שתפו‬        

ד"ר דניאל מדר

כיצד תינצל ישראל ממשבר האנרגיה העולמי הבא?

דעה: ההסתמכות על הגז הטבעי ועל דלקי מאובנים אחרים עלולה שלא להספיק כדי להגן על ישראל מפני משברים אנרגטיים, כמו זה שהתפתח בסתיו האחרון – אלא רק להחמיר את משבר האקלים. הדרך הנכונה לפעול היא להשקיע יותר באנרגיות מתחדשות
12 בינואר 2022



אם הצרות שהביאה לנו מגפת הקורונה לא הספיקו לנו, בסתיו 2021 התפתח משבר אנרגיה עולמי, שגרם לעליית מחירי האנרגיה בעשרות ואף במאות אחוזים. הנפגעות העיקריות ממשבר זה היו מדינות שצורכות דלקי מאובנים בכמויות גדולות וכאלו שתלויות בייבוא של חלק ניכר מדלקי המאובנים שלהן. בניתוח שביצע משרד האנרגיה נטען בין השאר שהאיזון במשק האנרגיה העולמי הופר בשל חוסר ודאות שנגרם עקב משבר הקורונה וההתאוששות החלקית ממנו ב-2021, העלייה בהסתמכות על אנרגיות מתחדשות, ומספר תופעות מזג אוויר שהגבירו את צריכת האנרגיה וצמצמו את ההיצע. לטענת המשרד, יש חוסר התאמה בין ההשקעות בדלקי מאובנים ובאספקתם לבין הביקוש להם, בתקופה שבה עדיין מוקדם לטענתם להסתמך על אנרגיות מתחדשות בלבד. משרד האנרגיה אף טוען שמשבר זה, ומחירי הגז הגבוהים כיום, מצביעים על כך שיש להגביר את ייצוא הגז למצרים – ואף לאירופה, באמצעות הנחת צינור הגז הטבעי EastMed. עם זאת, ניתוח זה הוא חסר, ולכן מסקנותיו שגויות.

ראשית כל, הניתוח של משרד האנרגיה לא כולל כמה מהסיבות החשובות שהובילו למשבר. צמצום מכוון בהיקפי השימוש בדלקי מאובנים ובאנרגיה גרעינית במדינות שונות, במקביל להתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה, הביאו לעלייה בביקוש ובצריכה האנרגטית – וזאת לפני שמגזר האנרגיה הספיק להתאושש משיבושים שונים בשרשראות האספקה.

Power pylons at sunset
הניתוח של משרד האנרגיה לא כולל כמה מהסיבות החשובות שהובילו למשבר. Photo by Matthew Henry on Unsplash

לצד כל אלה, צבר של אירועי מזג אוויר קיצוניים הזיק לשוק האנרגיה ברחבי העולם, והביא לפגיעה במערכי הייצור, ההפקה והשינוע של כל סוגי האנרגיה. מיעוט משקעים ורוח בצפון ובמערב אירופה, יחד עם סתיו קר מהרגיל בחצי הכדור הצפוני, הביאו לירידה בהפקת אנרגיות מתחדשות. בצורת בדרום אמריקה ושיבוש בדפוס המשקעים בסין הביאו שתיהן לפגיעה בהיקף הייצור של חשמל הידרואלקטרי (מאנרגיית מים). מונסון קשה פגע בהפקת הפחם בהודו, ובארה"ב הזיקו הוריקנים חזקים להפקת הנפט. ואם לא די בכל אלה, משחקי כוחות פוליטיים של ענקית הגז רוסיה וקרטל הנפט אופק+, גורמים להאמרה במחירי דלקי המאובנים ולמשבר אנרגיה חסר תקדים, בעיקר באירופה, באסיה ובדרום אמריקה.

כלומר, גורמים שונים פגעו בשוק האנרגיה לכלל סוגיה: הן המתחדשת – והן הלא-מתחדשות.

השקעה בדלקי מאובנים תוביל להפסדים לטווח הארוך

מעבר לכך, הגברת ייצוא הגז הטבעי מישראל, כפי שמציע משרד האנרגיה, אולי תביא לישראל הכנסות גבוהות יותר בטווח הקצר – אך בטווח הארוך היא צפויה להביא ללא ספק להפסדים. זאת מכיוון שמאגרי הגז הטבעי בישראל הם מאגרי ים עמוק, שקשה ויקר לפתח ולתחזק. השקעות גדולות לחידוש הקידוחים בים ואף הנחת צינור גז טבעי לאירופה יאפשרו העלאה מסיבית של ייצוא הגז הטבעי מישראל רק בעוד כעשור – ועד אז, השימוש בגז טבעי צפוי רק לרדת עוד ועוד ברחבי העולם, עם המעבר ההולך וגובר לאנרגיות דלות בפליטות גזי חממה ולאגירת אנרגיה. האירופאים, למשל, התחייבו עקב המשבר הנוכחי להאיץ עוד יותר את המעבר לאנרגיות דלות בפליטות גזי חממה ולאגירת אנרגיה, מכיוון שהם לא רוצים עוד להיות תלויים במדינות עוינות לאספקת האנרגיה שלהן.

אומנם, אין ספק שלטווח הקצר מאוד, מי שימכור דלקי מאובנים (כמו גז טבעי) צפוי להרוויח. עם זאת, בטווח הקצר-בינוני (5 שנים) שוק דלקי המאובנים צפוי להיות הפכפך, כתוצאה מהגבלת היקפי ההפקה והאספקה של דלקי מאובנים על ידי רוב המדינות המפותחות של העולם, שבוחרות לצמצם את השימוש בהם ממניעים סביבתיים וכלכליים; מהגברת היקפי השימוש באנרגיות מתחדשות ואגירה; ומאירועי מזג אוויר קיצוני, שצפויים להתרחש בתדירות גבוהה יותר עקב משבר האקלים ולפגוע בתשתיות. בטווח הבינוני-ארוך (10 שנים ומעלה) צפויה התכווצות בשוק דלקי המאובנים ובהם גז טבעי בעולם בשל המעבר המסיבי לאנרגיות מתחדשות. התוצאה תהיה צניחה במחירי דלקי המאובנים, כולל הגז הטבעי, והפיכת נכסי גז טבעי יקרים לנכסים "תקועים" שאי אפשר להרוויח מהם או לכסות את ההשקעה בהם.

photovoltaic, photovoltaic system, solar system
האירופאים התחייבו עקב המשבר הנוכחי להאיץ עוד יותר את המעבר לאנרגיות דלות בפליטות גזי חממה ולאגירת אנרגיה, מכיוון שהם לא רוצים עוד להיות תלויים במדינות עוינות לאספקת האנרגיה שלהן. Photo by andreas160578 on Pixabay

מעבר לשיקולים כלכליים, משבר האנרגיה הנוכחי מוכיח שוב שענף אנרגיה שנשען על דלקי מאובנים הוא לא חסון ויציב כפי שמקובל לחשוב. ענף אנרגיה יציב, חסין וזול הוא כזה שבו מרבית האנרגיה לא מיובאת מחו"ל אלא מיוצרת קרוב למקום צריכתה, שכולל תשתית אגירת אנרגיה נרחבת ושמייצר אנרגיה מתחדשת בעשרות עד מאות אלפי מתקנים מבוזרים – כולם מאפיינים של ענף האנרגיה המתחדשת ההולך ומתפתח. המשך הסתמכות על דלקי המאובנים, ובהם גז טבעי, תחמיר כמובן את משבר האקלים, ותגרום לאירועי מזג אוויר קיצוני רבים ותכופים יותר – שיפגעו עוד יותר בענף האנרגיה ובכלכלה העולמית.

לעבור לאנרגיה מתחדשת, כבר היום

ישראל חמקה מהמשבר הנוכחי בשל מאגרי הגז המתפקדים שלה, אך ענפי הגז הטבעי והחשמל הישראליים הם ריכוזיים, ולא חסינים מפני אסונות טבע, תאונות, תקלות או מתקפות עוינות. פגיעה באחת מהחוליות בשרשרת האספקה הישראלית עשויה להביא לפגיעה משמעותית באספקת האנרגיה למשק ואף לקריסת משק האנרגיה הישראלי. ככל שישראל תגדיל את ההשקעה הציבורית ואת תלותה בגז הטבעי הישראלי, כך היא תהפוך פגיעה יותר ותפסיד יותר. כדי להבטיח משק אנרגיה ישראלי עצמאי, חסכוני ועמיד בפני טלטלות, על המדינה לעבור למשק אנרגיה מבוזר, שמבוסס על עשרות אלפי מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת ועל מתקנים לאגירת אנרגיה. מעבר שכזה אפשרי כבר היום.

עקב כל זאת, אני מברך את שרת האנרגיה על כך שהחליטה לאחרונה להקפיא את המשך חיפושי הגז הטבעי בישראל לשנה לפחות. אני מקווה ששנה זו תנוצל לפיתוח מואץ של תשתיות האנרגיות המתחדשות, אגירת האנרגיה ורשת החשמל, ושבעוד שנה יהיה כבר ברור לרוב אנשי המקצוע ולציבור שאין טעם להשקיע עוד בדלקי מאובנים – ושמעבר לאנרגיות מתחדשות ולאגירה יאפשר עתיד אנרגטי זול, חסין ובטוח פי כמה וכמה.

ד"ר דניאל מדר הוא חוקר ויועץ בתחום האנרגיה והסביבה ב-SP Interface.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית