אין ספק שקיימים הבדלים רבים בין האוכלוסיות השונות והמגוונות שמתגוררות בישראל, אך דבר אחד שכולנו חולקים, בלי קשר לאמונות, לדרך החיים או לזהויות הפוליטיות שלנו, הוא הטבע המקומי. נכס טבע כזה הוא נחל תבור שבגליל התחתון. באפיקו שנמתח מהרי נצרת ועד נהר הירדן זורמים מים כל השנה, הוא מוקף בצמחייה עשירה שתומכת בחיות בר ולצידו טיילות ופינות חמד עבור תושבי האזור ומבקרים מבחוץ. בשנים האחרונות מתקיימות בנחל פעילויות משותפות רבות לתושבים השונים שסובבים אותו – יהודים, מוסלמים ונוצרים.

הכול התחיל בנחל השבעה (ואדי אל-מידי), אחד היובלים של התבור. "זה היה מקום שכל תושבי האזור זרקו אליו את כל סוגי הפסולת האפשריים – בניין, ריהוט ביתי ואף פגרי חיות", מספרת שירי פירדמן, מנהלת מחלקת קהל, קהילה וחינוך ברשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, אחת ממובילות המיזמים הקהילתיים באזור. "בכל שנה היו מנקים את המקום לקראת מרוץ התבור – ובתוך כמה חודשים הוא היה חוזר ומתמלא באשפה. חיפשנו ברשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי דרך אחרת לפעול, מתוך החזון של שילוב הקהילה ופעולה משותפת של כל הגורמים".

כך, ב-2018, כשהחלו עבודות לשיקום נחל השבעה, שבמסגרתן פונתה מהיובל פסולת בהיקף של מעל 100 משאיות אשפה, הוקמה גם קבוצת נוער בשם "שומרי הנחל וההר", מטעם המועצה האזורית שיבלי – אום אל-גנם ובשיתוף רשות הטבע והגנים ורשות הניקוז. לפי פירדמן, בני הנוער היו שותפים לתהליך כבר משלבי התכנון של שיקום הנחל, ולאורך הזמן הם ראו כיצד התוכניות באות לכדי מימוש. "הפנינו לראשונה את המבט שלהם אל הנחל, אל המשאב שיש להם פה, ואפשרנו להם לחלום על דברים שרלוונטיים לטווח המיידי – וגם על העתיד הרחוק", היא אומרת. "הפעולות האלה יצרו זיקה של הנוער אל הנחל".

סאלח שיבלי, שהיה אחד מהנערים בקבוצה הראשונה של שומרי הנחל וההר, הוא כיום רכז הצופים ואחראי על התוכנית ביישוב שיבלי – אום אל-גנם. "בהתחלה זה היה משהו חדש בשבילנו, במקום שבו הנחל עובר לא היה מקום לשבת והיה הרבה זבל", הוא מספר. "תכננו ביחד את כל הדברים שרצינו שיהיו בנחל: ספסלים, תיקונים, ניקיונות; והיום כולם כבר יושבים בשטח של הנחל ושומרים על הניקיון והטבע כחלק מהתרבות שלנו בכפר".

הנחל הפרטי של כולם

כיום מתבצעות בנחל באופן תדיר פעולות ניקיון ביוזמת הקהילה, בין השאר במסגרת המשך פעילותן של קבוצות הילדים והנוער של שומרי הנחל וההר (כשחברי הקבוצה הראשונה אחראים על השכבות הצעירות). לדברי פירדמן, הדבר מעיד על תחושת השייכות שהתפתחה בין הקהילה לנחל. "בשנים האחרונות, כיתה מבית הספר היסודי של הישוב שיבלי, שסמוך לנחל, מארגנת בכל חודש מבצע ניקיון, ביוזמה שלהם ובלי שום קשר אלינו", היא מספרת. "הקהילה המקומית, הילדים והנוער, רואה בנחל את המקום שלהם להיות בו, לבלות בו ולדאוג לו – וזה מראה שמשהו אמיתי קורה כאן".

לצד פעילויות שנועדו לחבר בין הקהילות השונות במרחב נחל תבור לבין הטבע שצמוד לביתם, מיזם שומרי הנחל וההר והיוזמות האחרות שמתקיימות באזור מתאפיינות בשיתוף פעולה בין תושבים מקהילות שונות. לאורך השנים האחרונות, מאות ילדים ובני נוער מבתי הספר היסודיים בשיבלי – אום אל-גנם ובכדורי, מכפר הנוער החקלאי כדורי, מכפר תבור, מבית הספר 'מרומי שדה' שבעמק יזרעאל ומבית הספר נין שבבוסתאן אל-מרג', נפגשו יחדיו בנחל, למדו, שיחקו, אכלו, עסקו באומנות ואימצו מקטעים מהנחל שאותם הם טיפחו ושיקמו בעצמם.

שיבלי מספר שהנחל והסביבה הטבעית הם מקום מפגש טוב יותר מאשר בתי-ספר עבור יצירת חיבור בין קהילות. "כשנפגשים במקום שלא שייך לי או לך אלא לכולנו, זה יוצר אווירה אחרת, בלי פחד, שיכולה לחזק את השכנות הטובה", הוא אומר. "ההרגשה היא שאנחנו חיים ביחד, עם האוויר הפתוח והפריחה של האביב".

דוגמה לפעילות משותפת שהתקיימה לאחרונה היא סדנת צילום משותפת לילדים מבתי-ספר בשיבלי – אום אל-גנם ובכדורי. " לאחרונה חנכנו תערוכת צילומים ממיזם משותף של ילדי כיתות ד' ו-ה' שעברו את הסדנה, הם נפגשו בנחל וצילמו משהו מקיים – ומשהו שפוגע בו", אומרת פירדמן. "התערוכה מבטאת כיצד ילדים רואים את הנחל, את הדברים שהם מבינים שפוגעים בו – ואת הדברים שהם אוהבים בו".

על כלל הפעילות המשותפת של הילדים זכתה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי באות הוקרה לפעילות חינוכית מטעם אגמא, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.

שיתוף פעולה ששומר על הטבע

מעבר ליוזמות הילדים והנוער, מתקיימות בנחל תבור גם פעילויות שמיועדות למגוון רחב של אוכלוסיות, כגון נוער, נשים והגיל השלישי. "השנה הייתה לנו קבוצה שכללה נשים הן מכפר תבור והן משיבלי, שעשו פעילות ליקוט ובישול משותפת", אומרת פירדמן.

מפגשי הקהילה מככבים בפרק מיוחד על נחל תבור בעונתה השנייה של סדרת הילדים והנוער "זורמים", ששודר בשבוע שעבר בערוץ ניקלודיאון וזמין לצפייה באתר זורמים ובערוץ היוטיוב של ניקלודיאון). התוכנית נולדה כיוזמה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, במטרה להנגיש לקהל צעיר בישראל את התפקיד האקולוגי, התרבותי, החברתי והכלכלי של נחלי ישראל – זאת באמצעות חשיפתם לחשיבות השמירה על נחלים בישראל ולאפשרות שלהם לקחת חלק בפתרון הבעיה.

פירדמן מסבירה שמעבר לכך שהמפגש בין האוכלוסיות משפר את החיים המשותפים באזור – הוא מועיל גם לשמירה על הטבע. "כשתושבים מכפר תבור מגיעים אל מורד הנחל, מבחינת ראש המועצה בשיבלי הם אורחים שלו", היא אומרת. "כלומר, הנחל הוא הבית שלו, ולכן הוא ידאג לו – וכשהחבר'ה מכפר תבור ילכו, הם ישאירו את הנחל נקי, כי הם יודעים שזה חשוב למישהו. זה אדיר ליצור תחושה כזאת".

תכנון בשיתוף התושבים

כחלק מיצירת החיבור בין הקהילה לנחל, מתקיים כיום שיתוף של התושבים בתהליכי התכנון של פיתוח הנחל, תוך התחשבות בצרכים וברצונות שלה. לצורך כך, רשות הניקוז יצאה בפיילוט שמאפשר לתושבי האזור להוריד אפליקציה, ולסמן באמצעותה על המפה מקומות שהם אוהבים ושהם רוצים שיישארו כטבע פראי, מקומות שטעונים שיפור ומקומות שבהם הם ירצו להציע שבילים חדשים או מסלולי טיול. "מדובר במיזם ראשון מסוגו בישראל", אומרת פירדמן. "אל האפליקציה אפשר להעלות סיפורים על מורשת הנחל – על זרימה גדולה יותר שהתקיימה בעבר, סכר שנסחף, פינות חמד שנעלמו. היא מאפשרת לשמר את הסיפורים האלה ונותנת הזדמנות ליזום דברים שהתושבים ירצו שיתקיימו בעתיד".

בשבועות הקרובים ייאספו תוצרי האפליקציה, יסוכמו ויוצגו לתושבים, במטרה להמשיך לעבוד יחד עם הקהילות בדרך לגיבוש תוכניות לפיתוח ולמימושן. "מדובר בעשייה משותפת של אנשים רבים, כשבכל אחת מהרשויות יש אנשים אכפתיים שרואים את הערך הגדול שיש לפעילות בנחל ולשיקום שלו בתור משהו שמקדם את הקהילה", מסכמת פירדמן.