אורגני לכולם

בשנים האחרונות ניטש ויכוח בין תומכי החקלאות האורגנית ובין תומכי החקלאות הקונבנציונלית. מחקר שהתפרסם באחרונה במגזין Nature Plants סקר מאות מחקרים מ-40 השנים האחרונות שהשוו בין שני זרמי החקלאות האלה בארבעה מדדי קיימות שהוגדרו על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב: יצרנות, השפעה סביבתית, היתכנות כלכלית ורווחה חברתית לחקלאים ולקהילה. התוצאה המפתיעה (את תומכי החקלאות הקונבנציונלית) הייתה שעל פי המדדים האלה, חקלאות אורגנית עדיפה על פני חקלאות קונבציונלית.

חקלאות אורגנית אולי מניבה לעתים פחות משדות שבהם מגדלים תוצרת בשיטות קונבנציונליות, אבל היתרונות שלה גדולים מהחסרונות. צילום: U.S. Department of Agriculture, Flickr

המחקר מתייחס לחקלאות אורגנית כאל מכלול של מערכות, גישות ושיטות, המשלבות בין חקלאות מסורתית לשיטות עיבוד מודרניות ושמות דגש על מחזור גידולים, התמודדות טבעית עם מזיקים, שילוב מגוון מינים של צמחים ובעלי חיים וטיוב האדמה בעזרת קומפוסט, זבל בעלי חיים וגידולי זבל ירוק (גידולים הקושרים חנקן מהאוויר, כגון קטניות).

המנעד יכול להיות רחב, החל במערכות ש"רק" מקפידות על ההנחיות הדרושות לקבלת היתר אורגני ועד כאלה השואפות לבנות מערכות במעגל סגור, המצמצמות את כמות המשאבים המיובאים אליהן מבחוץ.

ניצחון בנקודות

במדד היצרנות, שעליו זוכה החקלאות האורגנית לביקורת לעתים קרובות, נראה שבמקרים רבים היא אכן מניבה פחות – אך לא תמיד. לדברי פרופ' ג'ון רגנולד, מאוניברסיטת וושינגטון סטייט, ששימש כראש המחקר: "במקרי בצורת, שיהפכו נפוצים יותר עם שינוי האקלים, חוות אורגניות מניבות לעתים קרובות תוצרת גבוהה יותר, בשל אחיזת מים גבוהה יותר בקרקעות המעובדות בשיטות אורגניות". משמעות אחיזת מים גבוהה בקרקע היא שיותר מים זמינים לצמח דרך בית השורשים שלו, ולכן היבול גדול יותר. בנוסף, אפשר לצמצם את הפערים באמצעות בחירה נכונה של זנים, ובגידולים מסוימים (כגון סויה) פערי היבול קטנים מלכתחילה בין שתי הגישות החקלאיות.

בחוות אורגניות האדמות פוריות יותר, לוכדות יותר פחמן ויש בהן פחות סחף ודלדול קרקע. צילום: Vilseskogen, Flickr

על פי הגדרת האקדמיה הלאומית למדעים, מדד היצרנות כולל גם מדד איכותני. בהקשר זה, בתוצרת אורגנית נצפות באופן עקבי פחות שאריות של חומרי הדברה, ובכלל זה בדגימות שתן של ילדים שהתזונה שלהם מבוססת על מזונות ממקור אורגני. גם כאשר משווים ערכים תזונתיים, מרבית המחקרים (12 מתוך 15) גילו רמות גבוהות יותר של ויטמין סי, אומגה 3 ויחס טוב יותר בין אומגה 3 לאומגה 6, בתוצרת אורגנית לעומת זו הקונבציונלית.

מחקרים רבים שנסקרו מצביעים על היתרונות הסביבתיים של תוצרת אורגנית. למשל, בחוות אורגניות האדמות פוריות יותר, לוכדות יותר פחמן ויש בהן פחות סחף ודלדול קרקע. הן אף יעילות יותר מבחינה אנרגטית מכיוון שהחקלאים אינם מסתמכים על דשנים סינתטיים ועל קוטלי עשבים שתהליכי הייצור שלהם דורשים אנרגיה מרובה.

נמצא גם קשר בין הקרקעות המשמשות לחקלאות אורגנית לבין מגוון ביולוגי של צמחים, בעלי חיים, חרקים ומיקרואורגניזמים ומגוון גנטי, תודות לגידול מגוון מינים, הפחתת חומרי הדברת עשבים ומזיקים ושימוש בזרעים שאינם זהים גנטית, התורמים לצמחים עמידות לתנאים סביבתיים משתנים.

זאת ועוד, זיהום המים והקרקע בחוות אורגניות נמוך יותר בשל הפחתת הכמויות של חומרי דישון והדברה כימיים והן פולטות פחות גזי חממה, כשמודדים לפי מטר רבוע אדמה מעובדת. יש לסייג ולומר שנתונים אלה מובהקים פחות, ובמקרים מסוימים אף מתהפכים אם מודדים לפי ק"ג תוצרת (מכיוון שבמדינות המפותחות, כל ק"ג תוצרת אורגנית דורש יותר שטח אדמה).

חשוב לציין שדלדול מערכות ימיות ברחבי העולם ותהליכי אטרופיקציה של גופי מים מתוקים (תהליך שבו נוצר מחסור בחמצן ומתפתחות אצות) מקושרים לשימוש נרחב בדשנים כימיים על בסיס חנקן וזרחן.

לעבור לאורגני ולצמצם את הבזבוז

למרות גידול מהיר בשני העשורים האחרונים (מכירות השוק האורגני העולמי גדלו פי 5 בין 1999 ל-2013), רק 1% משטחי הגידול החקלאיים בעולם מעובדים כיום בשיטות אורגניות – אם כי חוות רבות ברחבי העולם המפותח והמתפתח עושות שימוש בשיטות אורגניות ללא קבלת היתר רשמי, ולכן האחוזים בפועל גבוהים יותר. בישראל המצב דומה עם 1.4% שטחי עיבוד שזכו להיתר אורגני בשנת 2014.

המחקר נערך בארה"ב והחוקרים מצביעים על חסמים כלכליים, תשתיתיים וביורוקרטיים המונעים מעבר לחקלאות אורגנית ויכולים להסביר את הנתונים האלה. בין החסמים אפשר למנות את העלויות הכרוכות בהסבת שטח חקלאי לאורגני, היעדר נגישות לעובדים ולשווקים ומחסור בתשתיות מתאימות לאחסון ולשינוע. החוקרים ממליצים על שינוי מדיניות כדי לפרוץ אותם ולאפשר פיתוח ויישום של שיטות בנות קיימא.

אימוץ שיטות בנות קיימא הוא הסיכוי הטוב ביותר ליצירת ביטחון תזונתי תוך שמירה על המערכת האקולוגית לאוכלוסיית העולם שבשנת 2050 יהיה גודלה 10-9 מיליארד בני אדם, מציינים החוקרים. למרות תפקידה החשוב של החקלאות האורגנית באתגר זה, אין שיטה יחידה שתוכל להאכיל את העולם ויש צורך בשילוב של מערכות וגישות שונות, בהן חקלאות יער (יערות מאכל) – כלומר חקלאות המחקה יערות טבעיים אך מניבה תוצרת בדומה למערכות חקלאיות, גידול משולב בעלי חיים (שבו בעלי החיים אוכלים עשבים ומזיקים ומזבלים את הקרקע) ומערכות נוספות שטרם התגלו.

פרופ' רגנולד מוסיף שהאכלת העולם איננה רק שאלה של תנובה אלא גם של חלוקת מזון וניהול עודפי מזון. ‫"אם מסתכלים על כמות קלוריות לנפש, כבר היום אנחנו מייצרים יותר ממה שצריך כדי להזין 7 מיליארד אנשים, אך אנחנו זורקים לפח 40%-30% מזה. חשוב לא רק לייצר מספיק אלא גם להפוך את החקלאות לידידותית לסביבה, ולוודא שהמזון מגיע לאלה שזקוקים לו".

איור המסכם את נתוני המחקר החדש ובו אפשר לראות בבירור באילו פרמטרים החקלאות האורגנית עולה על הקונבנציונלית, ובאילו היא נחותה ממנה. Reprinted by permission from Macmillan Publishers Ltd: Nature Plants (Organic agriculture in the twenty-first century - John P. Reganold, Jonathan M. Wachter), copyright 2016 — איור המסכם את נתוני המחקר החדש ובו אפשר לראות בבירור באילו פרמטרים החקלאות האורגנית עולה על הקונבנציונלית, ובאילו היא נחותה ממנה. Reprinted by permission from Macmillan Publishers Ltd: Nature Plants (Organic agriculture in the twenty-first century – John P. Reganold, Jonathan M. Wachter), copyright 2016

הזווית הישראלית

ד"ר חגית אולנובסקי, יו"ר הפורום הישראלי לתזונה בר-קיימא, לא נשמעת אופטימית כל כך לגבי הסיכויים של החקלאות האורגנית לשנות את הרגלי התזונה של אוכלוסיית העולם, לפחות לא בתנאי המשחק הקיימים כיום בישראל ובעולם. "אני לא רוצה להיות זו שהורסת את המסיבה של החקלאות האורגנית – כי בהחלט יש משהו טוב בכל הסיפור של האורגני: יש משפחות שממש התחילו לאכול יותר ירקות ומגוון גדול יותר בזכות המשלוחים האורגניים – אבל ברמה הלאומית, מזון אורגני זה לא הפתרון המושלם", אומרת אולנובסקי.

כדי לבדוק את סיכויי ההצלחה של המזון האורגני, ראשית יש לבדוק את ההיבט הכלכלי. "כולם רוצים לשפר את בריאות הציבור, לכן ירקות, קטניות ופירות צריכים להיות נגישים לציבור גם מבחינת מחיר. כיום, במקומות רבים בישראל ובעולם אנשים רבים אוכלים אוכל לא בריא רק משום שהוא זול יותר. נוצר מצב שבגלל המחיר הצרכנים קונים פחות אוכל בריא וזה בהחלט פוגע בתזונה שלהם", אומרת אולנובסקי.

בנוסף, נדמה שהצרכנים צריכים לדעת יותר על מזון אורגני לפני שיסתמכו עליו באופן משמעותי. במצב הנוכחי יש הרבה אי-ודאות לגבי הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בצריכת תוצרי חקלאות "רגילים" לעומת כאלה שמקורם בחקלאות אורגנית. "רוב הציבור חושב שחקלאות האורגנית פירושה שלא משתמשים כלל בחומרי הדברה, אבל זה לא נכון", אומרת אולנובסקי. "יש תקן ישראלי לחקלאות אורגנית, שכמעט זהה לתקן האירופי, והוא קובע שורה ארוכה של חומרי הדברה ודישון שמותרים לשימוש. לדעתי, החומרים האלה מסוכנים לא פחות מחומרי הדברה 'רגילים'. זה משהו שהציבור בהחלט צריך לדעת לפני שהוא משנה את הרגלי הצריכה שלו. בנוסף, עד כמה שאני יודעת – והלוואי שאני טועה, אבל ביקשתי וחיפשתי ולא הצלחתי להשיג מידע אחר – לא נבדקות שאריות של חומרי הדברה 'מותרים' בתוצרת אורגנית. לכן, אין לנו ממצאים מספיק טובים ואמינים לגבי ההשפעה הבריאותית של החומרים החקלאיים האלה על הבריאות שלנו".

בדומה למסקנות המחקר האמריקאי, אולנובסקי חושבת שאין טעם לעבור לחקלאות אורגנית בלבד. "צריך לבצע כמה פעולות: להגביר פיקוח על שאריות של חומרי הדברה בירקות ובפירות מחקלאות 'רגילה' וגם להעמיק את הידע על החקלאות האורגנית – כך הציבור לא יפחד מחומרי הדברה ויצרוך יותר מזון בריא", היא אומרת. "בנוסף, המדינה צריכה להתאמץ להוזיל את מחירי המזון הבריא ולהפוך אותו לנגיש יותר. במקום לפקח על מחירי השמנת והסוכר, עדיף להשקיע מאמץ במחירי מוצרי היסוד הבריאים".

בעקבות הפרסום בזווית
הכתבה פורסמה גם ב