כמה נהדר הריח הטרי של רהיט חדש, של מכונית מהניילונים או של שטיח חדש שזה עתה נפרס בסלון. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, הריח הזה הוא לא סימן לרעננות – אלא לפליטה של חומרים מסוכנים מהמוצר שזה עתה רכשנו. לרוב כשעוסקים בזיהום אוויר נחשוב על עשן ממכוניות ולפליטות מארובות מפעלים. אבל מסתבר שאיום גדול לא פחות עלול להיות דווקא בתוך הבית שלנו. מאיפה מגיע זיהום האוויר התוך-מבני, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לנשום אוויר נקי יותר בתוך הבית?
"הריח של 'חדש' הוא תוצר של שחרור כימיקלים שונים וביניהם תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs)", מסביר ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללה האקדמית אחווה, בוגר תוכנית ממשק וחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. תרכובות אורגניות נדיפות הן תרכובות שמכילות פחמן ומימן ומתנדפות לאוויר בקצב גבוה. "תרכובות אלה מתנדפות מחומרי בנייה, מרהיטים, מדבקים, מצבעים וממוצרי PVC. מדובר בקבוצה גדולה של מזהמי אוויר שחלקם חשודים כמסרטנים וחלקם – כתלות בסוג החומר ובריכוזו – עלולים לגרום למגוון השפעות בריאותיות קצרות וארוכות טווח", הוא מסביר. חשיפה לתרכובות אלה עלולה לגרום, בין השאר, לגירוי בעיניים ובמערכת הנשימה, לכאבי ראש ולסחרחורות ואף לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית.
קוביות השעווה: הסכנה המפתיעה
תרכובות אורגניות נדיפות נפלטות גם ממבערי שמנים אתריים (ארומטיים) שרבים משתמשים בהם כדי להפיץ ריח נעים בחללי הבית. לאחרונה משווק תחליף – שנתפס כ"נקי" יותר משמן אתרי –בצורת קוביית שעווה ריחנית. אך, האמת מפתיעה. "אנשים אינם מודעים לכך שדווקא המוצרים שנועדו לגרום לבית שלנו להרגיש נעים וריחני, כמו מבשמים, נרות, ואפילו קוביות שעווה ריחניות, עלולים להיות גורם לזיהום תוך-מבני משמעותי", מסביר לוי. מוצרים אלה עלולים לגרום לזיהום אוויר משמעותי שלעיתים חמור יותר מהזיהום בחוץ.
מחקר שפרסמו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת פרדו שבארצות הברית בדק את מידת זיהום האוויר בחלל תוך-מבני כתוצאה משימוש בקוביות שעווה במבער. המחקר נערך במעבדה חדשנית שמדמה דירת מגורים ושתוכננה במיוחד כדי לבחון את השפעתם של מוצרי הצריכה הביתיים על איכות האוויר בבית. במעבדה גילו שתרכובות אורגניות נדיפות – בעיקר מסוג שנקרא טרפנים – נפלטות מקוביות השעווה. התרכובות הללו מגיבות בתהליך כימי עם אוזון שנמצא באוויר, ונוצרים חלקיקים זעירים שעלולים לחדור לריאות ולזרם הדם ולגרום לנזקים בריאותיים. על פי הממצאים, ריכוז החלקיקים שתועד – כמיליון חלקיקים בס"מ רבוע של אוויר – דומה לריכוז החלקיקים שנפלט מכירת גז וממנועי דיזל.
גם שימוש במוצרי קוסמטיקה שונים עלול לפלוט תרכובות אורגניות נדיפות לאוויר. חשיפה לחומרי קוסמטיקה עלולה לעורר מצבים פתולוגיים חריפים וכרוניים שונים, בגלל חשיפה חוזרת ונשנית אליהם בבית, במספרות, בסלוני יופי ובמקומות העבודה.
לאחרונה משווק תחליף – שנתפס כ"נקי" יותר משמן אתרי –בצורת קוביית שעווה ריחנית. צילום: pexels
ישראל בפיגור רגולטורי
החלקיקים הזעירים שנוצרים הם בגודל של כ-3 ננומטר (מיליונית המילימטר). "מדובר בזיהום שאנחנו לא יכולים לראות בעין אבל שמסוגל לחדור לחלק גדול ממערכות הגוף שלנו ועלול להשפיע על בריאותנו", מסביר לוי. "אנשים חושבים שאם לא רואים בעירה ואין עשן – אז אין זיהום, אבל בפועל אנחנו מקבלים תוצאה בעייתית לא פחות, גם מחימום קוביות שעווה", הוא אומר. "אנחנו במצב שבו הציבור לא מודע לחשיפה הביתית לכימיקלים שונים, שחלקם בעלי השפעות על הבריאות שלו. מסקנות המחקר צריכות לגרום לנו לחשוב מחדש על שימוש במבשמים מסוגים שונים בחלל הבית", מציין לוי. "גם אם זה ריחני, זה לא בהכרח בריא. כל מה שמייצר ריח משחרר כימיקלים שונים לאוויר. השאלה היא מה אנחנו באמת נושמים, באילו כימיקלים מדובר ומה ריכוזם. על סמך אלה ניתן יהיה לקבוע בהמשך אילו נזקים עלולים להיגרם בטווח הארוך. השפעותיהם של חלקיקים בקוטר של ננומטרים בודדים לא נחקרו רבות בהקשר של זיהום אוויר תוך-מבני, ולכן נדרשת עוד עבודת מחקר משמעותית על מנת להבין את המשמעויות הבריאותיות של השימוש בקוביות השעווה", הוא אומר.
בעוד שבמדינות רבות קיימת רגולציה קפדנית בנוגע לזיהום אוויר חיצוני, ברוב העולם וגם בישראל אין חקיקה מסודרת ומחייבת שמתייחסת לזיהום תוך-מבני בבתים פרטיים. על פי דו"ח של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, איכות האוויר במבנים משפיעה באופן ישיר על הבריאות הציבורית. במדינות כמו צרפת וגרמניה קיימים חוקים ברורים לניטור איכות האוויר במבנים ציבוריים, אך בישראל עדיין אין חובה חוקית לבדוק את איכות האוויר בבתי ספר, בבתי אבות או במוסדות ממשלתיים. לכן קיים צורך דחוף בפיתוח תקנות מחמירות ובפעולות ממשלתיות להפחתת הסיכון הבריאותי.
מה אפשר לעשות כדי לנשום בבית אוויר נקי יותר?
על אף שהמצב הרגולטורי עדיין רחוק מלהיות אידיאלי, יש מספר צעדים שכולנו יכולים לנקוט בהם כדי לצמצם את החשיפה למזהמים ביתיים:
- אוורור הבית – פתיחת חלונות באופן קבוע ובמיוחד בעת שימוש בחומרי ניקוי, במוצרי קוסמטיקה שונים כמו ספריי לעיצוב השיער, בעת מריחת לק או בזמן שימוש בכירת גז (תהליך שריפת הגז בכיריים פולט, כמו כל שריפה, חלקיקים לאוויר). אם אנחנו קונים מוצר חדש שנפלט ממנו ריח חזק של "חדש", כדאי לשים אותו במרפסת או בחצר כדי לשחרר את הריח והכימיקלים לפני הכנסתו לבית.
- הפחתת השימוש במבשמי אוויר מסוגים שונים – העדפת מוצרים טבעיים ללא בעירה וללא בישום סינתטי שעלול להכיל משבשי פעילות הורמונלית כמו הכימיקלים שנקראים פאתאלטים.
- שימוש במסנני אוויר – מסננים עם טכנולוגיית HEPA יכולים ללכוד חלק גדול מסוגי החלקיקים המזהמים – אך לא את אלה שבקוטר של ננומטרים.
- בחירת מוצרים בעלי תו תקן שמכילים חומרי גלם מזהמים פחות – כדאי לבחור רהיטים וחומרי בנייה עם תוויות ירוקות שמעידות על הרכב כימיקלים בטוח ועל פוטנציאל פליטה נמוך יותר של מזהמים לחלל הבית.
"כדי לשפר את איכות החיים של כולנו, אנחנו חייבים להתחיל להתייחס ברצינות לזיהום אוויר תוך-מבני", אומר לוי. "בין אם זה דרך רגולציה, דרך מודעות ציבורית או דרך שינויים בהרגלי הצריכה שלנו ואפילו בשגרת אוורור טובה יותר של הבית. יש לנו את הכוח להפוך את הבית שלנו למקום בטוח ובריא יותר", הוא מסכם.
