שתפו‬        

יהונתן שר

מלכלכים ובוכים

מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו
21 ביוני 2022



אין הרבה דברים מרגיעים יותר מטיול או פיקניק בחיק הטבע, בין העצים והפרחים, הרחק מהרעש, הצפיפות והזיהום. בהתאמה, אין הרבה דברים מעצבנים יותר מאשר להיתקל בפחית משקה דהויה בין הצמחים, בבקבוק פלסטיק שצף בנחל, בבדלי סיגריות זרוקים בכל מקום, במסכות הגייניות משומשות או בניירות טואלט מטונפים בצדי השבילים; מראות שלצערנו נפוצים מאוד בטבע בישראל.

אם גם אתם מהנהנים בתערובת של הסכמה וסלידה מהאנשים שמלכלכים את הטבע, וגם אם אתם רואים את עצמכם כידידי הסביבה, שמקפידים להשאיר אותה ללא פגע, למחקר חדש שעוסק בהשלכת פסולת בטבע בישראל יוצג בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה, שתיערך ב-7-6 ליולי במתחם אקספו תל אביב, יש חדשות רעות בשבילכם – קיים סיכוי טוב שגם אתם שייכים למשליכי האשפה בטבע, ואתם פשוט לא מודעים לכך (במקרה הטוב).

במחקר, שמגיע מאוניברסיטת חיפה והתבצע בתמיכת קק"ל, ושנערך על ידי נעמה לב, דוקטורנטית מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה וחוקרת במרכז לחינוך לקיימות בסמינר הקיבוצים, הועסקו צוותי סוקרים שישבו באזורי הפיקניק של חניוני היום של קק"ל (מאפריל ועד נובמבר 2021), הזינו נתונים על מעל 2,200 מבקרים ותיעדו 411 תקריות של השלכת פסולת. בנוסף, חולקו למבקרים שתועדו משליכים פסולת 627 שאלוני "שביעות רצון" מחניוני היום. השאלונים (שמולאו בעילום שם) תיעדו מאפיינים אישיים, את עמדת המבקרים בנוגע להשלכת פסולת בטבע, את התדירות שבה עשו זאת בעבר (אם בכלל) ואת דעתם על איסוף האשפה באתר.

המחקר הוא שלישי בסדרת מחקרים שנועדה להפוך לעבודת הדוקטורט של לב (בהנחיית פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה וד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור, שתיהן מאוניברסיטת חיפה). התוצאות חושפות חוסר מודעות לעצם השלכת הפסולת ומסקנות מפתיעות נוספות – כמו למשל העובדה שריבוי פחים והצבתם בסמיכות למבקרים לא תמיד עוזרים.

איך אנשים חושבים שהם מתנהגים

לב מספרת שבחרה בנושא המחקר שלה כדי להוביל לשינוי אמיתי במציאות. "שנים עבדתי בחברה להגנת הטבע ואני חובבת טיולים מושבעת. תמיד הפך לי את הבטן לראות אנשים משליכים פסולת, או קמים ומשאירים פסולת אחריהם", היא מספרת. "הייתי ניגשת לאנשים ושואלת למה הם עושים את זה. כשניגשתי ללימודי דוקטורט רציתי לחקור משהו שתהיה לו משמעות מחוץ לגבולות האקדמיה".

מלבד הנזק האסתטי, השלכת פסולת בטבע היא תופעה מסוכנת שגורמת לנזק אקולוגי רחב: חיות בר עלולות לאכול שאריות פלסטיק שמריחות ממזון, מגבונים ושקיות ניילון, ולא פעם הדבר מוביל לחסימות מעיים ואף למוות. פחיות פוצעות את החיות שמנסות ללעוס אותן, הקטנות יותר אף נתקעות בתוכן. גם בפסולת אורגנית, כמו שאריות מזון, יש סכנה – מינים שניזונים ממנה (לדוגמה, חזיר הבר והתן הזהוב) עלולים להתרבות בצורה שתאיים על מינים אחרים.

במחקר הראשון בסדרה, בדקה לב את תפיסות הציבור בנוגע להשלכת פסולת בטבע. 401 משתתפים (מדגם מייצג של הציבור בישראל) שביקרו באתר טבע או פארק לפחות פעם אחת ב-2020, ענו על שאלון בנוגע להשלכת פסולת בטבע. לפי המחקר, רבים סבורים שיש סוגי פסולת שמזיקים פחות ולכן לגיטימיים יותר להשלכה: נייר טואלט, מגבונים, פסולת אורגנית ובדלי סיגריות. תוצאות המחקר הראו שלמרות ש-98.5 אחוז מהנשאלים רואים חשיבות גדולה לרמת הניקיון של האתר בו הם מבקרים, 45 אחוז מהם הצהירו שהשליכו פסולת בטבע לפחות פעם אחת בשנה שחלפה. מעניין, אבל לא מפתיע, שהמשיבים טענו שבעוד שהם השליכו פסולת בהיסח הדעת או בשל היעדר פח, אחרים (לטענתם) משליכים פסולת פשוט "כי הם נהנים ללכלך". שנאמר 'מה ישראלי בעיניך?'.

למרות ש-98.5 אחוז מהנשאלים רואים חשיבות גדולה לרמת הניקיון של האתר בו הם מבקרים, 45 אחוז מהם הצהירו שהשליכו פסולת בטבע לפחות פעם אחת בשנה שחלפה
למרות ש-98.5 אחוז מהנשאלים רואים חשיבות גדולה לרמת הניקיון של האתר שבו הם מבקרים, 45 אחוז מהם הצהירו שהשליכו פסולת בטבע לפחות פעם אחת בשנה שחלפה. צילום: נעמה לב

בחלק השני של המחקר (שנערך בשיתוף עמותת נקי והחברה להגנת הטבע), ראיינה לב אחראים על תפעול, אכיפה וניקיון של שמורות הטבע. היא שוחחה עם 50 בעלי תפקידים בגופים סביבתיים (רשות הטבע והגנים, קק"ל וכד') וברשויות שונות וגילתה חוסר שביעות רצון מסטנדרט תפעול האתרים ומרמת ההסברה והחינוך לנושא ניקיון הטבע. כמו כן גילתה שקיימת נטייה להתעסק בסימפטום, כלומר בניקיון האתר, ולא בבעיה עצמה – השלכת הפסולת. לטענת לב, זו אחת הסיבות לכך שהתופעה נמשכת.

איך אנשים מתנהגים באמת

החלק השלישי של המחקר – שנחשף כאן לראשונה – יצא לבדוק מה קורה בשטח, כולל תיעוד בזמן אמת של השלכת פסולת ומתן שאלונים למשליכים. בעזרת מימון מקק"ל, הכשירה לב צוותי סוקרים שהסתוו באזורי פיקניק שונים, תצפתו על כ-2,200 מבקרים ותיעדו 411 מקרים של השלכת פסולת. מאפיינים נוספים, כמו פרטים אישיים ועמדות בנושאי פסולת, נאספו באמצעות 627 שאלונים. "ניגשנו למי שראינו משליך פסולת", מסבירה לב, "אמרנו שאנחנו מבצעים סקר שביעות רצון ומעוניינים לשמוע את דעתם. בתוך הסקר, מוסוות בין שאלות אחרות, היו גם שאלות בנושאי השלכת פסולת".

המחקר חילק את השלכת הפסולת לשלוש קטגוריות. הראשונה היא השלכה מכוונתהשלכת פסולת על הקרקע, השארתה במקום או הסתרתה (42 אחוז מההשלכות שנצפו). השנייה היא השלכה לא תקינה: השלכה לכיוון הפח והחטאה ללא הרמה, איסוף הפסולת בשקית והשארתה מחוץ לפח או אי-הרמה של פסולת שהתעופפה ברוח (41 אחוז מההשלכות). והשלישית היא השלכה תקינה: השלכה לפח סגור או לקיחת הפסולת מחוץ לפארק (17 אחוז מההשלכות).

בנוסף, בדק המחקר שלוש קבוצות של גורמים שנמצאו משמעותיים להשלכת פסולת. הראשונה היא גורמים סביבתיים: רמת הניקיון הכללית באתר, מצב הפחים, מיקומם וכד'. השנייה היא גורמים אישיים: עמדות משליך הפסולת לגבי הטבע והאחריות שלו לניקיון האתר. והשלישית היא גורמים שקשורים בסיטואציה: עם מי שוהה המבקר באתר, סוג הפסולת שהושלכה והתנהגויות שייתכן שקשורות להשלכת פסולת. כך, נמצא במחקר קשר חיובי בין עישון סיגריות ונרגילות, קיום פיקניק עם מנגל ושימוש בכלים חד-פעמיים ושקיות פלסטיק לבין השלכת פסולת.

משליכים – ומכחישים

לפי המחקר, כ-40 אחוז מהמבקרים שהשליכו פסולת במכוון ציינו שהם אף פעם לא משליכים פסולת בטבע. "המשמעות", אומרת לב, "יכולה להיות שאנשים לא תופסים את עצמם בתור משליכי פסולת, או שהם מתביישים להודות בזה. בנוסף, הופתעתי מהעובדה שהרבה אנשים מצהירים שהם אוהבי טבע, שללכלך זה לא בסדר ושזו אחריות המבקרים לשמור על הטבע נקי – ועדיין משליכים פסולת", מוסיפה לב. המשמעות של הממצא הזה יכולה להיות שגם כשיש רצון להימנע מפגיעה בטבע, אין מספיק ידע בנוגע להשלכה תקינה של פסולת.

מה יותר ישראלי מערימות נייר טואלט לצד השביל. צילום: נעמה לב
מה יותר ישראלי מערימות נייר טואלט לצד השביל. צילום: נעמה לב

ממצא מפתיע נוסף של המחקר הוא שהצבת פחים בסמיכות למבקרים לא הועילה בהפחתת השלכת הפסולת. "יש חניונים עם פחים קטנים לצד השולחנות שנקראים אשפתונים. גילינו שככל שהפח קרוב לשולחן כך שביעות הרצון של המבקרים קטנה. אחת ההמלצות שלנו היא מיקום של פחים גדולים במרחק סביר מהשולחנות – אנשים כן יצעדו גם 200 מטר לכיוון הפח כדי להשליך פסולת".

לפי לב, תוצאות המחקר מצביעות על כך שאין פתרון קסם להשלכת פסולת בטבע ואי אפשר לאפיין את "הטיפוס המלכלך" באופן מובהק; המלכלכים מגיעים ממגוון גילאים, מגדרים, מגזרים ודתות. "קשה לשים אצבע על גורם אחד שיכול להסביר לבדו את התופעה. להיפך, תוצאות המחקר מראות את המורכבות של ההתנהגות הזו ולכן צריך לפעול בכמה תחומים במקביל: גם הסברה וחינוך וגם שיפור תשתיות ואכיפה".

רוצים לוודא שאתם לא מהמבקרים שמזיקים לטבע? לב מספקת כמה כללי אצבע: "הכי חשוב – לא משאירים פסולת בשטח בשום צורה, חוץ מאשר בתוך פח מסודר וסגור הרמטית. לא משאירים שקית קשורה על עץ, ואם הפח מלא לא משאירים אותה ליד הפח, אלא לוקחים איתכם את הזבל – כולל פסולת אורגנית. בעלי החיים לא זקוקים שיאכילו אותם. גם פסולת קטנה – קליפות גרעינים, בדלי סיגריות, פקקים של בקבוקים וכד', נמצאת בכמויות גדולות בטבע וגורמת לנזק. באופן כללי עדיף להימנע מכלים חד-פעמיים (שמהווים 20 אחוז מכלל הפסולת שהושלכה) ולשים לב שהם לא מתעופפים בשטח".

כלל אחרון, לא חביב אבל חשוב מאוד: "צריך להיות ברור שגם כשמתפנים בטבע", מדגישה לב, "שום דבר לא נשאר מאחור, את נייר הטואלט וכל התוספות אליו צריך לאסוף בשקית ולהשליך לפח".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית