קליפורניה בוערת: 3 נזקי שריפות שלא חשבת עליהם

מז"א ואקלים |
האש משתוללת בלוס אנג'לס כבר שבועות ומהווה דוגמה כואבת להשלכות של משבר האקלים. את הנזק ישלמו לא רק התושבים, אלא גם האוויר, הקרקע והמערכות האקולוגיות באזור
שריפה בחורשה. צילום: pixabay

טמפרטורה ורוח נחשבים לתנאי מזג אוויר המשפיעים בטווח הקצר על הסיכון להצתת שריפות, למהירות התפשטותן ולגודלן. צילום: pixabay

בתחילת ינואר פרצו בלוס אנג'לס שריפות אדירות. לפי רשויות הכיבוי של קליפורניה, האש כילתה מאז לפחות 232 אלף דונם, פגעה ביותר מ-16 אלף מבנים וגבתה את חייהם של 28 בני אדם זו קיצוניות שמאפיינת את משבר האקלים: אירועי חום ובצורת חוזרים ומתעצמים שגורמים להתייבשות בתי גידול טבעיים ושפוגעים בעמידות שלהם בפני אירועי שריפה. לפי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, גודל השטחים שנשרפים בשנה ברחבי ארצות הברית נמצא במגמת עלייה כבר 40 שנה, מגמה שמחריפה בשני העשורים האחרונים – בעיקר בקליפורניה. פרישת ארצות הברית מהסכם פריז, אולי ההסכם הבין-לאומי החשוב ביותר במאבק במשבר האקלים, רק רגע קט לאחר השבעתו של טראמפ, אינה מבשרת טובות בהיבט זה.

רק לאחרונה פרסמה הרשות האמריקנית לאוקיינוסים ואטמוספרה (NOAA) נתונים לפיהם בשנת 2024 מזג האוויר בקליפורניה היה קיצוני במיוחד: פברואר ומרץ היו גשומים מהרגיל, ובין יוני לאוקטובר היה יבש מהרגיל. יובש, טמפרטורה ורוח נחשבים לתנאי מזג אוויר המשפיעים בטווח הקצר על הסיכון להצתת שריפות, למהירות התפשטותן ולגודלן. בטווח הארוך, בצורת ממושכת יוצרת תנאים מתאימים יותר לשריפות. לכן, עליית הטמפרטורה והתייבשות הקרקע והצמחייה מאריכות את התקופה בשנה שבה עולה הסיכון לשריפות.

נוסף על המחיר הכבד שהשריפות גובות הן ברכוש והן בנפש, לשריפות עלולות להיות השלכות הרסניות נוספות. הנה 3 סוגי נזקים שאולי לא חשבת עליהם ושעלולים להתרחש בעקבות שריפה:

זיהום אוויר

מעבר לפליטה של פחמן דו-חמצני – גז החממה המרכזי שגורם למשבר האקלים, גם לפחמן חד-חמצני יש השפעה שלילית. מיפוי של זיהומים שנגרמו משריפות ענק הראה ששריפות פולטות לאוויר גם גזים ותרכובות מזהמות. פחמן חד-חמצני הוא תוצר לוואי רעיל של בעירה; הוא חסר צבע וריח ושאיפתו עלולה לגרום לחולי ואף למוות. לדברי ד"ר נעמה טסלר, אקולוגית וגיאומורפולוגית מומחית בשריפות יער, "בשטח העירוני, שריפה משחררת חומרים מסוכנים בעקבות שריפת הבתים, מה שנמצא בהם וסביבם", לדוגמה זיהומים שמקורם בשריפת פלסטיק. נוסף על כך, שריפה פולטת תחמוצות חנקן, שהמפגש שלהן עם תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) – שמצויות בין השאר ביערות – מביא לתוצר לוואי של אוזון בגובה פני הקרקע – גז רעיל בפני עצמו שפוגע במערכת הנשימה ובמערכת הקרדיו-וסקולרית (לב וכלי דם) ושמקושר לתחלואה בסוכרת.

סוג אחר של זיהום אוויר מגיע מיצירה של חלקיקים זעירים הקרויים 2.5PM ושקוטרם קטן משניים וחצי מיקרון. הם עלולים להיכנס לגוף האדם דרך מערכת הנשימה, וגם מסוגלים לנוע באוויר למרחקים עצומים. בשנה שעברה, בזמן שריפות ענק בקנדה, זיהום החלקיקים הזעירים בניו יורק קפץ פי 25 מהממוצע. "יכול להיות שיש רעלנים נוספים שאנחנו בכלל לא יודעים את ההשלכות שלהם על האוויר, הקרקע ותת-הקרקע", אומרת טסלר.

לוחמי אש מכסים שריפה בבית. צילום: pexels

שריפות פולטות לאוויר גם גזים ותרכובות מזהמות. צילום: pexels

מינים פולשים

מאמר שפורסם לאחרונה עסק בהשפעה של שריפות על התפשטות מיני צמחים פולשים בסביבות עם מאפיינים ים-תיכוניים, כמו אגן הים התיכון וקליפורניה. "עם חדירה של צמחים פולשים לשטח הטבעי צריך להתמודד ב[אופן] מיידי כי הם משנים את בתי הגידול ומשפיעים על המגוון הביולוגי", אומרת טסלר. אזור הים התיכון חשוף גם הוא לשריפות תכופות יותר בעקבות משבר האקלים. לפי המאמר, במקרה של שריפה, העשן שממלא את האוויר משפר את היכולת של מספר מינים פולשים לקלוט חומרי הזנה. נוסף על כך, החום שנוצר במהלך בעירה תורם לצמיחה של עצים ושיחים פולשים שמתמודדים טוב יותר עם עלייה פתאומית בטמפרטורה מתחת לפני הקרקע.

אחד המינים הפולשים הידועים באזורים שבהם שורר אקלים ים-תיכוני הוא השיטה הכחלחלה, שנפוצה גם בישראל. לדברי טסלר, בחלק מהמקרים יש למינים הפולשים אסטרטגיות התמודדות עם אש, "למשל שיטה כחלחלה שמתחדשת מהר מאוד לאחר שריפה – מהזרעים או מצוואר השורש", היא מסבירה.

בעולם קיימת השפעה נוספת: חלק מהמינים הפולשים שהגיעו מאירופה, מאסיה או מאפריקה לאוסטרליה ולאמריקה נחשבים דליקים יותר מאשר מינים מקומיים עמידים, שאותם הם דוחקים מהמערכת האקולוגית.

 

שינויים בקרקע

שריפה משפיעה על הסביבה גם דרך תהליכים גיאו-מורפולוגיים – תהליכים שמשתתפים בעיצוב פני הנוף. "שריפה פוגעת בתכונות הקרקע דרך שינויים כימיים ופיזיקליים, שגורמים להגברת זרימת הנגר העילי (מים שזורמים על פני השטח, ת"ע)", אומרת טסלר. אירוע שריפה נוטה להאיץ את הפעילות הגיאו-מורפולוגית בסביבה, בקצב שתלוי בתנאים ששוררים בה ובחומרת ותדירות השריפות. למשל, בטופוגרפיה הררית האפשרות למפולת מסכנת את סביבת המחייה שמתקיימת בשולי ההר. כמו כן, סחף הקרקע חמור יותר לאחר שריפה מכיוון שהקרקע מאבדת את הצמחייה ששימשה כשכבת הגנה מייצבת. "שריפת החומר האורגני בקרקע מגבירה את האופן שבו הקרקע, לאחר מכת חום קשה, דוחה את המים. נוסף על כך, הקרקע נותרת חשופה יותר למכותיהן של טיפות גשם". בטופוגרפיה תלולה, היא מזהירה, הדבר מעודד סחף קרקע מהיר.

"השריפות בקליפורניה חוזרות על עצמן כל שנה, וצריך ללמוד מזה. גם בארץ ההתמודדות עם שריפות היא לא פשוטה", אומרת טסלר, שכתבה בעבר על השריפות שבערו באזור קריית שמונה. חלק מנזקי השריפות יכול להצטמצם בעזרת תקציב מתאים, צעדי מניעה, היערכות לטיפול ומעורבות של התושבים. מה שבטוח – כדאי שנתכונן.



אולי יעניין אותך