ג׳ייק סאלי, גיבור הסרט ״אווטאר״, הגיע לכוכב הלכת פנדורה כחלק מצוות לוחם שבא לכבוש אותו ולשדוד את משאביו – וכשהשתלב בין בני המקום ולמד את אורחותיהם, הבין את חשיבותו של הטבע והחל לפעול למען הפלנטה. אך גיבורים סביבתיים כמו סאלי לא נמצאים רק בסרטים – הם מתהלכים בינינו כאן, ומובילים יוזמות שונות ומיזמים חינוכיים במטרה שכולנו נוכל לחיות בעולם טוב יותר.
לכבוד יוזמת בחירת "אנשי הסביבה" הישראליים, שהגשת המועמדות אליה פתוחה בימים אלה, לפניכם סיפוריהם של כמה מהאנשים הללו מהעולם, שבפועלם נותנים השראה יומיומית לדברים שרבים מאיתנו יכולים לעשות למען הסביבה וכדור הארץ.
האישה שחיה שנתיים על עץ
בשנת 1996 עברה ג׳וליה בטרפליי היל תאונת דרכים קשה, שממנה היא ניצלה בנס. התאונה וזמן השיקום הארוך שנלווה לה הובילו את היל לצאת למסע במערב ארצות הברית, שם טיילה ביערות הסקויה של קליפורניה – ואלו הדהימו אותה והשפיעו עליה מאוד. ב-1997, כשנודע להיל על עץ בן כ-1000 שנה שיועד לכריתה לצרכים מסחריים, היא החליטה לעשות מעשה. במשך למעלה משנתיים – 738 ימים ליתר דיוק – היא חייתה בין ענפיו של העץ העתיק, שזכה לשם ״לונה״. המחאה שלה זכתה לסיקור נרחב בתקשורת בארה״ב, והעלתה לסדר היום את הסכנה שבה נתונים עצי הסקויה העתיקים.
מאבקה של היל נשא פרי, והיא הצליחה להגן על ״לונה״ ועל שלושה דונמים נוספים של יער. היל נחשבת לאחת מאקטיביסטיות הסביבה המפורסמות בעולם, וב-1999 היא ייסדה עמותה ללא מטרות רווח בשם Circle of Life, ששמה לה למטרה ללמד בני אדם כיצד לחיות בכדור הארץ באופן שמתחשב יותר בטבע, באמצעות אירועים, סדנאות, תוכניות הכשרה ועוד.
האיש שלבש את הזבל שלו
כמו צעירים רבים בעולם, כשרובין גרינפילד האמריקאי היה בקולג׳ כל מה שעניין אותו היה מסיבות, בחורות ולהיות מיליונר עד גיל שלושים. שינוי התפיסה שלו הגיע בגיל 24, כשהוא התחיל לגלות דרך ספרים וסרטים תיעודיים את הבעיות הסביבתיות והחברתיות של עולמנו. לאט לאט, גרינפילד הפך מחובב שתייה מופרזת לפעיל סביבתי. בין השאר, הוא יזם קמפיין שמטרתו עצירת בזבוז המזון והרעב בארה״ב, שבמסגרתו צלל לתוך מעל 2,000 פחי זבל ברחבי המדינה והראה שכמעט מחצית מכלל המזון האמריקאי מתבזבז. לבש את הזבל שייצר במשך חודש, כדי להמחיש את כמויות האשפה שהאמריקאי הממוצע מייצר. צמצם את החפצים שברשותו ל-111 פריטים בלבד – שאיתם טייל במשך שנתיים, תוך שהוא נעזר בנדיבותם של אנשים שפגש בדרך.
גרינפילד בחר להתנתק ממרוץ העכברים והוא מקפיד לחיות באופן מינימליסטי, שמתבטא בין היתר בכך שהוא מגדל את המזון שלו בעצמו. המיזמים יוצאי הדופן שלו נועדו לעודד שינוי חיובי, ולתת השראה לאנשים לעשות שינויים קטנים בחייהם. את ההכנסות שלו מהמדיה החברתית הוא תורם לארגונים ללא מטרות רווח.
