נחלים הם לפעמים געגועים לבית

מדיניות וחברה | טיולים ופנאי |
איך פרויקט מיוחד בקריית שמונה הניע תושבים לקחת חלק בשיקום טבע עירוני נוסטלגי בעיר, ואיך הוא ממשיך להתקיים למרות הפינוי המתמשך
פרויקט עיר נחלים 2. צילום: מלאכת ידיים

פרויקט "עיר נחלים" – פארק טבע עירוני במקטע של נחל עין זהב בקריית שמונה. צילום: מלאכת ידיים

האגדה מספרת על ימים שבהם הפחד הגדול ביותר של ילדי קריית שמונה לא היה מטילים ומרקטות, אלא מאריות טורפים. בנחל עין זהב, הזורם בלב העיר, היה מקטע סבוך בעשביית קנים שכּוּנה בפי המקומיים "הג'ונגל". מתוך דאגה שהילדים יצאו להרפתקאות מסוכנות בתוך הסבך נהגו ההורים להפחיד אותם, ולספר על האריות שמסתתרים בין הקנים. חלפו השנים וקבוצה של פעילי העיר, שגדלו על מעשיית האריות, פילסה דרך בתוואי הנחל וחשפה מפל מרהיב בגובה 3 מטרים הזורם אל בריכה טבעית.

נחל עין זהב, שופע צמחייה בקריית שמונה. צילום: טל עוזיאל כרמל, מהנדסת עיריית קריית שמונה

נחל עין זהב, שופע צמחייה בקריית שמונה. צילום: טל עוזיאל כרמל, מהנדסת עיריית קריית שמונה

עיר נחלים

הסיפור הזה משקף את הקשר העמוק בין תושבי קריית שמונה לנחל, חיבור שהביא להקמת פרויקט "עיר נחלים" – פארק טבע עירוני במקטע של נחל עין זהב בקריית שמונה. הפרויקט קודם בשיתוף פעולה ייחודי של רשות ניקוז ונחלים כינרת, עיריית קריית שמונה, המכללה האקדמית תל-חי וקרן קימת לישראל, ובליווי של אגמא, המרכז לאגני היקוות, נגר ונחלים. הפרויקט משלב את תכנון מרחב הנחל ושיקום תשתית הטבע, בעזרת מעורבות התושבים בפעילויות קהילתיות, בדיגום סביבתי ובמחקר מדעי. במסגרת הפרויקט התקיימו פעילויות חינוכיות לילדים ולהורים במרחב הנחל, בוצעה סקירה אקולוגית ונעשה תכנון רעיוני מקיף להקמת הפארק. כנגד כל הסיכויים, ולמרות הפינוי של תושבי האזור עקב המצב הביטחוני, הפרויקט ממשיך לשמר את הקשר בין התושבים לנחל, גם מרחוק.

עם תחילת הלחימה, יצאו מובילי הפרויקט למלונות שאליהם פונו מרבית התושבים, בעיקר באזור טבריה, והמשיכו לפעול יחדיו במטרה "להביא את הנחל אליהם" דרך מפגשים, סדנאות וסיורים. "היה לנו חשוב לחזק את התודעה של התושבים לגבי חשיבות הנחל והטבע העירוני בקריית שמונה", אומרת נטלי זאבי, מנהלת חינוך וקהילה ברשות ניקוז ונחלים כינרת. "במקביל, רצינו לתת מענה לחוויה האקוטית במלון, ולאפשר להם הפוגה שמביאה איתה תוכן מחזק שמזכיר לאנשים מה מיוחד בעיר", היא מוסיפה.

פרויקט עיר נחלים. צילום: מלאכת ידיים

למרות הפינוי של תושבי האזור עקב המצב הביטחוני, הפרויקט ממשיך לשמר את הקשר בין התושבים לנחל, גם מרחוק. צילום: מלאכת ידיים

אקדמיה בכיכר

פרויקט ותיק יותר בקריית שמונה הוא פרויקט בשם "אקדמיה בכיכר", מיזם שבו תושבים מוזמנים להיות מעורבים בניטור אקולוגי. באופן זה, התאפשר לאסוף מידע מקיף לאורך זמן – אתגר שלאקדמיה לבדה אין תמיד את המשאבים להתמודד איתו. לפני תחילת מלחמת "חרבות ברזל" נערכו באופן עקבי סיורים לימודיים בנחל בהדרכת חוקרים וחוקרות מומחים, שבמהלכם נאסף מידע מגוון בתחומים כמו הימצאות ציפורים, פטריות, זוחלים, חרקים ופרוקי רגליים, דיגום מים ועוד. "אנשים היו מסתובבים ומחברים לטבע את זיכרונות הילדות שלהם. הם היו מצביעים על ציפור מסוימת ואומרים שכשהיו ילדים, היו רואים יותר ציפורים מאותו המין", מספר זהר שיף-סיני, מנהל פרויקט "אקדמיה בכיכר" מהמכללה האקדמית תל-חי. "הניסיון היה לחבר ידע מדעי לסיפורי המקום – לידע הלא כתוב, לשנות את התפיסה של אקדמיה כמגדל השן ולהביא תועלת הדדית לקהילה ולאקדמיה", הוא מסביר.

נוסף על הסיורים הלימודיים התקיימו גם קורסים אקדמיים, שבסיומם יכלו הבוגרים לבחור להצטרף לקבוצות דוגמים שיוצאות לשטח על בסיס קבוע. המטרה הייתה לספק לציבור ולמקבלי ההחלטות תמונת מצב מקיפה ומדויקת על הנחל, כך שיתאפשר לצמצם את הפגיעה במיני צמחים ובעלי חיים ולגבש מדיניות מבוססת מדע, באמצעות מעבדת מחקר מעורבת של חוקרים ותושבים שנבנתה. לתושבים המשתתפים בפרויקט, ניתנת ההזדמנות להשפיע על התכנון, להחליט היכן למקם ספסלים ולהציע שבילי גישה חדשים.

בשנה האחרונה, אף על פי שאיסוף הנתונים בנחל נעצר, הסיורים בהדרכת החוקרים המשיכו להתקיים באזור טבריה וסובב כינרת. "המשכיות הפעילות שלנו מעוררת עניין אצל אנשים. חלק מהמשתתפים בסיורים שמחו להיפגש שוב סביב הפרויקט וליהנות מההיבט התרפויטי (המרפא, ל"ד) של המפגש בטבע. חלק אחר מהמשתתפים הם תושבים [המפונים מקריית שמונה והסביבה] שהגיעו לראשונה וקיבלו תוכן שהגניב אותם. זה מייצר את הסקרנות והרצון להיות חלק מהפרויקט בהמשך כשנחזור", אומר שיף-סיני.

פרויקט עיר נחלים. צילום: מלאכת ידיים

ההתעסקות עם צמחים וחומרים טבעיים מזכירה לאנשים את הנחל והטבע שהם מכירים מהבית. צילום: מלאכת ידיים

הטבע כמשאב לחוסן נפשי

חלק מהחדשנות של "עיר נחלים" טמון בתקשורת החדשה שנוצרה בין רשות הניקוז לבין האקדמיה, בהיבט החברתי, ולא רק בהיבטים התכנוניים והסביבתיים. "אנחנו מנסים להגיע לכלל האוכלוסיות המגוונות שגרות באזור ולהקשיב לצרכים שלהן", מסבירה זאבי. "הדגש הוא על יצירת מעורבות ואקטיביזם סביבתי. אנחנו מעודדים יציאה לנחל והתקרבות לטבע כמשאב לחוסן נפשי וליציבות".

"ההתעסקות עם צמחים וחומרים טבעיים מזכירה לאנשים את הנחל והטבע שהם מכירים מהבית. בחלק מהסדנאות אני מראה תמונות של הנחל והן תמיד מעלות געגועים, זיכרונות ורגשות", מספרת מאיה שרגא איילי, מנחת סדנאות לחיבורים קהילתיים דרך מלאכות וטבע. "לפעילויות במלונות מגיעים אנשים שלא היה לנו סיכוי לפגוש בעיר. הצלחנו לעשות חיבורים מרגשים סביב הנחל בין ילדים והורים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים", היא מספרת.

יום אחד, כשהתושבים יחזרו לנחל, הפרויקט ימשיך את הפעילות המשותפת בין חוקרים לתושבים במתכונת דומה של סיורים קבועים, במטרה לפתח את הפעילות החינוכית, תוצרים אקדמיים כמו מאמרים ולערוך כנסים בינלאומיים באזור. "היום המפגשים של שותפי הפרויקט משלבים תכנון, הטמעה, ניהול, מדע, חינוך וקהילה. בהמשך נגיע לשלב שיקום הנחל", אומרת מרים בן שלום, מנהלת פרויקט "עיר נחלים". "הפרויקט מסמל את שיקום העיר, והתכנון הוא להקים פארק טבע עירוני גדול במושגים ישראליים. אנשים צריכים לחזור לעיר ברמה גבוהה ובזה אנחנו משקיעים את כל המאמצים", היא מסכמת.



אולי יעניין אותך