שתפו‬        

עומר ירושלמי

שריפה חולה

חוקרים מזהירים מנזק שנגרם בעקבות שריפות, ושלא היה מוכר בעבר – מחוללי מחלות שעלולים להיות מופצים באמצעות העשן שנפלט מהן
16 ביוני 2021



 

בשבועות האחרונים פרצו בישראל שריפות מעשה ידי אדם – בין השאר בעקבות הצתות מכוונות והשלכת בקבוקי תבערה, והן גבו את מחירן הכבד גם מהטבע ומהשטחים החקלאיים. כידוע, לשריפות יש השלכות ברכוש ובנפש, והן פולטות עשן שעלול להגיע אף למרחק של אלפי קילומטרים ולכסות ערים שלמות למשך שבועות. עם זאת, הסיכון שנגרם בעקבותיהן לא נגמר בזאת. במאמר סקירה אמריקאי חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Science, מזהירים חוקרים מפני סיכון נוסף – מחלות שמופצות באמצעות עשן השריפה. 

בכל שנה מתרחשות בישראל מעל 30 אלף שריפות בשטחים פתוחים. על פי מאמר שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" ב-2018, כמעט כל השריפות בישראל נגרמות עקב רשלנות או בזדון על ידי בני אדם (לשם המחשה, רק 8 מכלל השריפות שתועדו בעשור הראשון של המאה ה-21 פרצו עקב ברקים – פחות מ-0.05 אחוז מהשריפות). עלות הכיבוי של שריפה ממוצעת עומדת לבדה על כ-18,400 שקל – ואליה נוספות כמובן עלויות רבות נוספות, כמו עלות הפגיעה של השריפה בבריאות הציבור. 

במאמר הסקירה החדש, החוקרים מתבססים על מחקרם הקודם מ-2020, שבו הם ניסו לבחון האם ועד כמה שריפות הן מקור לפליטה של חיידקים אל האטמוספרה. השערת החוקרים הייתה שבתהליך השריפה, חיידקים שהיו מצויים בצמחייה ובקרקע נפלטים ונצמדים לחלקיקי הפיח הזעירים. 

החוקרים בחנו את הרכב החיידקים שנישאו בעשן של 8 שריפות קטנות יחסית בשטחים טבעיים בצפון פלורידה. הם השוו את הממצאים עם הרכב החיידקים שהיה באוויר באותו אזור טרם התפרצה השריפה. 

ממצאי המחקר היו חד-משמעיים: בדגימות העשן נמצא ריכוז חיידקים גבוה פי 5 מזה שנמצא באוויר לפני השריפה. גם שריפה מבוקרת של צמחיה במעבדה הניבה תוצאה דומה. 

העלייה היחסית בכמות החיידקים עקב השריפה העלתה את הכמות אל מעל הסף שעלול לסכן בני אדם בריאים: במטר מעוקב של עשן מצאו החוקרים 67 אלף תאי מיקרואורגניזמים (בעיקר חיידקים ונבגי פטריות) – ריכוז שגבוה מהריכוז המינימלי שעלול לגרום להפחתה בתפקוד הנשימתי ולהתפתחותן של מחלות אצל בני אדם, ושעומד על בין 10,000 ל-100 אלף תאים של נבגי פטריות ועובשים למטר מעוקב.

עלייה באשפוזים אחרי שריפות

במאמר הסקירה מפנים החוקרים את תשומת הלב גם לממצאים קודמים שהראו חפיפה בין חשיפה לעשן לאחר שריפות לבין מקרים של מחלות ממקור פטרייתי. כך, במחקר קודם מ-2019 נבחנה כמות האשפוזים בשל זיהום פטרייתי מערכתי (Invasive Fungal Infection) ב-22 בתי חולים בקליפורניה. במחקר נמצא שבין השנים 2018-2014, נרשמה בעונת השריפות עלייה בכמות האשפוזים בבתי חולים שנמצאים ברדיוס של 300 קילומטר ממוקד השריפה (יש לציין שייתכן שגורמים עונתיים נוספים, מלבד השריפות, מעורבים בעלייה בתחלואה שנצפתה במחקר).

באותו מחקר נמצאה גם עלייה בשכיחות האשפוזים בבתי החולים שנבדקו עקב מחלות שנגרמות בעקבות חשיפה לשני סוגי פטריות שנמצאות בטבע: אספרגילוזיס (Aspergillosis spp.), שנמצאת על גבי עלים מתים וקומפוסט ושעלולה לגרום לדלקת ריאות ולדלקות בסינוסים (בעיקר אצל בעלי מערכת חיסונית חלשה), ו-Coccidioides spp., שנמצאת בשורשים שבקרקע ושעלולה לגרום לקדחת העמק, מחלה ריאתית בעלת מאפיינים דומים לדלקת ריאות וגרון. יש לציין שלמרבה המזל, שתי הפטריות הללו לא נפוצות בישראל. 

במאמר הסקירה מציעים החוקרים כמה הסברים להימצאות הפטריות והחיידקים הרבים בעשן. אפשרות אחת היא שהחיידקים והפטריות שנסחפים מעלה בעשן שורדים בחלקים באזור השריפה שאליהם האש לא מגיעה (מעין "קרחות אש"). אפשרות אחרת היא שהם בכלל מגיעים משטחים שנמצאים מסביב לשריפה. לטענת החוקרים, השריפה יוצרת מערבולות אוויר חם, והאוויר חזק מספיק כדי לנתק מיקרואורגניזמים מהצמחייה ומהקרקע ולסחוף אותם  כלפי מעלה אל העשן. כמו כן, ייתכן גם שמדובר בפיסות חומר אורגני מהצומח או הקרקע שמכוסות באילוח חיידקי (ביופילם) שנשרפו מבחוץ, אך בחלקן הפנימי נותרו תנאי טמפרטורה ולחות שאפשרו לחיידקים לשרוד. 

לא כל שריפה מפיצה חיידקים

יש לציין שרמת הסיכון שנשקפת מהמיקרואורגניזמים שבעשן השריפות תלויה ברמת רגישותה של האוכלוסייה שנחשפת אליהם. על פי המאמר, אוכלוסיות רגישות נמצאות בסיכון מוגבר עקב החיידקים ונבגי הפטריות שבעשן, וכך גם כבאים, שנחשפים לעשן למשך זמן רב. "הדלקות הפטרייתיות האלו אופייניות בדרך כלל לאוכלוסייה שהיא בעלת בעיות אימונולוגיות קודמות – אסתמה, אלרגיות וכדומה, אלא אם יש חשיפה ממושכת מאוד בריכוזים גבוהים מאוד", אומרת ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות. 

בחינה של תנאי הרקע לשריפות בישראל מורידה מעט את החשש מפני מחלות בארץ. "במהלך השריפה, מים שנמצאים בצמחייה מתאדים לאוויר", מסבירה קרקיס. לדבריה, מים אלה מצטרפים למים שנמצאים באוויר באופן טבעי בצורת לחות, ויחד הם מתחברים לחומר אורגני שנשרף ושנמצא בעשן. "ביחד, הם מהווים מקור לאנרגיה – אוכל – לאותם מיקרואורגניזמים".

"כשיש מים רבים יש למיקרואורגניזמים תשתית לחיות, אבל חוץ מבמישור החוף, הלחות בישראל לא כזאת גבוהה באופן יחסי – ובמישור החוף אין יערות רבים", אומרת קרקיס. "גם כמות העצים בארץ לא גדולה דיה". 

Flare of fire on wood with black smokes
במטר מעוקב של עשן מצאו החוקרים 67 אלף תאי מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים ונבגי פטריות. Photo by Pixabay on Pexels

הסיכון מהשריפה תלוי גם בגודלה. שריפות קטנות ומקומיות לא גורמות לסיכון גבוה במיוחד – בעוד ששריפה גדולה, שעלולה להימשך שבועות ושהעשן שנפלט ממנה מובל למרחק של אלפי קילומטרים ועלול לכסות ערים שלמות למשך זמן רב, (כמו השריפות שמתרחשות מידיי שנה באמזונס ובמזרח אוסטרליה) עלולה לסכן את מי שנמצאים בקבוצות הסיכון. למזלנו, סדרי הגודל של השריפות בישראל קטנים הרבה יותר.

עלייה בתדירות ובעוצמת השריפות

לסיכונים כמו זה שמוצג במחקר החדש יש חשיבות נוספת עקב כך שהאדם גורם בין השאר לעלייה בתדירות ובעוצמתן של שריפות. בשל משבר האקלים, תדירותם ועוצמתם של אירועי אקלים קיצוניים הולכות ומתגברות, ושריפות בעוצמה שנראתה בעבר רק פעם במאה עלולות להתרחש כמעט בכל שנה עד לסוף המאה ה-21. לכן, לדעת החוקרים חשוב להבין היטב את הסיבות והסיכונים האפידמיולוגיים שכרוכים בשריפות.

המחלות שעלולות להיגרם בעקבות הימצאותם של מיקרואורגניזמים בעשן השריפות מצטרפות להשפעות הבריאותיות השליליות הידועות של עשן השריפות, שמכיל חלקיקים נשימים עדינים שעלולים לפגוע במערכת הנשימה, וכן תרכובות מסוכנות כמו פחמן חד-חמצני ותחמוצות חנקן וגופרית

"חשוב להבין את המשמעות של ההשפעות של החיידקים והפטריות כשהם מתווספים לחומרים הכימיים שבעשן", מסכמת קרקיס. "יש תנאים רבים שעלולים להשפיע על סוג המחלות שייגרמו, מי יחלה בהן ובאיזו עוצמה, ושאותם עדיין צריך לחקור. יש לתת את הדעת על הקשר בין אפידמיולוגיה ושריפות".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית