שתפו‬        

יהונתן שר

עבדי אקלים

בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה
21 באפריל 2022



"עבדים היינו לפרעה במצרים", מדקלמים מיליוני יהודים בישראל וברחבי העולם מסביב לשולחן חג הפסח, וכך מקיימים את המצווה לזכור את נס השחרור מעבדות ביציאת מצרים. המסורת היהודית מספרת לנו לא רק על העבדות עצמה ועל השחרור ממנה, אלא גם על הנסיבות שהובילו בסופו של דבר את בני ישראל להיקלע אליה: הרעב הכבד ששרר בארץ, שהוביל את יעקב ובניו להגר למצרים בחיפוש אחר מזון.

עם זאת, העבדות לא עברה מן העולם כשבני ישראל יצאו ממצרים, ולצערנו, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה שרווחת ברחבי העולם גם היום. עם משבר האקלים שהולך ומחריף, קהילות רבות צפויות לחוות גם הן רעב וקשיים דומים, שיובילו עשרות או מאות מיליוני גברים, נשים וילדים לעבדות בשנים הקרובות – והתופעה עלולה להתרחב לקנה מידה שלא נראה מעולם בהיסטוריה האנושית.

"עבדות היא מוסד חברתי שקיים ברוב החברות האנושיות מקדמת דנא ועד היום", מסבירה ד"ר אלה קרן, חוקרת ומלמדת על עבדות ועל סחר בעבדים מהאוניברסיטה הפתוחה. לדבריה, המונח "עבדות" מקושר לרוב עם התופעה הספציפית של סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, שכלל מכירת עבדים אפריקאים ביבשת אמריקה – אבל מדובר בתופעה רחבה בהרבה. "עבדות היא מושג משתנה, יש לו צורות רבות והוא מתאים את עצמו לתנאים הפוליטיים והתרבותיים ולתמורות שחלות בהם. עבדות קיימת גם היום במגוון רחב מאוד של סוגים, אבל יש חידוש – היא לא חוקית, היא אסורה על פי חוק בכל החוזים הבינלאומיים ואין אף מדינה שמתירה אותה".

עם זאת, העובדה שקיים איסור חוקי על עבדות לא אומרת שהיא לא קיימת. ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מעריך שמעל 40 מיליון איש ברחבי העולם נמצאים כיום במצב של עבדות, רבע מהם ילדים. לפי ארגון Anti-Slavery International, עבדות עכשווית היא קצת אחרת – לא מדובר בבעלות חוקית של אדם אחד על אדם אחר, כמו בעבר – אלא על כליאה של אנשים בתנאים ש"דומים לעבדות", באמצעות ניצול של כוח. "העבדות ירדה למחתרת, ופעמים רבות היא מתחפשת לחוזי עבודה לגיטימיים", אומרת קרן.

ניצול מצוקות של אוכלוסיות חלשות

"סוג העבדות הנפוץ ביותר הוא עבדות חוב", מספרת קרן. מדובר במצב שבו על אדם לקחת הלוואה כדי לממן הוצאה מסוימת, וכדי להחזיר אותה הוא נאלץ להיכנס ליחסי עבודה מסוימים – שבהם הוא מקבל פעמים רבות שכר שלא יספיק לעולם עבור כיסוי מלא של החוב. "עבדות חוב נפוצה מאוד באסיה, במדינות כמו הודו, אוזבקיסטן וסין". לדבריה, היא משמשת בדרך כלל למטרות חקלאיות, אבל לא רק. "לפעמים סכומי החוב הם כאלה שנראים טריוויאליים עבורנו, בעולם המערבי, אבל הם משעבדים משפחות שלמות, ועוברים לעיתים מדור לדור – כשהנושים הם אלו ששולטים על קצב ההחזרה", היא אומרת.

עבדות חוב כזאת נוצרת פעמים רבות במקרים של מעבר בין מדינות. עובדים נדרשים לשלם למעסיק סכום גבוה כדי להגיע לארץ היעד (באופן חוקי או באמצעות הברחה), ושם הם מועסקים בתנאים שאין להם שליטה עליהם. דוגמה לעבדות חוב מהסוג הזה אפשר למצוא גם בישראל, ומקרים רבים שלה מתרחשים בתעשיות הסיעוד, החקלאות ועד לא מזמן גם בתעשיית הבניין. "היום יש עובדי סיעוד שמגיעים לישראל אחרי שהם משלמים כמעט 10,000 דולר – כלומר, יש להם חוב ענק, שיש צורך לגייס את כל בני המשפחה או ללוות בשוק האפור כדי לשלם אותו", אומרת קרן. "הדבר מצמצם מאוד את האפשרויות שלהם, והם מוצאים את עצמם לא מעט פעמים אצל מעבידים שמנצלים את המצוקה הזאת".

עבדות חוב קיימת פעמים רבות גם בהקשר של סחר בנשים למטרות זנות. "אומרים לאישה שעליה לשלם את הוצאות המעבר שלה, כשבפועל הסרסורים קובעים את המחירים של הכול – ואיכשהו, החוב מסרב לקטון באופן משמעותי", אומרת קרן. "בתאילנד, למשל, הדבר מתרחש כשנשים מועברות בין אזורים שונים בתוך המדינה, ופעמים רבות זה נגמר בצורות קשות מאוד".

No two things differ more than abstract and actual poverty-Mary Ferrier
ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מעריך שמעל 40 מיליון איש ברחבי העולם נמצאים כיום במצב של עבדות, רבע מהם ילדים. Photo by Jessica Modi on Unsplash

סוג אחר של עבדות הוא העסקה בתת-תנאים – לעיתים תחת איומים. במקרים כאלה, מדובר למעשה בניצול מצוקתן של אוכלוסיות שאין להן אפשרויות אחרות. "יש אזורים באמזונס, למשל, שבהם כוח העבודה משועבד בשל אחוזי אבטלה גבוהים מאוד ומצוקה שמגיעה לכדי רעב של האוכלוסייה", אומרת קרן.

במצבים כאלה, מופיע לעיתים סוג נוסף של עבדות – נישואי קטינות, שבהן משפחות מוכרות את בנותיהן לגברים בעלי אמצעים. "היום מתייחסים לתופעה יותר ויותר כסוג של זנות שמתחפשת למוסד לגיטימי", אומרת קרן. "במהות, יש כאן בעלות של גבר על נערה-ילדה".

משבר האקלים מחריף – ואיתו העבדות

העבדות המודרנית קשורה באופן מהותי למשבר האקלים ולהרס הסביבה. על פי הוועידה הבינלאומית של ארגון Anti-Slavery International, יש מספר דרכים עיקריות שבהן משבר האקלים מחריף את בעיית העבדות בעולם.

הראשונה שבהן היא אסונות טבע, שתדירותם ועוצמתם עולה עם החרפתו של משבר האקלים. כך לדוגמה, לפי הארגון, לאחר אירוע קשה של צונאמי באינדונזיה, שהוביל קהילות רבות באזור למצוקת קיום, תועדה התגברות בסחר בבני-אדם באזור.

הדרך השנייה היא השינויים האיטיים יותר באקלים, שעלולים לדחוף קהילות שלמות שמסתמכות על משאבי טבע למחייתן לחפש דרכים אחרות לשרוד – גם אם המשמעות היא עבודה תחת חוב בתת-תנאים. כך, לפי הערכות מסוימות, כמעט חמישית מהשטח היבשתי של כדור הארץ עלול להפוך לחם מכדי שאפשר יהיה לחיות בו עד 2070 – זאת בניגוד למצב כיום, שבו תנאים כאלה מאפיינים פחות מאחוז אחד מהשטח. בקמבודיה, לדוגמה, לפי הארגון, משפחות חקלאים רבות נאלצו לעבור לעבוד במפעלי לבנים תחת עבדות חוב בשל קושי מתגבר לגדל תוצרת, בין השאר עקב שינויים בדפוסי הגשם.

הדרך השלישית שבה משבר האקלים יחמיר את בעיית העבדות היא עקיפה יותר, ונובעת מהסכסוכים רחבי ההיקף בין אוכלוסיות ומדינות שצפויים להיגרם בשל אסונות הטבע ואירועי השרב והרעב ארוכי הטווח שצפויים להתרבות בעתיד (כפי שכבר היום, בצורת חמורה שתקפה את סוריה בין 2010-2006 תרמה ללחץ הפנימי שהוביל למלחמת האזרחים הממושכת במדינה). לפי הארגון, סכסוכים אלו צפויים להוביל לכך שלמדינות יהיו פחות משאבים כדי לתמוך בקהילות מוחלשות, ולכן אוכלוסיות אלה ייאלצו להגר או לאמץ אסטרטגיות הישרדות בעייתיות, כגון עבדות חוב.

t has been estimated that as often as every two minutes around the world, a life is being bought and sold as if it were merely a commodity to be traded. Human beings – image bearers of God – are being captured, exploited, and bound as modern-day slaves. The exact numbers are hard to track, often inconsistent, and presumably underreported, yet they are a global reality steadily trending higher at an alarming pace.Photo by Adam Szarmack
לאחר אירוע קשה של צונאמי באינדונזיה, שהוביל קהילות רבות באזור למצוקת קיום, תועדה התגברות בסחר בבני-אדם באזור. Photo by Tim Tebow Foundation on Unsplash

כל הדרכים שבהן משבר האקלים מוביל להגברת העבדות כרוכות בהחלשה של קהילות מקומיות, והן עוברות פעמים רבות דרך הגירה: הערכות מספריות מדברות על כך שעד 2050, בין עשרות מיליונים למיליארד איש מרחבי העולם יהפכו למהגרי אקלים: בני אדם שנאלצים להגר מאזור מגוריהם בשל השלכות של משבר האקלים. מהגרים הם פגיעים במיוחד לסחר בבני-אדם ולהיקלעות למצבים של שעבוד בתת-תנאים ועבדות חוב, זאת עקב היותם דלי אמצעים ומפני שהם מרוחקים מרשתות התמיכה החברתיות והקהילתיות שהיו יכולות להגן עליהם.

חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים

"הקשר בין משבר האקלים לעבדות הוא כל כך הגיוני שהוא מובן מאליו", אומרת קרן. "כשמיליוני אנשים יאבדו את היכולת לקיים את עצמם, הם יהפכו ל'מועמדים מושלמים' לשעבוד". לדבריה, כיום אין מספיק רסנים כדי למנוע תנאי עבדות, שהיא כאמור מוסווית פעמים רבות. "נדרש שינוי בתפיסת העולם של ממשלות ושל מנגנונים בינלאומיים – אחרת, אנחנו צפויים לראות הגברה ניכרת של תופעת העבדות. מודעות לנושא היא חשובה מאוד, ונדרשת גם התייחסות אקטיבית של רשויות בהיבט האכיפה".

לדבריה, לנו כיהודים יש תפקיד מיוחד במלחמה נגד העבדות. "יש לנו אחריות, לא רק כמדינה, אלא גם כבני אדם, לשאול שאלות בנושא – זה המסר הנכון ביותר של החירות שלנו כעם ישראל", היא מסכמת. "בפסח אנחנו מצווים לזכור, והזיכרון שלנו צריך להיות פעיל כדי למנוע עבדות אחרת".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית