אנשים נמשכים לאקטיביזם סביבתי על רקע ההתנסות האישית שלהם עם השלכות המשברים הסביבתיים. צילום: Pixabay
מתי בפעם האחרונה פעלת יחד עם אנשים שונים ממך למען מטרה משותפת? קשה ככל שזה נשמע, משבר האקלים והשאיפה לאורח חיים בר-קיימא עשויים להיות גורם מאחד ובסיס לשיתופי פעולה נרחבים וחוצי מגזרים. הבנייה של קואליציות כאלו תלויה לרוב בהתאמה בין מטרות, ערכים, זהויות או אידיאולוגיות של השותפים להן. מחקר חדש בחן את הרטוריקה של ארגוני סביבה חילוניים ודתיים בארצות הברית, בבריטניה ובקנדה, וניסה למצוא את הדרך המשותפת.
"הספרות המחקרית מצביעה על חלוקה ברורה בין ארגונים סביבתיים חילוניים ודתיים", מסביר פרופ' תנחום יורה שכתב את המחקר ביחד עם הגב' גרייס קינג. יורה חוקר את הקשר בין דת לסביבה בבית הספר לסביבה באוניברסיטת טורונטו, ומלמד באוניברסיטה העברית בירושלים כמרצה אורח.
לדבריו, אנשים נמשכים לאקטיביזם סביבתי על רקע ההתנסות האישית שלהם עם השלכות המשברים הסביבתיים ורצונם לקחת חלק בפתרונות. בבואם להצטרף לפעילות כזאת או אחרת, אחד הגורמים שישפיעו על ההחלטה שלהם היכן לפעול היא החזון של הארגון וקווי היסוד שמגדירים אותו. לכל תנועה – דתית או חילונית – יש מסר שונה. "ארגונים יודעים שהניסוח של המסר שלהם והשפה שבה הם משתמשים חשובים: אם המסר שלך 'מוכר', אנשים יימשכו אליך", הוא מסביר.
מגוון המסרים משמש קרקע פורייה למחקר, כעדות למה שדומה ולמה ששונה בליבת הפעילות של ארגוני סביבה. המאמר מבוסס על המטרות של 162 ארגוני סביבה. חצי מארגוני הסביבה היו ארגוני סביבה חילוניים, וחצי ארגוני סביבה דתיים, בעיקר נוצריים, יהודיים ומוסלמיים. "התפיסה היא שארגונים חילוניים מכוונים לפתרונות טכניים ועוסקים במדיניות, ואילו ארגונים דתיים עוסקים בערכים ובמוסר. הטענה היא שתנועות סביבתיות דתיות נוגעות יותר בלבבות הציבור ומספקות מניע אחר לפעולה". אולם, יורה סבור שהמסגור הזה בעייתי; "כל סוג של פעילות סביבתית נובע מעמדה מוסרית מסוימת".
מסרים שונים, מטרה דומה
המחקר מצא שבעוד שארגונים חילוניים מדברים על טבע פראי, ארגונים דתיים מדגישים את הקשר של הסביבה לבריאה. הבדל נוסף ומפתיע, הוא בשימוש במונח "קיימות" על הטיותיו השונות. השימוש במונח בארגונים דתיים היה כפול לעומת השימוש בו בארגונים חילוניים. "ההבדל קשור לדרך שבה כל סוג של ארגון השתמש במונח: הארגונים החילוניים השתמשו בו כשם עצם, כיעד אותו יש להשיג. לעומת זאת, הארגונים הדתיים השתמשו ב'קיימות' כפועל או כשם תואר", הוא מסביר. לדבריו, ההבדל נובע מהמיקוד השונה של הארגונים. בעוד שארגון חילוני יגדיר את הקיימות כיעד, ארגון דתי יאמץ אותה כחלק מתהליך התמודדות עם נזק סביבתי אשר שואף להשיג מטרה כגון צדק.
"צריך לשים לב להבדלים ולמגוון העצום שבין הארגונים הסביבתיים. המחקר שלנו מצביע על אפשרויות לשיתופי פעולה שחשובים במיוחד דווקא בחברות מקוטבות על פני הגלובוס", מסביר יורה. כחלק מהמחקר נמצאו שלושה נושאים משותפים לרטוריקה של כלל הארגונים, בהם הם רואים פוטנציאל לייצר חיבורים חרף ההבדלים הברורים. הנושאים המשותפים הם: אנשים, קהילה וחיים. "כל ארגון ישתמש בהם אחרת, אבל אלו הם אבני יסוד של החברה, שאנשים צריכים ללא קשר להשקפות פוליטיות או דתיות". לדברי יורה, גורמים אלה משמשים לעיתים "דבק" בתוך המגוון האנושי שקיים בארגוני סביבה, גם אם הם הולכים לאיבוד בשיח הציבורי.
המחקר מציג את החוזקות של סוגי הארגונים. תנועות סביבתיות חילוניות מחזיקות ביכולת לתרגם את המדע לצעדי מדיניות ולחינוך הציבור. התנועות הדתיות נטועות עמוק בקהילה חזקה ומרושתת, בעלת ריכוזי כוח כלכלי וכוח פוליטי. על פי המחקר, השימוש בעוצמה וביכולת ההשפעה של כל סוג ארגון יהיה חלק מרכזי בקידום קיימות. הרעיון לרתום יחד אנשים שונים בשביל לייצר קואליציות סביבתיות אינו חדש, והוא עשוי להיות יקר ערך למטרות חברתיות נוספות. למשל, כפי שהציעה ד"ר גל חגית קרסו רומנו, ראש חטיבת קיימות במכללה האקדמית תל חי ובוגרת תוכנית ממשק, המאפיינים הסביבתיים של הקהילה החרדית יכולים לקרב בין מגזרים בישראל.
תנועות סביבתיות חילוניות מחזיקות ביכולת לתרגם את המדע לצעדי מדיניות ולחינוך הציבור. צילום: Pixabay
מצוות פסולת חדשה
גם עבור יורה, הסביבה מאפשרת לחבר קהילות לקבוצות גדולות יותר. "יש לי שני כובעים", הוא מבהיר. "אחד, כחוקר באקדמיה, שעוסק במתחים של תחום חקר הדתות. השני, כמי שהנושאים הללו חשובים לו ומנסה לשלב פעילות סביבתית בתוך הקהילה הדתית שלו". במסגרת זו, הוא ועוד מספר חברי קהילה משתתפים בוועדת הקיימות של בית הכנסת שלו בטורונטו. "אנחנו מייצרים תכנים ומביאים אותם לקהילה. לדוגמה, בראש השנה האחרון עשינו משהו שנקרא 'תשליך הפוך'".
יורה מסביר שבניגוד לטקס המסורתי של "תשליך", שבו אדם משליך פירורי לחם למקור מים כדי להיטהר מחטאיו, ה"תשליך ההפוך" כלל טוויסט אקולוגי. "התכנסנו באחד מערוצי המים שנמצאים ברחבי טורונטו, קבוצה של 30 נציגים מהקהילה, כדי לנקות את המים ולאסוף אשפה". כשאנשים זרים עברו במקום ושאלו לפשר המתרחש, "יכולנו לומר בגאווה שאנחנו חלק מקהילה דתית ועושים פעילות סביבתית", הוא מספר בהתרגשות. "האנשים מבחוץ יכלו להגיד אחרי זה: 'לקהילה הזאת אכפת מהסביבה, והאנשים האלה מנסים להפוך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו'". לפי יורה, הזיהוי עם פעילות כזאת יכול לסייע לבניית קואליציות סביבתיות. "אנחנו מקווים ליצור שיתופי פעולה דומים עם בתי כנסת אחרים, קהילות דתיות שונות וגם עם ארגוני סביבה לא-דתיים", הוא מסכם.
