שתפו‬        

סהר יצחק

פילים קטנים, חשיבות גדולה

ממצאים חדשים מראים שלפילים הצעירים יש תפקיד חשוב בהישרדותם של עדריהם – ושהם רגישים במיוחד לנזקיו של הציד הבלתי-חוקי הנרחב
19 בדצמבר 2021



930 קילוגרם. זו כמות השנהב שנתפסה לאחרונה על ידי הרשויות בארצות הברית ובקונגו, בזכות דגימות DNA שנאספו מגלליהם של פילים. מקורו של שנהב זה, ששוויו בשוק השחור עומד על כ-650 אלף דולר, הוא בציד פילים בלתי-חוקי – תופעה שכבר מזמן הפכה לתעשייה של ממש.

בשני מחקרים אמריקאים-קנייתיים שהתפרסמו לאחרונה נבדק כיצד ההרג השיטתי של פילים לטובת קצירת החטים המבוקשים שלהם משפיע על דור העתיד של בעלי החדק: הפילים הצעירים. החוקרים מצאו שלפילים צעירים שהתייתמו מאימם יש סיכוי קטן יותר לשרוד מאשר לאלו שגדלו לצד אימם – ושהישרדותם של הצעירים משפיעה באופן ניכר על גודל אוכלוסיית הפילים הכללית.

עד כה, ההנחה של רוב החוקרים הייתה שדווקא הישרדותם של הפילים הבוגרים היא זו שמשפיעה יותר מכול על שינויים באוכלוסייה, זאת כיוון שפילים בוגרים הם קבוצת הגיל שמתרבה, וכיוון שנקבות מבוגרות הן המנהיגות של הקבוצות המשפחתיות. עם זאת, כעת מתברר עד כמה חשובה הישרדותם של הפילים הצעירים.

קשה בלי אמא

בשני המחקרים נבחנו נתונים על פילים שאיבדו את אימם, שנאספו במשך עשרים שנה בשמורה הלאומית "סמבורו" (Samburu) שבצפון קניה על ידי העמותה הבריטיתSave" the Elephants" (STE).

במחקר הראשון, שהתפרסם בכתב העת המדעי Current Biology, נמצא שציד של פילים בוגרים פוגע בגודל האוכלוסייה לא רק באופן ישיר – אלא גם בעקיפין. זאת כיוון שכשפילות בוגרות עם צאצאים ניצודות, לפילים הצעירים שנותרים יתומים יש סיכוי נמוך יותר לשרוד.

עוד גילו החוקרים שהירידה בסיכויי ההישרדות של היתומים גוררת עימה ירידה בגודל אוכלוסיית הפילים הכללית. כמו כן, התופעה לא הייתה מוגבלת לפילים שעדיין ינקו מאימם, וגם פילים יתומים שעברו את שלב הינקות (אך עדיין היו תלויים באימם) היו בעלי שיעור הישרדות נמוך יותר מבני גילם שאימם הייתה בחיים.

"פילים שלא איבדו את אמא שלהם ממשיכים ללכת איתה ועם כל המשפחה גם אחרי גיל הגמילה". אומרת הזואולוגית ד"ר תמר רון, יועצת בינלאומית לשמירת המגוון הביולוגי, בעיקר באפריקה. "הם זוכים להגנה של אימם, ולא פחות חשוב – הם עוברים 'בית ספר' בשלב הזה של החיים. האמא ויתר חברות העדר הבוגרות מלמדות את הצעירים היכן לחפש אוכל ואיך לשרוד".

ממצאיו של המחקר השני, שהתבצע על ידי אותו צוות חוקרים ושהתפרסם בכתב העת Ecosphere , מחזקות את מסקנותיו של הראשון, ונמצא בו שבמצבים שבהם קיימת הפרעה אנושית נרחבת, ההישרדות של פילים צעירים או בוגרים-צעירים היא המדד החשוב ביותר שקובע את גודל האוכלוסייה הכללית. "מוות של פיל אחד לא גורם רק להיעלמות של פרט בודד מהאוכלוסייה – אלא גם לאפקט שמשפיע על פילים שהיו קשורים אליו", אומר פרופ' ג'ורג' ויטמאייר מהמחלקה לדגים, חיות בר ושימור ביולוגי באוניברסיטת קולורדו, שהיה מעורב בשני המחקרים.

עוד נמצא במחקר זה שדריסת הרגל של האדם – כפי שהיא מתבטאת באופן ישיר, למשל על ידי ציד, או באופן עקיף, כמו על ידי פגיעה בבתי גידול, היא הגורם המשפיע ביותר על הישרדות הפילים, בכל חתכי הגיל של האוכלוסייה.

הפיל ששומר

בחודש מרץ האחרון ניתנה אזהרה אמיתית בכל הנוגע להידרדרות במצבה של אוכלוסיית הפילים באפריקה. בדו"ח של איגוד השימור העולמי (IUCN) נחשף שמספר הפילים באפריקה מוערך בכ-415 אלף בלבד (נכון ל-2016), כשאוכלוסיית פילי הסוואנה ירדה בכ-60 אחוז מאז תחילת שנות ה-70 ומספר פילי היער הצטמצם בלא פחות מ-86 אחוז בשלושים השנה האחרונות.

baby elephant on green grass
מספר הפילים באפריקה מוערך בכ-415 אלף בלבד. Photo by Sarah Kilian on Unsplash

המטרה העיקרית בציד פילים היא השגת השנהב. מדובר בתעשיית סחר חובקת עולם, כאשר רוב הביקוש לשנהב הוא במזרח הרחוק. השנהב משמש לייצור מזכרות, ידיות וקישוטים שונים, ונמכר במחיר של כ-700-600 דולר לקילוגרם בודד. בתעשייה זו מעורבות רשתות סחר בלתי-חוקי בניהול עבריינים, שקשורים גם לפשיעה חמורה מסוגים נוספים ואפילו לארגוני טרור.

הפיל הוא ללא ספק חיה אייקונית ופופולארית, והמאבק לשמירה עליו מקבל תשומת לב תקשורתית רבה במיוחד. "פיל הוא 'מין מטרייה' – כלומר, אם שומרים על הפיל, אפשר לשמור על מינים רבים אחרים שחיים באותה הסביבה", אומרת רון. "זאת מכיוון שההגנה על הפילים כרוכה בשמירה על שטחים נרחבים מאוד עם מגוון בתי גידול, שבהם חיים מינים רבים".

לאפשר לתושבים לחיות עם הפילים

רון מדגישה שבטיפול בבעיית ציד הפילים הבלתי-חוקי יש לקחת בחשבון גם את תושבי האזורים שבהם חיים הפילים, שמתמודדים עם גורמי הטרור והפשע שמובילים את תעשיית הסחר והציד. "האוכלוסיות המקומיות משתפות פעולה עם הציידים מחוסר ברירה", היא אומרת. "צריך להשקיע בתוכנית בינלאומית שתתמקד בתושבי האזורים הללו".

מעבר לכך, לדבריה, יש באזורים אלה גם בני אדם שהפילים מסיבים להם נזק, כשהם פוגעים בגידולים חקלאיים ועלולים אף לסכן את חייהם של התושבים. "חשוב מאוד שיהיה סיוע עולמי לאותן אוכלוסיות אנושיות, צריך לאפשר להן לחיות עם זה שיש פילים, ולפתח מקורות מחייה אחרים, בני-קיימא, שלא רגישים לפגיעת הפילים ולא מושכים אותם אליהם, כמו גידולי צ'ילי. הדבר דורש הכשרה, חינוך, וכמובן – כסף רב".

baby elephant, close up, elephants
"אם שומרים על הפיל, אפשר לשמור על מינים רבים אחרים שחיים באותה הסביבה". Photo by NeilMorrell on Pixabay

יש שיתהו מדוע מאפשרים לפילים לשוטט במרחב שמופקר לציידים, ולא מגנים עליהם באזורים קטנים, מגודרים ושמורים. "אסור לאדם להתערב בצורה כזו, כי הפילים נודדים על פני שטח גדול", מסבירה רון. "הצעד הנכון הוא לאפשר עבורם את קיומם של שטחי נדידה גדולים שחוצים מספר מדינות, ולהגן עליהם בשיתוף פעולה בינלאומי, במקביל ליצירת תנאים שיאפשרו לתושבים המקומיים להשתתף בשמירה. כך, באזור שבו נמצאת אוכלוסיית הפילים הגדולה ביותר באפריקה, סביב אגני נהרות האוקוואנגו והזמבזי, יש מיזם של שיתוף פעולה בין חמש מדינות, כדי לאפשר מעבר טבעי של פילים ובפרוזדורי ההגירה היסטוריים שלהם, וכך לשמור עליהם".

למנוע את ה"שריפה" הבאה

רון מסבירה שתופעת הציד הבלתי-חוקי צריכה להדאיג את כולנו, גם אם אנחנו לא חובבי פילים. "יש הערכות שלפיהן הקורונה החלה בעקבות ציד וסחר בלתי-חוקי של חיות בר למטרות מאכל, והיא הפכה כידוע למשבר עולמי נורא שהובילה למוות של מיליונים ולפגיעה בכלכלות של מדינות. המחקר על מקור הקורונה אומנם עוד לא הגיע למסקנות נחרצות, אך יש מחלות זואונוטיות (מחלות שעוברות בין בעלי חיים לבין בני אדם) קשות אחרות שידוע בוודאות שהגיעו אל האדם דרך אכילת חיות בר".

מעבר לכך, לדבריה, לציד הפילים הלא-חוקי יש גם השפעה על משבר האקלים, כיוון שהפילים תורמים לשמירה על היער הטרופי באפריקה. "הפילים מדללים את העצים הצעירים, וכך עוזרים לצמיחת עצי היער הגבוהים, שקולטים יותר פחמן", היא אומרת. "גללי הפילים אף מסייעים בדישון קרקע היער, ובהפצה של זרעי הצמחים שהם אוכלים את פירותיהם".

"כרגע אנחנו מנסים לכבות את ה'שריפה' הקיימת – הקורונה, אבל אנחנו לא חושבים איך למנוע את ה'שריפה' הבאה", מסכמת רון. "העולם קיבל הזדמנות לראות עד כמה הפגיעה בחיות הבר פוגעת בכולנו".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית