבי העולם בימים אלו, אפשר כנראה לאפסן לפחות למשך העשורים הקרובים. "בישראל יש שני מאגרי גז פעילים – תמר ולוויתן – ובעתיד הקרוב יתחיל לפעול גם מאגר כריש. כמות הגז הכוללת בשלושת המאגרים יחד גבוהה בערך פי שניים מכמות הגז שישראל תצטרך ב-25 השנה הקרובות", מסביר לוי. ומה אם יחליטו החברות שמנהלות את המאגרים למכור את כל הגז לאירופה בדיוק במצבים כאלה כשמחירו בשיא? גם את הדאגה הזאת לוי מסלק ביעילות: "בשונה משוק הנפט שוק הגז הוא שוק אזורי. מכיוון שגז טבעי משונע בעיקר בצינורות, הגז מישראל מיוצא כיום רק למדינות האזור – ירדן ומצרים. בנוסף, ייצוא של גז טבעי נעשה רק לאחר קבלת היתר המבטיח כי השוק המקומי יקבל עדיפות בהקצאת הגז על פני היצוא בהסתכלות ארוכת טווח. יחד עם זאת, הכיוון שאליו אנחנו הולכים הוא הגברת נתח האנרגיות המתחדשות בהתאם ליעדי הממשלה ושכלול שוק הגז הטבעי ושוק האנרגיה בישראל. אין ספק שאת התהליך הזה יש לעשות בצורה מבוקרת תוך בחינת היערכות המשק לתרחישי קיצון", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית