אנחנו מצויים בעידן של חוסר יציבות – חברתי, כלכלי וסביבתי – שאותו אפשר להרגיש מדי יום. אלא שיש מעט מאוד תחומים שמהווים איום ישיר על הסדר החברתי והכלכלי בהווה ובעתיד כמו שינויי האקלים, שתוצאותיהם ניכרות בשורה של אסונות אקלימיים ובעלייה קבועה בטמפרטורות במקומות רבים בעולם.
סופת ההוריקן קתרינה היא דוגמה טובה: הסופה פגעה בחופה המזרחי של ארצות הברית באוגוסט 2005 והותירה אחריה מאות אלפי נפגעים בגוף ובנפש ונטל עצום הנאמד בעשרות מיליארדי דולרים על הכלכלה האמריקאית. אחד הגורמים שנפגעו יותר מכול היו חברות הביטוח שנאלצו לספוג את מימון השיקום בסכומים אדירים.
האסון הזה הפעיל אפקט דומינו – הסופה פגעה בקהילות שלמות, עלות השיקום הועברה אל חברות הביטוח ובכך השפיעה על המגזר הפיננסי ועל הכלכלה המקומית. זהו תרחיש ריאלי לעשורים הקרובים הרלוונטי למדינות העולם כולו וגם לישראל, ויש לזכור שחברות הביטוח הישראליות מסונפות לחברות העולמיות. מכיוון ששינויי האקלים אינם מתחשבים בגבולות מדיניים, הרי שהתוצאות הקשות ישפיעו גם על המשק ועל חברות הביטוח המקומיות.
מי יבטח את חברות הביטוח?
השפעת שינויי האקלים על ענף הביטוח הישראלי נבדקה באחד המחקרים הראשונים שמקשרים את המגזר הפיננסי המקומי לשינויים הסביבתיים. החוקרים שהיו אחראים על העבודה הם פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' אופירה אילון, ד"ר רוסלנה פלטניק והדוקטורנטית אילת דוידוביץ' מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה.
הם השתמשו במודלים כלכליים מתקדמים (מודל CGE) ובאמצעותם הצליחו לנתח את ההשפעה הריאלית של שינויי האקלים על השווקים הפיננסיים המקומיים ועל ענף הביטוח בפרט, כמו גם את ההשלכות הנרחבות על ענפי המשק השונים בהיבט המוניטרי עד שנת 2030, ובטווח הארוך עד שנת 2050.
התחממות עולה כסף
הממצאים העיקרים מצביעים על כך ששינוי של 1°C בטמפרטורה הממוצעת המקסימלית בישראל צפוי לגרום עלייה של 3.8% בהוצאות ענף הביטוח בישראל. תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע של 0.8°-0.4° מעלות צלזיוס בכל עשור (תלוי באזור ובעונה). התוצאות הצפויות הן נזק לרכוש ציבורי ופרטי, עלייה במחירי מוצרים ושירותים ונטל מוגבר על ענף הביטוח שיצטרך לפצות את המבוטחים. בתגובה לכך ישתנו הרגלי הצריכה וישתנה גם תמהיל גורמי הייצור. אלה יכולים לגרום שינויים מבניים במשק ובתנאי סחר החוץ, וירידה של התמ"ג.
לפי הנתונים האלה, העלייה בהוצאות הביטוח בשנת 2030 צפויה להיות כ-5% ואילו בשנת 2050 עלייה זו צפויה לגדול בכ-12%. בהתאם לכך, צפויה עלייה במחירי הביטוח בשנת 2030 בכ-2%. לעומת זאת, צפויה ירידה בענף הביטוח בכמות ובתעסוקה של 0.5%, וירידה משמעותית בצריכה בענף של כ-2.5%.
כשבוחנים את ההשפעה על התוצר המקומי הגולמי (GDP) מגלים שצפויה ירידה של כ-0.1% (כמיליארד שקלים בשנה). השפעה זו דומה לתוצאות מחקרים דומים שבחנו את ההשפעה של תופעת שינוי האקלים על התמ"ג במדינות אגן הים התיכון. אולם, אם ההשפעה על ענף הביטוח תגדל – צפוי שינוי משמעותי יותר על התמ"ג שעלול להגיע במצבי הקיצון לירידה של 1.3%-0.9% מהתמ"ג ובכך להוביל להשפעה משמעותית ביותר על כלכלת ישראל.
המחקר המלא הוצג בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 18-16 בספטמבר 2014, אוניברסיטת בר אילן
