שתפו‬        

רחלי ווקס

מקלט חקלאי

דו"ח חדש ממליץ לעודד חקלאים לשמור על שולי השדות ועל אזורים לא-מעובדים בשדות, הן כדי לתמוך במגוון הביולוגי והן כדי לשפר את שירותי ההאבקה וההדברה הטבעית לגידולים החקלאיים  

18 בפברואר 2020



בשטחי השדות החקלאיים שבדרום שפלת יהודה מצויים עמקים קטנים בעלי מראה מוזנח. דווקא במקומות האלה, שנראים כפגמים באמצע השדה המעובד, ניתן להבחין בפרחיו הלבנים-צהבהבים של צמח הגעדה הקוצנית, שנמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה בישראל ושמצא מקלט דווקא כאן, בלב החלקה החקלאית.

בשנים האחרונות גוברת ההבנה שלמשארים טבעיים (כתמים טבעיים) ולשולי השדות, החלקים הלא-מעובדים של השדה החקלאי, יש חשיבות רבה בשמירה על המגוון הביולוגי. עצם קיומם במרחב החקלאי יכול להפוך את תהליך גידול המזון שלנו לידידותי יותר לסביבה, ובחלק מהמקרים אף עשוי לאפשר את הפחתת השימוש בחומרי הדברה, זאת תוך מתן תועלת לחקלאים ומבלי להקפיץ את מחירו של המזון לצרכן.

במהלך 2019 נבחן הנושא על ידי ועדת מומחים משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומכון דש"א (דמותה של ארץ), זאת בהמשך לפעילותו של פורום חקלאות תומכת סביבה, שפועל תוך שותפות בין שני הגופים ופרופ' ירון זיו מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון. השבוע נערך במועצה האזורית יואב אירוע השקת הדו"ח המסכם את התובנות של ועדת מומחים זו.

שולי שדות בעמק חרוד. תצלום: הילה סגרה

 

שליש מזוחלי ישראל בכתם

משארים טבעיים הם מעין כתמים או איים של קרקע לא מעובדת שנמצאים בתוך השדה החקלאי או בין שדות. כתמים כאלה היו קיימים מאז ומתמיד בשדות חקלאיים ברחבי העולם, בשטחים שבהם לא ניתן היה לאורך השנים לגדל גידולים חקלאיים בגלל מכשולים בשטח, כמו סלעים, כפלי קרקע, עצים גדולים או חורבות ישנות.

שולי שדות הם רצועות שטח בקצה השדה שהחקלאי מאפשר בהן לצמחיית בר, כמו חיטת בר ועשבונים לגדול, או אף זורע בהם צמחי בר. רוחבם עומד בדרך כלל על עד חמישה מטרים. חקלאים עשויים להימנע מעיבוד שוליים אלה מסיבות שונות, כמו יצירת חציצה בין השדה לבין דרך עפר סמוכה. לעתים השוליים נשמרים על ידי החקלאי באופן יזום למען הטבע: במקומות שונים באירופה, למשל, חקלאים מקבלים מענקים כספיים מהאיחוד האירופי על מנת שלא יעבדו אותם.

דווקא בשנים האחרונות, עם התפתחותה של טכנולוגיה שמאפשרת להפוך גם את חלק מהמשארים הטבעיים בשדות לשטח חקלאי מעובד, מתגלה חשיבותם האקולוגית. בלב הסביבה החקלאית, שבה צמחים ובעלי חיים ממינים רבים לא מסוגלים לשרוד, המשארים והשוליים משמשים עבורם כמקום מפלט. "ידוע כיום מהמחקרים שלנו וממחקרים רבים מהעולם שהכתמים תורמים כמעט לכל האורגניזמים שאנחנו מכירים", אומר פרופ' זיו. "זה כולל יונקים, עופות, זוחלים, ובעיקר פרוקי רגליים, כמו חיפושיות ועכבישים".

משארים לא מעובדים בשפלת יהודה הדרומית. צילום המעבדה לאקולוגיה מרחבית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 

צמחים ובעלי חיים קטנים יכולים לצמוח או לחיות את חייהם במשארים ובשוליים. השוליים העשבוניים גם יוצרים אזור מוגן עבור אוכלוסיות בעלי חיים שעלולות להיפגע בזמן החריש או הקציר, כשכלים כבדים פועלים בשדה.

עבור בעלי חיים גדולים יותר, המשארים הטבעיים ושולי השדה משמשים כ"Stepping Stone" ("אבן חצייה"), בעיקר כשצומחים בהם שיחים או עצים גדולים: בעלי החיים יכולים להשתמש בהם כמסתור ללילה, כמקום מוגן להמליט בו (בעבור צבאים, למשל), כאזור חמים להצטנף בו, ולעתים כמקור למזון. כך, השוליים עשויים להוות חלק ממסדרון אקולוגי: רצועת שטחים פתוחים שמחברת בין מספר אזורים טבעיים, כגון שמורות טבע, וכך מאפשרת לבעלי החיים לחיות בשטח שיספיק לצורכיהם השונים. בישראל, כ-25 אחוז משטח המסדרונות האקולוגיים שמוצעים לשימור אוכלוסיית הבר הוא שטח חקלאי.

"בתוך המשארים הטבעיים שבדקנו בשפלת יהודה הדרומית זיהינו 29 מיני זוחלים – כמעט שליש מזוחלי ארץ ישראל", אומר פרופ' זיו. "מצאנו בתוך הכתמים בלבד גם כמות גדולה של למעלה מ-430 מיני צמחים ים-תיכוניים". לדבריו, מדובר בהערכת חסר, מכיוון שלא כל הכתמים באזור נסקרו. "אלו מספרים גבוהים מאוד לאזור ים-תיכוני יבש, חצי מדברי, לא מכירים כאלה במקומות רבים בעולם. לכתמים הקטנים האלה יש משמעות בלתי רגילה", הוא אומר.

כתמים נגד מזיקים

המשארים הטבעיים ושולי השדות עשויים לאפשר הפחתה בשימוש בחומרי הדברה. זאת מכיוון שהם מאפשרים לבעלי חיים כמו זוחלים וצרעות טפיליות, שהם האויבים הטבעיים של חלק מהמזיקים לחקלאות, לשגשג. השפעה כזו נמצאה למשל בגידולי עגבניות. עם זאת, לעתים המשארים והשוליים מועילים גם למינים המזיקים עצמם: בשדות חיטה, למשל, השוליים גרמו לעלייה בכמות העשבים בתוך השדה.

מלבד היתרונות האפשריים בתחום הדברת המזיקים, השוליים והמשארים עשויים להועיל לחקלאי דרך הגדלת מספריהם של דבורי הבר ושל מאביקים אחרים, וכך לתרום לשגשוג הגידולים. בנוסף, לדברי פרופ' זיו, הגדלת המגוון הביולוגי עשויה לתרום גם לתיירות החקלאית. "ללא מעט חקלאים יש גם צימרים או בתי הארחה", הוא אומר. "אם המבקרים יוצאים ורואים בדרך צבי, בז או עקב, זה נותן להם ערך אסתטי של טבע".

שולי שדות בעמק חרוד. תצלום: הילה סגרה

 

לחי ולחקלאי

על פי המלצות ועדת המומחים, יש לקדם את הטמעת הנושא בקרב החקלאים בעזרת תמריצים כלכליים, כמו מתן תמיכות ישירות ייעודיות וכן על ידי עריכת תחרויות וחלוקת פרסים לחקלאים המצטיינים בהטמעה. ד"ר עדי לוי, עורך הדו"ח והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מדגיש ש"קיימים כיום פערי ידע לגבי פוטנציאל היישום של הממשקים הללו באזורים שונים בישראל ובגידולים חקלאיים שונים, באופן שייצר מצבי Win Win, כאשר גם הטבע וגם החקלאים ירוויחו מכך".

"כדי לגשר על הפערים הללו יש למפות את היקף השימוש הנוכחי בממשקי שולי שדות ומשארים טבעיים בחקלאות הישראלית ואת היקף השטחים הפוטנציאליים להטמעה עתידית שלהם, וכן לערוך מחקרים רב-תחומיים ארוכי טווח, שיכללו התייחסות להיבטים אקולוגים – חקלאיים, לצד היבטים כלכליים של הגידול תוך שילוב ושיתוף של החקלאים כבר בשלב תכנון המחקר", מדגיש ד"ר לוי.

כלים נוספים עליהם ממליצים חברי הוועדה כדי לסגור את פערי הידע בדרך להטמעת הממשקים, הם יצירת מודלים של הצלחה באמצעות עבודה עם "חקלאי מודל" שיהיו דוגמה ומקור להפצת הידע לחקלאים אחרים באזור, וכן קידום התארגנויות אזורית תוך יצירת מסגרת מדריכה ותומכת בהובלת מועצות אזוריות ובסיוע מדריכים חקלאיים, וגורמים נוספים.

"נרצה למצוא פרקטיקות תומכות, לבצע פעולות משביחות, וליצור בכלים סטטיסטיים או בכלים פרקטיים אחרים מצב שבו החקלאי יודע אילו כתמים חשובים יותר מאחרים", אומר פרופ' זיו. "יש לנו ועדת היגוי שעוסקת בנושא כרגע, ואנחנו רוצים להגיע למצב יישומי יותר מול החקלאים".

"יש צורך להגדיל את המודעות לכך שלכתמים הטבעיים יש משמעות, כדי שהחקלאים יכירו בעובדה שהם חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי – ושגם הם מרוויחים מהם", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית