שתפו‬        

ליאור שק

צינור הנפט החדש שמאיים על הטבע באפריקה

בעוד כמה שבועות יצאו לדרך העבודות על פרויקט הזרמת הנפט הגדול ביותר באפריקה, שעתיד לחצות בתי גידול של בעלי חיים נדירים ושעלול לגרום לנזק עצום לשמורות טבע יבשתיות וימיות במקרה של תקלה או דליפה 
9 בינואר 2021



הוא מתפרס לאורך אלפי קילומטרים ועבודות התשתית שלו מתוקצבות ב-4 מיליארד דולר. נקודת ההתחלה שלו: לבה של יבשת אפריקה במרכז אוגנדה, ביתם של מגוון מיני בעלי חיים וצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה. נקודה בולטת במסלול: אגם ויקטוריה, האגם הגדול ביותר באפריקה, שבו ניתן למצוא בתי גידול של היונקים הנדירים בעולם ושטחים רבים שבהן קהילות מקומיות מתפרנסות מחקלאות וממרעה. נקודת הסיום: צפון-מזרח טנזניה, שם ממוקמת אחת משוניות האלמוגים הגדולות ביבשת, שעשירה באוכלוסיות דגים, ביונקים ימיים ובשדות מנגרובים המהווים בסיס קריטי למערכות אקולוגיות מורכבות.

הכירו את צינור הנפט הארוך ביותר בעולם – צינור הנפט המזרח אפריקאי, ה-EACOP  ,East African Crude Oil Pipeline, שהקמתו מעוררת ביקורת רבה בקרב ארגוני סביבה באפריקה ובעולם. 

המסלול המתוכנן של צינור הנפט המזרח אפריקאי

ביוני 2020 בישר שר האנרגיה הטנזני שעבודות התשתית להנחת צינור הנפט החדש יחלו בחודש מרץ 2021, ושלקראת 2024 הצינור יחל לספק נפט גולמי. גם באוגנדה להוטים לקדם את הפרויקט על מנת לעודד את שוק העבודה המקומי (כ-10,000 משרות), ולהפוך את המדינה לאחת המדינות המובילות לייצור נפט באפריקה.

הנפט שאמור לעבור בצינור החדש יגיע מבארות הממוקמות בשדות הנפט לחופיו של אגם אלברט שבאוגנדה, ויתנקז כ-1,445 קילומטר מזרחה משם בנמל טנגה שבגבול טנזניה וקניה, לחופי האוקיינוס ההודי. הצינור יוביל כמות נפט של כ-215 אלף חביות נפט גולמי ביום, וידרוש חימום חשמלי רציף לטמפרטורה של 50 מעלות צלזיוס למניעת התגבשות הנפט בצינור.

מאגרי הנפט על גבול אוגנדה וקונגו התגלו לראשונה על ידי חברת Tullow Oil הבריטית לפני כ-14 שנה ומאז הפרויקט עבר לניהולם של תאגידי הנפט הלאומיים של סין וצרפת במעורבותן של ממשלות אוגנדה וטנזניה. על פי התכנית, כ-500 בארות ייחפרו בשדות הנפט קינגפישר וטילנגה – מאגרי הנפט הגדולים והזמינים ביותר בעולם כיום, המכילים כמות נפט מוערכת של כ-6 מיליארד חביות.

12 שמורות טבע לאורך המסלול

דו"ח של הקרן העולמית לשימור חיות בר –  WWF מצא כי בניית קו צינור הנפט והפעלתו ידחקו אוכלוסיות בעלי חיים נדירות הנמצאות בסיכון מבתי הגידול הטבעיים שלהן, זאת משום שצינור הנפט צפוי לחדור לשטחן של 12 שמורות טבע, אלפי חוות חקלאיות ויותר מ-200 נהרות.

כך, למשל, שני המאגרים הראשיים שיספקו נפט לצינור נמצאים בשטח אגן הניקוז של אגם אלברט, המוקף בשמורות טבע. הפארק הלאומי מפלי מורצ'יסון, שנמצא צפונית לאגם ושבו עתידים להיחפר כ-40 בארות נפט, הוא המפלט האחרון לשימפנזים, היפופוטמים ותנינים, שמסווגים כמינים הנמצאים בסכנת הכחדה. גם שמורת יער טאלה, שבה שוכנת אוכלוסיית שימפנזים ייחודית וגדולה במיוחד, תיוותר חשופה כמעט לחלוטין בפעם הראשונה מזה 100 שנות הגנה, זאת לאחר שיתחילו בה עבודות על צינורות נפט, סלילת כבישים והקמת שדה תעופה. מצב כזה עלול לדעת המומחים להביא לעלייה בהיקף הציד הבלתי-חוקי באזור.

פיל באוגנדה, שם יופק הנפט שיזרום בצינור החדש. תצלום: sam balye – unsplash

בחלקו הטנזני, הצינור יחצה ויפגע בכ-2,000 קמ"ר משמורת ביהרמולו, ביתה של אחת מהאוכלוסיות האחרונות שנותרו של קופי הקולובוס אדום, בנוסף לאוכלוסיות של היפופוטמים, פילים, זברות, עופות מים נדירים וגורילות הרים.

“הנחת תשתית צנרת דלק בכל מקום בעולם, מהווה סיכון לסביבה", מסביר ד"ר בני פירסט, מומחה ליבשת אפריקה וחוקר סביבה וקיימות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "במרחב המזרח-אפריקני הדבר מקבל משמעות גדולה עוד יותר, זאת בגלל הרגישות העצומה של האזור. בשלב ההקמה של הפרויקט מתבצע הלכה למעשה השינוי הדרמטי בקרקע. התקינה הבינלאומית המקובלת בעולם המערבי, הנוגעת לעומק הטמנת הצנרת ועובי הצינורות עצמם, היא טובה ומספקת, אולם השאלה הגדולה כאן היא האם הרגולציה של ממשלות אוגנדה וטנזניה אכן תאכוף את התקנים הללו או שחלילה תקל ראש עם היזמים".

הרס בלתי הפיך

מעבר לפגיעה המיידית בחי ובצומח בעקבות עבודות התשתית של הנחת הצינור, נדמה כי החשש העיקרי הוא ממקרה של דליפת נפט שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות אפילו יותר.

רשימת התאונות כתוצאה מדליפות ופיצוצים בצינורות נפט בעולם ארוכה ומטרידה: בקנדה, למשל, התרחשו עשרות דליפות של נפט בחמישים השנים האחרונות וגרמו לנזקים סביבתיים קשים, שכללו פינוי תושבים מבתיהם עקב חשש לזיהום קרקע ומי תהום. התקרית האחרונה שבהן התרחשה בחודש יולי 2020, כאשר 1,200 חביות של נפט גולמי נשפכו בשטחים פתוחים בקולומביה הבריטית.

ב-2010, סדקים וקורוזיה בצינור נפט גרמו לדליפה קשה וזיהום בנהר הקלמזו שבמישיגן. כמות מוערכת של 3,200 קוב של נפט גולמי דלפה לסביבה ואלפי חיות בר נפגעו ומשפחות רבות נאלצו לפנות את בתיהן מחשש לזיהום קשה של הקרקע ומי השתייה. יתרה מכך, עלויות השיקום וסילוק הנפט היו יותר מ-800 מיליון דולר.

בשנה שעברה, יותר מ-9,000 חביות נפט נשפכו במדינת דקוטה הצפונית מצינור המוביל נפט מצפון קנדה דרך 7 מדינות בארצות הברית, וזאת רק שנתיים בלבד לאחר דליפה שהתרחשה באותו קו נפט בדיוק במדינת דקוטה הדרומית אז דלפו 4,700 חביות נפט גולמי.

גם ישראל ידעה אסונות נפט משלה: ב-2014, התפוצץ קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א) בשמורת עברונה שבערבה. 5,000 קוב של נפט גולמי זרמו לשמורה וגרמו לאסון אקולוגי קשה ובלתי הפיך. צבאים, עופות מים ועצי השיטה הייחודיות לאזור ספגו מכה קשה. ב-2011 נפגעה שמורת טבע נחל צין בעקבות דליפת דלק באחד מקווי הדלק של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ.

"אי עמידה בתקינה או ניהול וניטור לא נכונים של המיזם המזרח אפריקאי בשלב ההקמה ובשלב התפעול, עלולים לגרום לדליפות העלולות להפוך להתפרצות ושפיכת דלק מעל פני הקרקע, דוגמת מקרה עין עברונה או אף לגרום לזיהום מי תהום. בשני התרחישים הללו, מדובר באסון אקולוגי שהיכולת לנטר אותו, לנטרל אותו ולמזער את נזקיו היא מוגבלת מאוד", אומר פירסט. "נהרות דלק גולמי שיזרמו, חלילה, בנהרות או על פני הסוואנה עלולים לגרום לחורבן של עולם החי והצומח העשיר והייחודי של המרחב, שמהווה בסיס כלכלי עצום לאוכלוסיות של מיליונים באזור".

על פי המומחים, תקלה בצינור הנפט המזרח אפריקאי או דליפה ממכלי הענק שיועמסו מדי יום למכליות נפט, עלולות להוביל להרס בתי גידול קריטיים, ביניהם שתי שמורות טבע ימיות הממוקמות בקרבת נקודת העצירה של הצינור ליד נמל טנגה שבטנזניה, ושמוכרות בזכות ריפי האלמוגים הגדולים שלהן, שדות המנגרובים ושפע פרות ים, הדולפינים וצבי הים שחיים בהן.

"שיקום מדליפת נפט היא משימה שהופכת קשה במיוחד בסביבה חופית, ועתיד ריפי האלמוגים והמנגרובים באזור מוטל במקרה כזה בספק", נכתב בדו"ח המיוחד של WWF. "הסכנה שבדליפות נפט עולה במיוחד בסביבה לחה, ומקטע הצינור העובר לחופיו של אגם ויקטוריה, המהווה את המקור לנהר הנילוס, עשויים להוביל לאירועי דליפה רבים בעקבות שחיקה וסידוק של הצינור, המתעצמים עם הסיכון לרעידות אדמה".

רשימת התאונות כתוצאה מדליפות ופיצוצים בצינורות נפט בעולם ארוכה ומטרידה. תצלום: zbynek burival – unsplash

קו דובאי-ישראל?

לאחרונה, הוחלט כי בעקבות הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות קו צינור הנפט של חברת קצא"א ישמש להזרמת נפט ממדינות המפרץ לאירופה וצפון אמריקה דרך מסוף הנפט באילת. מדובר על חידוש הזרמה מאסיבית של נפט ממכליות שיגיעו מהמפרץ הפרסי לחופי אילת ומשם בצינור יבשתי לים התיכון. "הזרמת הדלקים דרך ישראל מציבה את שמורות הטבע והמגוון הביולוגי שלנו בסיכון עצום", מסביר פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון "בנוסף לכך, התוכניות מאיימות על ענף התיירות בעיר אילת, המתפארת בשונית האלמוגים הייחודית שלה, הים הפתוח והאוויר הנקי".

"משרד האנרגיה ממשיך לתת רישיונות לחיפושים נוספים של מאגרי נפט וגז חדשים לטובת שימוש ומכירה למדינות שכנות. כך, למשל, המדינה מממנת את פרויקט הנחת הצינור שיעביר גז ממאגרי לווייתן ותמר למצרים – מימון שבמקור אמור היה להתבצע על ידי חברת הגז בלבד", אומר וולפסון. "האינטרס של המדינה כאן הוt בעיקר רווח נקי ממכירת דלקים החוצה ממדינת ישראל, אבל לישראל יש אחריות גלובלית להורדת רמת פליטות גזי החממה, ומכירה החוצה לא מקדשת את המטרה הזו".

ניתוב ההשקעות והמשאבים לפרויקט-על כמו צינור הנפט המזרח אפריקאי מעלה שאלה גדולה לגבי חשיבות נושאים חברתיים-סביבתיים אל מול תועלת כלכלית מיידית. "מן הראוי שארגוני סביבה אפריקאים ובינלאומיים יתגייסו כדי להתריע על הסכנות ובעיקר כדי לוודא שהממשלות נוקטות בסטנדרטים הגבוהים ביותר כדי למנוע אסון אקולוגי", מוסיף פירסט. "לסוואנה המזרח-אפריקנית אין תחליף ולכן ראוי לשקול בכלל את התועלת שבשאיבת נפט גולמי, דווקא בזמן שבו אנרגיות מתחדשות וגז טבעי הופכים למקורות האנרגיה המרכזיים בעולם".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית