שתפו‬        

ענבר נעמן

כמה שווה הטבע? תלוי איך מודדים

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?
18 באוגוסט 2022



תארו לכם שנחל מלא חיים היה זורם בסמוך לביתכם. שהתמזל מזלכם ואתם גרים באחד המקומות הנדירים שעוד לא נדרסו על ידי ההתפתחות העירונית. כמה זה היה שווה לכם? המחשבה הראשונה ודאי תהיה על ערכה הנדל"ני של הקרקע, או על דמי הכניסה שאפשר יהיה לגבות מהמבקרים במקום – לשניהם שווי כלכלי שקל יחסית לחשב. אבל כמה, למשל, שווה היכולת לשלוח את הילדים לשכשך במים הקרירים בימי הקיץ החמים? האם אפשר למדוד בשקלים את התענוג שבישיבה מול הנחל בשעות הערב, והאזנה לפכפוך העדין והמרגיע? לצערנו, המדידה הכלכלית לא מותירה מקום רב לעסוק בחשיבות של מה שאי אפשר לשים עליו תווית מחיר.

משבר האקלים שהולך ומחריף משנה לשנה מאלץ אותנו לבחון מחדש את מערכת היחסים שלנו עם הסביבה. אלא שדו"ח שפרסם לאחרונה האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם עדיין שמים את הדגש על התועלת המיידית שאפשר להפיק מניצול משאבי הטבע ועל תרומתו לצמיחה הכלכלית (כמו השימוש במשאבי טבע למטרות מזון, למשל) – ומזניחים את השירותים הרבים שהמערכת האקולוגית מספקת לנו ושקשה יותר לכמת, כמו ההשפעה הנפשית, התרבותית והבריאותית של הטבע.

"המחוקקים נוטים לקבל החלטות על סמך מדדים פשטניים, שאפשר לכמת בצורה מדעית", כותב פרופ' אונאי פסקואל, מראשי הוועדה שחיברה את הדו"ח החדש. "הגישה הזאת מפספסת את מה שיש למדעי החברה והרוח ללמד אותנו על הקשר שלנו עם הסביבה".

Jim Bahn, CC BY 2.0
ההשתאות אל מול העץ הענק "גנרל שרמן", שגילו מוערך ב-2,700-2,200 שנה, מזכירה לנו שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו – מילולית ומטאפורית. צילום: Jim Bahn, CC BY 2.0

כדי לסייע למחוקקים בקבלת החלטות שמתחשבת במלוא ערכו של הטבע, כולל ההיבטים שקשה יותר לכמת, הדו"ח מציע לשימושם ארבע גישות לבחינת ערך הסביבה, שנמצאות בשימוש ונכונות עבור בני אדם שונים. מחברי הדו"ח מדגישים שאנשים עשויים לראות ערך בטבע בהתאם ליותר מגישה אחת.

אם נחזור לנחל מתחילת הכתבה, גישת "חיים מהטבע" שמוצגת בדו"ח תיתן את הדגש על דגי המאכל שחיים בנחל, ועל שוויים בשוק. כאמור, גישה זו כבר נמצאת בשימוש על ידי מחוקקים שונים כיום. גישת "חיים בטבע", לעומת זאת, מדגישה את חשיבותה של תחושת השייכות שלנו לטבע, הזיקה התרבותית שלנו אליו והתועלת הבריאותית של חיים בטבע. הגישה השלישית, "חיים לצד הטבע", שמונעת מרצון להגן על הטבע, מדגישה את החשיבות שאנשים רבים נותנים למגוון האקולוגי, ותבחן את ערכו של הנחל עבור היצורים החיים במימיו. לבסוף, גישת "חיים כחלק מהטבע" מסתכלת על האדם כחלק מהטבע, ברמה הפיזית, המנטלית והרוחנית.

אנחנו לא מרכז היקום

שהייה בטבע יכולה להיות חוויה מעוררת השתאות – אל מול היופי והעוצמה שלו. קחו לדוגמה את עצי הסקויה הענקיים שצומחים בצפון אמריקה. העץ שמכונה "גנרל שרמן", שצומח בפארק הלאומי סקויה שבקליפורניה, מתנשא לגובה של 83 מטר, ומושך אליו בכל שנה כמעט 2 מיליון מבקרים. ההשתאות אל מול העץ הענק, שגילו מוערך ב-2,700-2,200 שנה, מזכירה לנו שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו – מילולית ומטאפורית.

ליראה ולענווה שעוצמתו של הטבע מעוררת בנו יש השפעות ממשיות על ההתנהגות החברתית שלנו, ועל תחושת השייכות שלנו לקהילה המקומית והאנושית. כך לדוגמה, מחקר בפסיכולוגיה חברתית שהתפרסם ב-2015 הראה שהשתאות אל מול הטבע תורמת להתנהגות חברתית חיובית: נבדקים שצפו בסרט טבע מרהיב הראו נדיבות רבה יותר במשחק קבוצתי. מחקר נוסף מ-2021 מצא קשר בין קיומם של מרחבים ירוקים בסביבה העירונית לבין ירידה בשיעורי פשיעה אלימה. החוקרים מציעים שקשר זה נובע מהיכולת של שהייה בטבע להשרות בנו שלווה, וכן לעורר תחושת זיקה קהילתית. בפשטות – הקרבה אל הטבע מזכירה לנו שאנחנו לא מרכז היקום כיחידים או כחברה אנושית, ודוחפת אותנו להתנהג בהתאם.

תבנית נוף מולדתו

האנתרופולוג ד"ר לירון שני מבית הספר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, יליד מושב עין יהב שבערבה, מספר שסביב עצי השיטה שמאפיינים את נופי הערבה (וגם מופיעים על סמלה של המועצה האזורית המקומית) נוצר קשר לטבע שאת ערכו קשה להעריך במונחים כלכליים. לדבריו, לפני כעשור זוהתה תמותה של עצי שיטה רבים – ותושבי הערבה ומדענים נזעקו לעזרתם.

י.ש. at Hebrew Wikipedia, CC BY-SA 3.0
סביב עצי השיטה שמאפיינים את נופי הערבה נוצר קשר לטבע שאת ערכו קשה להעריך במונחים כלכליים. צילום: י.ש. at Hebrew Wikipedia, CC BY-SA 3.0

"בדיעבד הסתבר שהזיהוי היה לא מדויק, אבל החשש יצר מומנטום להגנה על השיטה, והניע פעילות יזומה עם קק"ל לנטיעת ולגידול של עצי שיטה", אומר שני. "בעקבות המהלך הזה, נהיה קשה יותר לעקור עצי שיטה בסמוך לשטחים חקלאיים. למרות שלא הייתה סיבה אקולוגית למנוע את העקירה, הנושא הפך לרגשי בקרב תושבים וחקלאים".

המגוון הביולוגי מספק מגוון פתרונות

פרופ' אביגדור אבלסון, אקולוג ימי מבית הספר לזואולוגיה ולמדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, מציע זווית נוספת לתועלת שהאדם מפיק מהטבע, שמציתה את הדימיון: האפשרות לפתח טכנולוגיות שמתבססות על הטבע. "בעשורים האחרונים פותחה טכנולוגיית בד בהשראת עורו של הכריש, שמאפשר לדג לחסוך באנרגיה כשהוא נע במים – והיא שימשה ליצירת בגדי ים לשחיינים מקצועיים", הוא מספר. השחיין האולימפי מייקל פלפס לבש בגד ים בטכנולוגיית "עור כריש" כשהתחרה באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, שבה הוא זכה במספר שיא של שמונה מדליות זהב – והוא ייחס לטכנולוגיה חלק בהצלחתו האולימפית למעשה, לאחרונה, בעקבות נתונים שהראו ש"עור הכריש" נותן ללובשיו יתרון לא הוגן על פני המתחרים, החליטה הפדרציה הבינלאומית לשחייה תחרותית לאסור על שימוש בבגדי ים אלו.

התועלת שבהשראה מהטבע לא מסתכמת בסיוע לספורטאים, ולדברי אבלסון היא עשויה לספק גם פתרונות לאחת הסוגיות הבוערות ביותר של ימינו – החיפוש אחר מקור אנרגיה ירוק. אחת הטכנולוגיות שנחקרות היום כחלק מהחיפוש הזה היא אנרגיית היתוך גרעינית, שמתבצעת על ידי מיזוג של שני גרעינים של אטומי מימן לגרעין אטום אחד של הליום (המנגנון שדרכו נוצרת האנרגיה שמדליקה את השמש). עם זאת, כדי להניע את התהליך יש צורך בחום של עשרות מיליוני מעלות צלזיוס, וכיום למדע אין את היכולת ליצור תנאים כאלה בצורה מבוקרת. "לפני כמה חודשים, חוקרים באוניברסיטת אוקספורד הודיעו שהם הצליחו לחקות את מנגנון נקישת הצבת של חסילון האקדח, שפולטת חום בטמפרטורה של למעלה מ-1,000 מעלות צלזיוס", אומר אבלסון. "הם טוענים שהגילוי הזה עשוי להוות פריצת דרך במעבר לאנרגיית היתוך".

Philippe Bourjon, CC BY-SA 4.0
חוקרים באוניברסיטת אוקספורד הודיעו שהם הצליחו לחקות את מנגנון נקישת הצבת של חסילון האקדח, שפולטת חום בטמפרטורה של למעלה מ-1,000 מעלות צלזיוס. צילום: Philippe Bourjon, CC BY-SA 4.0

תועלת אחרת שהאדם עשוי להפיק מן הטבע היא בהיבט הרפואי. "בשנים האחרונות חוקרים את הגנום של הפיל, שכולל מנגנונים שמווסתים את התרבות התאים – ומורידים את הסיכוי לחלות בסרטן", אומר אבלסון. "אם היינו מכחידים את הפילים כפי שהכחדנו בעבר את הממותות, לא היינו יכולים לגלות את המנגנונים האלו, ולא היינו מגיעים לידע הזה שעשוי לעזור בעתיד לטיפול בסרטן".

"אני יכול לחשוב על אינספור דוגמאות להשראה שאנחנו שואבים מהטבע: מטכנולוגיות הסוואה ועד עקרונות אדריכליים", אומר אבלסון. לדבריו, ריבוי האפשרויות שטמונות בטבע ממחיש את הצורך שלנו בשימור המגוון הביולוגי. "אנחנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו אילו תועלות טכנולוגיות אנחנו יכולים להפיק ממחקר מנגנונים בטבע – ואם נתמקד בתועלת לטווח הקצר, אנחנו עלולים להפסיד ידע יקר ערך בעתיד", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית