בלנה שחורה. צילום: NOAA Fisheries
איך בינה מלאכותית יכולה לזהות ולהבדיל בין קולות של לווייתנים ממינים שונים, ואיך הפעולה הזאת יכולה לעזור בשימור שלהם? עמותה ישראלית בשם Deep Voice החלה לאחרונה לשתף פעולה עם NOAA – מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארצות הברית, במסגרת פרויקט לזיהוי מיקומיהם בחוף המזרחי של לווייתנים בסכנת הכחדה.
העמותה מתמחה בזיהוי קולות של יונקים ימיים בעזרת כלי בינה מלאכותית מבוססי אקוסטיקה ומסייעת לחוקרים ולארגוני שימור ברחבי העולם לסנן את אינספור ההקלטות של יונקים ימיים שברשותם. במסגרת הפרויקט עם NOAA, יש לבודד את הקלטות הקול של לווייתנים מהמין בָּלֵנָה שְׁחורָה שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה ושחיים לצד מין נוסף ונפוץ יותר של לווייתן – שמפיק קולות דומים – לווייתן גדול-סנפיר.
"לפני קצת יותר משנה, השתתפנו בכנס במיין, בחוף המזרחי של ארצות הברית", מספר עומר שובל שקד, מנכ"ל העמותה, שביום-יום עוסק בניהול מוצר בחברת הייטק בתחום הרפואי. "שם פגשנו ביולוגית שמתעסקת בפינוי שאריות של אסדות קידוח מהים, והיא חיברה בינינו לבין מי שמנהלת את תחום היונקים הימים ב-.NOAA קיבלנו מהם דיסק עם 18 טרה-בייט של דאטה – שהם כשנה וחצי של הקלטות, כלומר סדר גודל של הקלטות שלקח לנו זמן להבין איך להתמודד איתו בכלל. בחצי השנה האחרונה העלינו הילוך וכעת אנחנו בשלבי פיתוח מתקדמים של תהליך בניית מודל שיזהה ויפריד בין הקולות של הלווייתנים מהמינים האלה".
תחביר של לווייתנים
קצב הזיהוי האוטומטי במודלים שמפתחים בעמותה עומד היום על מהירות גבוהה ב-400 אחוז ביחס לזיהוי אנושי, נתון משמעותי מאוד כשמדובר בהקלטות של אלפי שעות. גם היכולת להבחין בין מינים דומים שיש להם קולות דומים אך שונים, מתאפשרת יותר ויותר הודות לכלי הבינה המלאכותית. האתגר הגדול בפרויקט המדובר נובע מהדמיון הקולי של הבלנה השחורה לקולות של הלווייתן גדול-הסנפיר, שכאמור הוא נפוץ בהרבה ושוהה גם הוא באותם האזורים. "ב- NOAAמשתמשים כרגע באלגוריתם שפותח לפני כ-20 שנה, אבל הבעיה היא שהוא מתבלבל הרבה פעמים בין שני המינים", מסביר שקד. "הטריק שאנחנו עובדים עליו הוא לזהות את הבדלי ה'תחביר' בין המינים, כלומר לזהות את החוקיות של כל שפה על בסיס כמות גדולה של הקלטות. לכל מין יש תחביר משלו, עם חוקיות שונה בין המינים, כך שהמטרה היא לעלות על ההבדלים ביניהם –'לחלץ' את הקריאה יוצאת הדופן מתוך הרצף, מתוך ההבנה שמדובר במין הנדיר".
לווייתנים מהמין בלנה שחורה מוגדרים כאחד המינים בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, ועל פי ההערכות, נותרו בטבע 384 פרטים בלבד, מתוכם רק כ-70 נקבות פעילות מבחינת רבייה. גם מספר הגורים החדשים שנולדו בשנים האחרונות היה מתחת לממוצע. ב-2017 לבדה מתו 17 לווייתנים כתוצאה משילוב של פגיעות מכלי שיט, הסתבכויות בציוד דיג ועוד סיבות לא ידועות. 10 מקרי מוות נוספים תועדו ב-2019. רבים מהפרטים שנותרו בחיים סובלים מפציעות שונות, וההערכות הן שלמעלה מ-85 אחוז מהם הסתבכו בציוד דיג פעם אחת לפחות. מחקר מראה כי מרבית הפרטים שחיים כיום נושאים צלקות מהסתבכות בציוד דיג ומהתנגשות עם ספינות. נראה שהאנרגיות שמושקעות בהישרדות ובהשתקמות מהפגיעות הללו באות על חשבון הגדילה של הלווייתנים והצאצאים שלהם. לפי תוצאות המחקר הלווייתנים קטנים בהרבה מהגודל הממוצע שאליו היו יכולים להגיע, ובנוסף החוקרים רואים פגיעה ביכולתם להתרבות בהצלחה.
נוסף על כך, גם משבר האקלים, וספציפית שינויים אוקינוגרפיים בצפון-מערב האוקיינוס האטלנטי, תורמים לירידה ברבייה ולרגישות גבוהה יותר לאיומים על לווייתנים. התחממות האוקיינוסים גורמת ללא מעט מהם לשנות את המיקומים הקבועים שלהם, וכתוצאה מכך לשהות באזורים עם פחות הגנה מפני הסתבכויות בציוד דיג ופגיעות של כלי שיט.
ב-2008 הוגבלה המהירות המותרת של כלי שיט בצפון האוקיינוס האטלנטי, כדי להפחית התנגשויות של ספינות עם לווייתנים. צילום: unsplash
הממשל מתחלף וההגבלות משתנות
במשך השנים נעשו לא מעט פעולות בשטח במטרה לשמר את הבלנה השחורה, אבל דווקא בחודשים האחרים הסיכון למין הזה – וליונקים ימיים בכלל – גבר. ב-2008 הוגבלה המהירות המותרת של כלי שיט בצפון האוקיינוס האטלנטי, כדי להפחית התנגשויות של ספינות עם לווייתנים, ובמסגרת הקדנציה של הממשל הקודם בארצות הברית אף הושקעו מיליוני דולרים לתמיכה בפעולות שונות שאמורות לסייע להתאוששותם. לעומת זאת, במסגרת הממשל הנוכחי כבר בוצעו פעולות שנראה שעלולות להחזיר את המצב לאחור, כמו ביטול הגבלות על דיג מסחרי באזורים נרחבים, כולל באזורים שהוגדרו בעבר אזורים מוגנים.
"אנחנו מדברים על מין שנמצא בסכנת הכחדה חמורה, באזור מתועש מאוד בחוף המזרחי של ארצות הברית, עם תעבורה ימית גדולה מאוד", אומר שקד. "המשמעויות הכלכליות של כל החלטה על השטח הזה יצרה במהלך השנים לא מעט מאבקי כוח. למשל, כדי להפחית את הסיכוי להתנגשות של ספינות משא בלווייתנים, הן צריכות לשוט במהירות נמוכה יותר. זה עיכוב שעולה להן הרבה כסף, וזה מייצר לחץ בתעשייה – שדורשת הוכחות ברורות יותר למיקומים המדויקים של אותן מין נדיר. בשלב מסוים זה הגיע לבית הלבן, ובממשל הקודם ביידן והאריס הקצו כסף לפתור את זה, אבל טראמפ כבר הספיק לשחרר מאז חלק מהאזורים לדיג".
פעולות לשימור ולשיקום של אוכלוסיות בעלי חיים באזורים שונים מתנגשות לא פעם עם אינטרסים כלכליים רבי עוצמה. במקרים רבים, הטכנולוגיה היא זאת שמאפשרת את השילוב ביניהם. "המטרה בסופו של דבר היא להגיע לרמת זיהוי כזו שאפשר יהיה לנטר ב'לייב' את השטח, ובהתאם לייצר רגולציות חכמות שמותאמות למצב", מסכם שקד. "זה יאפשר, לדוגמה, להטיל מגבלות על אזורים משתנים – בהתאם למיקומים המשתנים גם הם של הלווייתנים. אנחנו מקווים שהמודל שנבנה יאפשר את האיזון בין הצורך להמשיך את הפעילות הכלכלית, לבין הצורך בשימור המין".
