אילת היא עיר עם פוטנציאל סביבתי יוצא דופן: יש בה 365 ימי שמש בשנה, היא מבודדת משאר חלקי ישראל (מה שמאלץ ומאפשר לה להיות עצמאית אנרגטית) והיא ממוקמת על גדת משאב הטבע האדיר שהוא ים סוף. בשנים האחרונות מקדמת אילת תוכניות מגוונות להפיכת העיר למקיימת יותר ומזוהמת פחות. עם זאת, היעד השאפתני לאיפוס פליטות הפחמן של העיר עדיין רחוק.
בשורה חיובית בתחום הגיעה לאחרונה, כשאילת נבחרה להשתתף במיזם EU Mission: תוכנית יוקרתית של האיחוד האירופי שנועדה להפוך ערים למובילות סביבתיות. האם עיר התיירות הדרומית של ישראל תהיה העיר מאופסת-הפליטות הראשונה בישראל?
מטרותיו העיקריות של מיזם EU Missions הן שהערים שמשתתפות בו יגיעו לנייטרליות פחמנית מלאה (כלומר, יגיעו למצב שבו הן יפלטו כמות נמוכה ביותר של גזי חממה – וכל הכמות שתיפלט תיקלט על ידי אמצעים טבעיים ומלאכותיים שונים) – ושהן יפעלו כמרכז ניסויים וחדשנות שישפיע על שאר ערי אירופה ללכת בעקבות הערים הנבחרות, ולהגיע גם הן לנייטרליות פחמנית, עד 2050. למעשה, הערים שישתתפו בו ישמשו כמעין חממה טכנולוגית ליישום פיילוטים בתחום הקיימות. אילת היא אחת מ-112 ערים שנבחרו לקחת חלק במיזם (מתוכן 100 ערים אירופיות, ו-12 ערים מחוץ לאיחוד האירופי), והיחידה מישראל שנכללת בו.
רגע קריטי בהיסטוריה האורבנית
מיזם EU Missions הוא חלק מתוכנית המחקר והחדשנות Horizon Europe – התוכנית הגדולה מסוגה של האיחוד האירופי, שמתוקצבת ב-95 מיליארד אירו, ושכוללת מימון של מגוון רחב של מיזמים טכנולוגיים שנועדו להתמודד עם משבר האקלים ולהביא להשגתם של יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם.
במסגרת המיזם, אילת תזכה לליווי הדוק בתחום הרגולטורי, הפיננסי והטכנולוגי. בשלב הראשון, הערים הנבחרות יתחילו בתהליך של פיתוח חוזי אקלים עירוניים שמותאמים לצרכים האישיים של העיר, שבמסגרתם תגובש תכנית עבודה רב-שנתית ברורה ומסודרת בתחומי האנרגיה, התחבורה החכמה, הבנייה והפסולת עבור העיר. התהליך יכלול שיתוף של הציבור לצד שיתופי פעולה עם גופי מחקר ועם המגזר הפרטי (כשבמקרה של אילת, הגופים שאיתם שיתוף הפעולה יתקיים יהיו הן מישראל והן מאירופה). בשלב השני, יפעלו בכל עיר מיזמים חדשניים לפי היכולות והמאפיינים הספציפיים שלה, כמו שיתופי פעולה בין ערים תאומות לחילופי ידע וטכנולוגיות, מיזם מחקרי לשירותים מדעיים וטכניים שמובל על ידי מרכז המחקר האירופאי, מיזם לתוכנית תחבורה בטוחה, מכילה ובת-קיימא ועוד.
מיזם החדשנות והקיימות של האיחוד האירופי מגיע ברגע קריטי בהיסטוריה האורבנית, והוא מתמקד ספציפית בערים במטרה להתמודד עם האתגרים שהעיור המתגבר מציב בפני העולם: יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה כיום בערים, ולפי דו"ח של האו"ם, בעוד כ-30 שנה, מספר זה יצמח לכ-68 אחוז מכלל בני האדם. ערים צורכות למעלה מ-65 אחוז מכלל האנרגיה העולמית – מה שמוביל ליותר מ-60 אחוז מכלל פליטות גזי החממה. כלומר, ככל שהאוכלוסיות העירוניות יגדלו, כך תגדל גם השפעתן על האקלים.
מצד שני, ערים הן גם הזדמנות לשינוי, כי ההשפעה היחסית של תושב עיר על הסביבה נמוכה הרבה יותר מזו של תושב אזור כפרי, והודות לריכוז האנושי הגדול בהן אפשר להגיע לשינויים גדולים באמצעות מיזמים ספציפיים שמרוכזים בערים.
שואפים ל-100 אחוז חשמל סולארי
״כל התוכניות והיוזמות שנעשו באילת בשנים האחרונות נתנו לנו יתרון משמעותי בבחירה של האיחוד האירופי באילת כשותפה במיזם״, אומר אסף אדמון, מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה אילת-אילות, שמוביל את המיזם מטעם אילת. בשנים האחרונות הוקמו באזור שדות וגגות סולאריים רבים, וכ-100 אחוז מצריכת החשמל של אילת במשך היום היא ממקור סולארי, כשהעיר מתכננת לעבור לשימוש באנרגיה סולארית בלבד לכל אורך היממה – כולל אגירת אנרגיה לשעות הלילה. על פי בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, אילת נמצאת במקום השני, אחרי תל אביב, במדד הערים החכמות והמקיימות ביותר בישראל. ״בעשור האחרון אילת מובילה בהיבטים של הפחתת פליטות בישראל, בין השאר על ידי קידום אנרגיה סולארית, החלפת כל התאורה העירונית ועידוד תחבורה חכמה ודלת פחמן״, אומר אדמון.
״אחת החוזקות של אילת היא העובדה שהיא מנותקת משאר חלקי ישראל, ומתקיימת כמעין אי אנרגטי״, אומר אדמון. ״אנחנו מקום קטן, וזה מאפשר לנו לעשות דברים משמעותיים בפחות כסף ובצורה קלה יותר. המטרה מבחינתנו היא שאילת תייצר מודלים מקיימים שערים אחרות בישראל יוכלו לחקות״.
לדברי ד"ר אורלי רונן, ראש המסלול לקיימות עירונית והמעבדה לחדשנות וקיימות עירונית בבית ספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, עצם ההשתתפות בתוכנית מחייבת את עיריית אילת והגורמים המקצועיים להגיע ליעד של איזון פחמני. ״האתגר הוא לגייס לעניין גם את המגזר העסקי והפרטי", היא אומרת. "ככל שיש לעיר יכולת משמעותית יותר לתמוך, לעודד, לתמרץ ולייצר פיילוטים, כך היכולת שלה לרתום גופים נוספים משמעותית יותר״.
מה צריכה אילת לעשות כדי להיות נקייה, מקיימת ומאוזנת פחמנית? ״הניתוח הפחמני בערים מחולק ל-70 אחוז אנרגיה, 20 אחוז תחבורה ו-10 אחוז פסולת", מסבירה רונן. "כך, אם אילת תצליח לטפל בצורה מקיימת בפסולת בתחומי העיר, ללא שינוע וללא הטמנה, היא תוכל לחסוך 10 אחוזים מפליטות הפחמן שלה״.
עיר שמקשיבה למדענים
יש לציין שבימים אלה מוקמת טיילת חדשה באילת, שתוכניות הפיתוח שלה כללו תוספת של גופי תאורה, שזיהום האור שצפוי היה להיגרם מהם עלול היה לגרום לנזק משמעותי לשוניות האלמוגים המפורסמות שבעיר. בעקבות מכתב שנשלח לאחרונה על ידי 250 מדענים, באמצעות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שבו עלתה הדרישה לבטל את התאורה המסוכנת, פורסמו בסוף השבוע שעבר תוכניות פיתוח חדשות לטיילת, שבמסגרתן תוספת התאורה לטיילת בוטלה. "אני רוצה להודות לראש העירייה, מר אלי לנקרי, שהקשיב למדענים והעביר למתכננים את ההנחיה לשנות את תוכניות הפיתוח", אומר ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "נותר רק להמתין ולראות שפיתוח הטיילת ייעשה בהתאם לעקרונות השמירה על הטבע שהותוו במכתב המדענים, ושהם לא יישארו ברמת התוכניות בלבד".
גם בכל הנוגע לפליטות פחמן, נראה שיש מקום לאופטימיות. "אני חושב שאילת נמצאת ברמת מוכנות גבוהה יחסית להגיע למצב של אפס פליטות", אומר אדמון. "מובן שמדובר באתגר גדול מאוד, ויש לנו דרך ארוכה לעשות". לדבריו, יש תחומים שבהם אילת כבר עצמאית, כמו חשמל, אך אחרים לא תלויים רק בה – כמו תחבורה. "יהיה קשה למנוע מרכבים לא-חשמליים להיכנס לאזור אילת. כך או כך, אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי להגיע ליעד של ניטרליות פחמנית בזמן, והמסגרת של המיזם החדש יכולה ללא ספק לקחת אותנו הכי רחוק קדימה״, הוא מסכם.
