אי אפשר לפספס אותה – היא קולנית, חיה בסביבת בני אדם, לפעמים תוקפנית כלפי אנשים וחיות מחמד ויש שיגידו שהיא אינטליגנטית מאוד. המיינה המצויה היא ציפור שנחשבת למין פולש אגרסיבי במיוחד שדוחק הצידה את הציפורים המקומיות, ומוגדרת אחד מ-100 המינים הפולשים "הגרועים ביותר" ברשימת האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN). לפי דו״ח מצב הטבע של המארג לשנת 2023, עלה שפע הפרטים של המיינה המצויה בישראל ב-585 אחוז, וזליגת תפוצתה מיישובים לשטחים הפתוחים מסכנת מיני ציפורים אחרים. הניסיונות למגר אותה כוללים בין היתר שיטות שפוגעות פיזית בציפור, אך פיתוח מסקרן של מעצב תעשייתי ישראלי מציע חלופה הומנית, שתמנע את התפתחות הביצים בקן עוד לפני בקיעתן.
״שיטה זו לא פוגעת בציפור המקננת שכן היא ממשיכה בדגירה בלי לדעת שהביצים לא יבקעו" הדמיה, יוחאי רותם
הפולשת הגרועה ביותר
מיינה מצויה, או בשמה הנוסף מיינה הודית, היא ציפור שיר חומה עם טבעת צהובה מסביב לעין ממשפחת הזרזיריים. ״זהו מין של ציפור שמקורו בדרום-מזרח אסיה, שבין השאר התפשט באמצעות האדם לכל העולם מלבד יבשת אנטרקטיקה״, אומרת טלי מגורי-כהן, עמיתת מחקר באוניברסיטת בר אילן. ״אצלנו היא נצפתה לראשונה ב-1997 בפארק הירקון ומאז התפשטה בכל רחבי הארץ, כך שאין כמעט מקום בישראל שהמיינות לא הגיעו אליו, והן אף התפשטו למדינות שמקיפות אותנו כמו ירדן, לבנון ומצרים״. לדבריה, החשש הגדול הוא תחרות עם המינים המקומיים על משאבים, בעיקר חורי קינון ומזון.
כדי לצמצם את תפוצתן של המיינות בישראל, נוקטים ברשות הטבע והגנים (רט"ג) באמצעים מגוונים, ביניהם פגיעה באתרי קינון, לכידה ודילול. ״החל מ-2020 התירה רט״ג לציידים לירות במיינות בשטחים חקלאיים, דבר שאינו בהכרח אפקטיבי משום שריכוז המיינות הגבוה נמצא בערים״, אומר יוחאי רותם, בוגר תואר ראשון במחלקה לעיצוב תעשייתי מהמכללה האקדמית הדסה ירושלים. במסגרת פרויקט הגמר שלו בהנחיית פרופ׳ קני סגל, עיצב וייצר רותם קן חכם שמונע את התפתחות ביצי המין הפולש. ״כשהבנתי את גודל הבעיה של פלישת המיינה בארץ, חיפשתי פתרון הומני שלא כולל הרג של הציפור״.
רותם בחר להתמקד בהגנה על ציפורים מקננות מפני המיינות האגרסיביות, שהתנהגותן התוקפנית גורמת לנטישת קינים שכנים, והן אף טורפות גוזלים של מינים אחרים. כדי להבין כיצד אפשר להגן על קינון של ציפורים מקומיות, הוא נפגש עם שלומית ליפשיץ, רכזת ביוטופים בחברה להגנת הטבע ומנהלת המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, שהסבירה לו על אופן הקינון של ציפורים שונות. ״מיינה מתחרה עם ציפורים מקומיות על קינון בחללים, כך שיצירת תיבות קינון שמותאמות למינים שונים – כמו תיבה לציפורים קטנות עם פתח המוקף בטבעת מתכת שימנע מציפורים גדולות להרחיבו – יכולה להיות לעזר״, הוא אומר. אך מכיוון שמיינה דומה בגודלה לציפורים כמו נקר סורי ודוכיפת – שגם הן ציפורים שמקננות בחורים, אי אפשר לפתח קן שמיועד רק להן.
קן (חכם) לציפור
רותם מסביר שהרחקת מיינות מאזורי הקינון אינה מספיקה ונדרשת פעולה אקטיבית למיגורן. לכן הוא פנה אל ד"ר יואב מוטרו, יועץ הדברה למשרד החקלאות שהיה פרויקטור הדברת העורבים השחורים באילת. ״השיטה שלו הייתה פשוטה ויעילה: מאתרים את הקן ומרססים את הביצים בשמן צמחי שאוטם את קליפת הביצה, כך שהעובר לא יכול לנשום דרכה, דבר שעוצר את ההתפתחות שלו״, מסביר רותם. ״שיטה זו לא פוגעת בציפור המקננת שכן היא ממשיכה בדגירה בלי לדעת שהביצים לא יבקעו ונמנעת מהטלת מילואים – כלומר הטלה נוספת במקרה שהקן הראשון נהרס״.
״היה לי חשוב שהעיצוב יהיה עמיד ומקיים עד כמה שאפשר" הדמיה, יוחאי רותם
לאחר שנחשף לשיטה, תיכנן רותם קן חכם שבנוי מתיבה חיצונית ומתיבה פנימית עם חלקים פשוטים לתפעול, ושמתחבר לעץ באמצעות רצועת בד כדי לא לפגוע בגזע או בענף. התיבה הפנימית שבה הציפור מקננת נשלפת ועשויה קנה סוכר, ומעליה מורכבת מגירת רכיבים אלקטרונים שמכילה בין השאר מצלמה ושתי מבחנות עם שמן צמחי. בתום הקינון שולפים את התיבה הישנה עם הביצים ומשליכים לקומפוסט, ובמקומה מכניסים תיבת קינון חדשה. ״היה לי חשוב שהעיצוב יהיה עמיד ומקיים עד כמה שאפשר – התיבה החיצונית עשויה פלסטיק שניתן למחזר, התיבה הפנימית עשויה מחומרים אורגנים ואת מבחנות השמן אפשר למלא מחדש״, הוא מסביר.
הקן נשלט על ידי אפליקציה שפיתח רותם ושמאפשרת לבעלי הרשאה בלבד להפעיל את ריסוס השמן כשמדובר בקינון של מין פולש. גם לציבור הרחב יש אפשרות לעקוב אחר הקינים ולדווח בזמן אמת על הציפורים המקננות. ״מכיוון שאי אפשר לשלוט על איזו ציפור תבחר לקנן בתיבה החכמה, המצלמה והאפליקציה נועדו לאפשר שליטה על תהליך ההדברה, וגם לאפשר חשיפה של הקהל הרחב לציפורים המקומיות שלנו״, אומר רותם. לדבריו, הנתונים מהאפליקציה יאפשרו יצירת מאגר מידע על קינון של מינים שונים של ציפורים.
צעד קטן אך משמעותי
״בישראל מתמודדים עם המיינות באופן מקומי מאוד בשמורות טבע״, אומר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים. לדבריו, קן חכם לא יעזור במיגור הציפור מכיוון שפוטנציאל הרבייה שלה הוא עצום וכולל כמה מחזורי קינון בשנה. ״הפלישה של המיינות כבר התרחשה, וכיום המין מבוסס בכל הארץ וברוב המזרח התיכון. לכן גם פעילות הדברה בישראל לא תמנע חדירה מהמדינות השכנות״.
ועדיין, לדברי רותם, המערכת עשויה לעזור בצמצום אוכלוסיית המיינות באמצעות השפעה על הדור הבא, ודילול האוכלוסייה העתידית יכול לסייע בהגנה על הקינון של ציפורים מקומיות. ״הטבע יודע לחזור לעצמו כשמוציאים ממנו את המין הפוגע״, הוא אומר. אמנם הרעיון של רותם נמצא בתחילת דרכו, אך הקן החכם הוא דוגמה לאופן שבו עיצוב, מחקר ופרקטיקה יכולים להשתלב לכדי רעיונות יצירתיים שיחד עם פתרונות אחרים יכולים אולי להתמודד עם הציפור הפולשת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