החוקרת שמגנה על האוקיינוסים
בגיל חמש, איינה אליזבת ג׳ונסון החליטה להיות ביולוגית ימית. בניגוד לרבים מאיתנו, חלום הילדות שלה התגשם. ד"ר ג'ונסון משלבת בעשייה המגוונת שלה מחקר, מדיניות, חינוך ויזמות. היא פיתחה את מדיניות האוקיינוסים של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה״ב (EPA) ושל מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA).
ב-2012 היא זכתה בתחרות של Solution Search בזכות מלכודת דיג שהמציאה, שמצמצמת את שלל הלוואי – הדגים ובעלי החיים הימיים שנתפסים שלא לצורך במהלך הדיג ונפגעים לשווא. בנוסף, היא אחת ממייסדות The All We Can Save Project, מיזם ששם לו למטרה לטפח מנהיגות אקלימית באמצעות תוכניות חינוכיות, בניית קהילות שמתמקדות באקלים ושינוי הנרטיב הסביבתי. את הידע שלה היא מעבירה הלאה דרך הרצאות TED, דרך טורים שהיא כותבת לעיתונים כמו הניו יורק טיימס ודרך הפודקאסט How to Save a Planet שהיא שותפה ליצירתו.
המטייל ששט צפונה-צפונה (פעמיים)
טוביאס קרטר הבריטי טייל רבות בעולם. מסעותיו הובילו אותו לפוקט בתאילנד, שם פגש את דסטין ריינולדס – קטוע שתי הגפיים הראשון שהקיף את העולם בשיט, שהיווה עבורו השראה לרכוש ספינה (שלה קרא Uno Mondo – "עולם אחד" באספרנטו) ולשוט איתה ברחבי האוקיינוס. במהלך מסעו, החליט יחד עם סופי סימונין, מטיילת צרפתייה שפגש בדרך, לעשות דבר משוגע: להשיג ספינה שמסוגלת לעמוד בתנאי קיצון, לשוט אל אזור הקוטב הצפוני, לאסוף עדויות ממקומיים וממדענים שפועלים באזור – ולחשוף בעזרתן אנשים לחומרתו של משבר האקלים.
למרות שלשניהם לא היה כסף או ניסיון בתחום, הם הובילו שני מסעות כאלה, לגרינלנד ולאיסלנד. המסעות הללו סוקרו רבות בתקשורת הצרפתית והבריטית, וכיום קרטר וסימונין ממקדים את מאמציהם בהרצאות על המסעות והממצאים מהם בבתי ספר, במטרה ללמד את הדור הבא על חשיבותו של נושא הסביבה והאקלים.
אנשי סביבה תוצרת הארץ
נשות ואנשי הסביבה האלו הם רק קצה הקרחון ברשימה ארוכה של פעילים מכל קצוות העולם שתורמים לפלנטה שלנו. גם אצלנו בישראל קיימים נשים וגברים שלהם עשייה אקלימית מרשימה, וכאמור, כיום מובאת לראשונה יוזמה חדשה שנועדה לאתר אותם ולהכיר בפעילותם ובחותם שהם משאירים.
״מדובר ביוזמה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ובשיתוף ארגוני הסביבה הגדולים בישראל ו-ynet, שמטרתה להעלות לסדר היום עשייה סביבתית ואקלימית, לקדם את השיח הסביבתי ולעודד קהלים שונים לנקוט פעולה בנושא״, אומרת שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. ״השאיפה היא לתת במה למדעניות, למקדמי מדיניות, ליזמיות ולפעילים ששמים את הסביבה במרכז עשייתם, ובכך מעוררים השראה באחרים לעשות כמותם ולהראות לציבור שכולנו יכולים להביא לשינוי חיובי״.
חושבים שאתם מתאימים להיכלל ברשימת אנשי הסביבה של ישראל לשנת 2023? מכירים מישהו או מישהי שפשוט חייבים לזכות להיות בה? הגשת המועמדויות בעיצומה.
