בית ספר ליד הכביש המהיר

בריאות ומזון
התכניות להקמת בית ספר תיכון חדש בשכונת פארק צמרת בתל אביב נתקלות בהתנגדות של הורים משכונות סמוכות, המסרבים שילדיהם ילמדו בבניין החשוף לזיהום אוויר ורעש שמקורו בנתיבי איילון

בט"ו בשבט האחרון, התקיים במוזיאון תל אביב אירוע הוקרה לפעילים סביבתיים במעמד ראש העיר רון חולדאי. כשעלה ראש העיר לנאום בפני אלפי המשתתפים הוא סיפר על תוכנית העירייה לשתול כ-2,000 עצים חדשים ברחבי תל-אביב-יפו, כיאה לעיר שהציבה לעצמה מטרה לקדם את נושא הריאות הירוקות שבשטחה. אך בזמן שראש העיר סיפר על נטיעת עצים בעיר, מחוץ למוזיאון הפגינו עשרות הורים וילדים נגד תוכנית אחרת של העירייה, שבמסגרתה ייכרתו מאות עצים משטחה של שכונת פארק צמרת, זאת לטובת הקמת קריית חינוך.

שכונת המגדלים פארק צמרת (שידועה גם בשם צמרות איילון) ממוקמת בפאתי העיר תל אביב ומוקפת בצירי תחבורה ראשיים: בצידה המזרחי נתיבי איילון ומסילות הרכבת, בצידה המערבי דרך נמיר ובצידה הצפוני גשר ההלכה. את 11 מגדלי המגורים של השכונה מאכלסים יותר מ-6,000 תושבים ולהם שטח פתוח יחיד – ריאה ירוקה בגודל של 12 דונם, במזרח השכונה, סמוך לנתיבי איילון.

אתר הבנייה של קריית החינוך בשכונה. תצלום: יקי אופיר

"זה השטח הפתוח היחיד שמשרת את תושבי השכונה. ונכון להיום הוא מיועד להריסה על-ידי העירייה, וזאת לשם בניית קריית חינוך שתכלול גני ילדים, בית ספר יסודי, ובית ספר על-יסודי", אומר יקי אופיר, יו"ר ועד שכונת פארק צמרת. "אולי רק כמה מילדי השכונה ילמדו בתיכון, שמיועד בעיקר לילדי שכונת נחלת יצחק ורמת ישראל-ביצרון, שבכלל לא מוכנים לבוא ללמוד אצלנו ודורשים מהעירייה שיבנו את העל יסודי בשכונתם".

"נוצר כאן מצב אבסורדי", מוסיף אופיר. "אנחנו מזהירים על הסכנות לילדים ולשכונה ולא רוצים את התיכון אצלנו ואילו תושבי השכונות האחרות מאוד רוצים תיכון שיבנה בביצרון, שם יש שטחים חומים לתיכון ובכל זאת כופים עלינו סידור שלא מתאים לאף אחד – מישהו כאן התבלבל מאוד".

"כשפגשו אותנו נציגי העירייה והציעו להעביר את הילדים שלנו שמסיימים את בית הספר היסודי בשכונה לבית ספר תיכון בפארק צמרת, אמרנו שאנחנו לא רוצים", מספרת הדס שהרבני-סיידון, יו"ר הנהגת הורים בית הספר הקהילתי דוד בלוך שבשכונת רמת ישראל-ביצרון, "אבל זה לא שינה להם בכלל, כי שבוע אחר כך ראינו ששינו את השיוך שלנו במערכת וכך בעצם עשו פעולה חד-צדדית ושייכו אותנו לתיכון שאנחנו ביקשנו לא להיות משויכים אליו".

לא מקום מתאים לבית ספר

מאבקם של הורי ילדי שכונת רמת ישראל-ביצרון ושכונת נחלת יצחק ומאבקם של תושבי שכונת פארק צמרת מצטרף לשורת מאבקים המתרחשים בתקופה זו בתל-אביב נגד הקמת מבני חינוך באזורים רגישים ועל שטחי ריאות ירוקות, כמו מאבקם של תושבי שכונת נווה שאנן בהקמת בית ספר בגינת לוינסקי, הריאה הירוקה היחידה לתושבי האזור, לטובת בית ספר לילדי זרים.

"אני לא חושבת שלפני 50 שנה עיריית תל אביב האמינה שהיא תהיה כל כך צעירה ועם כל כך הרבה בתי ספר עמוסים וגדושים", אומרת ד"ר חופית יצחק-בן שלום, מומחית לאקלים העיר והסביבה מרצה בקמפוס ירוק במכללה האקדמית להנדסה ע״ש סמי שמעון. "כיום, העירייה נמצאת במצוקה – קיים צורך למצוא שטח לגני ילדים ובתי ספר ובמקביל קיים צורך למצוא מקום לשטחים ציבוריים. למעשה, המצב כרגע הוא שהעירייה צריכה לבנות בתי ספר ופשוט אין מקום. הבעיה מובנת, אבל השטח שמצאו בפארק צמרת לא רק משמש כריאה הירוקה היחידה שיש לתושבים, אלא פשוט לא מתאים לפעילות של בית ספר בשל התנאים הסביבתיים בשכונה".

מיקומה של שכונת פארק צמרת הופך את הקמת בית הספר התיכון החדש לבעייתי עוד יותר, זאת משום שהשכונה המוקפת בנתיבי תחבורה ראשיים חשופה מדי יום לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה. לפי חוק אוויר נקי מ-2008, מומלץ להרחיק שימושים רגישים כמו מגורים, גני ילדים ובתי אבות ממוקדי זיהום אוויר, אך נכון להיום, עיריית תל אביב עדיין לא ביצעה סקר לבחינת השפעת זיהום אוויר מתחבורה בשכונה. "היה צריך לעשות סקר, אנחנו מבקשים אותו, אבל כל הזמן מושכים אותנו", אומרת שהרבני סיידון. "ככל הנראה לא עשו שום סקר לתנאים הסביבתיים, למרות שמדובר במקום רגיש כל כך".

"בנתיבי איילון, קיימים מספר גורמים המשפיעים על זיהום אוויר הנובע מתחבורה" מסביר פרופ' ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון". "כשמדברים על זיהום מתחבורה מדברים על תחמוצות חנקן, חומרים אורגנים נדיפים (חלקיקי דלק שלא נשרפו בצורה מלאה, י.מ), וחלקיקים נשימים בעלי קוטר של פחות מ- 2.5 מיקרו-מטר (חשוב לציין כי ככל שהחלקיקים יותר קטנים, לגוף יותר קשה לסנן אותם בזמן נשימה, י.מ). הפרמטר החשוב למדידת איכות האוויר כתוצאה מתחבורה הוא שעות מנוע – ככל שיש יותר שעות מנוע, כך גדל הזיהום הנובע מתחבורה. משום שאיילון הוא ציר התחבורה הגדול והעמוס ביותר במדינת ישראל, זה מתורגם למספרים מאוד גדולים של שעות מנוע. גם משטר הרוחות באזור איילון הוא בעייתי – כאשר הרוח חלשה, אין הסעה של זיהום האוויר ובמקרים כאלה הצד המזרחי וגם הצד המערבי של איילון חוטפים רמות זיהום גבוהות הנובעות מתחבורה. בנוסף, לטופוגרפיה של נתיבי איילון, באפיק נחל איילון, השפעה על זיהום האוויר. גובהם של אפיק הנחל והנתיבים הוא מתחת לגובה הסביבה שלהם, מה שיוצר 'קניון אורבני', שבתנאים מטאורולוגים יציבים כולא את הזיהום מתחבורה וכך נוצרת מעין עננה של זיהום אוויר שיושבת על ערוץ הנחל".

"לצמחייה בקרבה לצירי תנועה גדולים חשיבות רבה", מוסיף פישביין. "אזור ירוק עם צמחייה מפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר. אפילו גינה קטנה יכולה לעזור במיתון הזיהום. האזורים הסמוכים לנתיבי איילון, ברובם, אינם מאופיינים בריכוזי צמחייה".

ילדים פגיעים במיוחד להשפעות זיהום האוויר, משום שהם נושמים בקצב מהיר יותר ממבוגרים, וסופגים יותר מזהמים ביחס למשקל גופם. בנוסף, ילדים שוהים לרוב יותר מחוץ לבתים ומבצעים פעילות מאומצת בסביבה עם אוויר מזוהם.

אתר הבנייה של קריית החינוך בשכונה. תצלום: יקי אופיר

לזיהום האוויר השלכות מרחיקות לכת ורחבות על בריאות ילדים ורבות מההשפעות טרם נחקרו. קיים קונצנזוס רחב בקרב חוקרים ורופאים בנוגע להשפעות זיהום האוויר על בריאות ילדים הן בילדות והן בחיים המאוחרים יותר כמבוגרים. חשיפה לזיהום אוויר משפיעה על התפתחות המוח, על יכולתו הקוגניטיבית של הילד, שכיחות אסטמה ומחלות ממאירות.

30 דציבלים מעל המותר

על פי המתנגדים להקמת בית הספק בפארק צמרת, לצירי התחבורה הראשיים באזור השפעה נוספת על בריאות האדם מלבד זיהום האוויר: לקרבה לנתיבים עמוסים וגדושים בכלי רכב יש השפעה רבה על עוצמת הרעש באזור. לפי סקר שביצעה הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב, שבו מיפתה את החשיפה לרעש מתחבורה בעיר, כל שכונת פארק צמרת נמצאת באזור רגיש מאוד לרעש מתחבורה. לפי משרד החינוך, הרעש המותר במוסדות חינוך הוא עד כ-35 דציבלים בלבד ואילו לפי מיפוי הרעש של הרשות לאיכות הסביבה, לב השכונה מאופיין ברעש של כ-65 דציבלים והאזורים הקרובים לנתיבי איילון מאופיינים ברעש של מעל ל-75 דציבלים. עוצמות הרעש המאפיינות את השכונה גבוהות באופן ניכר מהמלצות משרד החינוך ועלולות להוות מפגע חמור עבור ילדי הגן והתלמידים העתידיים שכן קריית החינוך עתידה להיבנות סמוך לנתיבי איילון.

על פי יצחק-בן שלום, מעבר לכך שהמגדלים יוצרים סביבת רחוב שאינה נעימה לשהייה בשל משטר הרוחות המקומי והרעש, לבניינים הגבוהים יש השפעה רבה על אור וצל בשכונה. "כל הבניינים הגבוהים בשכונה יוצרים הרבה מאוד צל", היא אומרת. "לרוב זה דבר חיובי, כי אנחנו מדינה חמה, אבל במקרה הזה, מכיוון שיש הרבה מגדלים שהם סוג של גורדי שחקים, כל מה שנמצא מצפון אליהם – ומבני החינוך מיועדים להיבנות מצפון לבנייני השכונה – ככל הנראה יהיה מוצל ברוב שעות היממה. היום, כבר ידוע מה החשיבות של ויטמין די ושל חשיפה לשמש על בריאות האדם, ובמיוחד על התפתחות ילדים – לא סתם גני ילדים צריכים חצר וזמן חשיפה לשמש. נכון, אנחנו צריכים צל בישראל, אבל מדובר על יותר מדי תנאים קיצוניים ביחד בשכונה אחת".

"אנחנו טוענים שהמזרח צריך תיכון ולכן יש להקים תיכון במזרח העיר", אומרת שהרבני-סיידון. "אין שום הגיון בשיוך של ילדי מזרח העיר לתיכון רחוק, תלוש ועתידי על אי תנועה בצידו השני של נהר האיילון. אחרי שנים של שינוע ילדים ברחבי העיר, יש לנו הזדמנות לשינוי, בדיוק כמו שעיריית תל אביב רוצה ומאמינה: הילדים ילכו ברגל לבית הספר, נצמצם את טביעת הרגל האקולוגית, נקל על מערך התחבורה הציבורית, נעצים את הקהילתיות, נייצר רצף מסגרות חינוכיות, נחסוך הוצאות עירייה על הסעות, נזכה בבית ספר צומח שתואם את אופי הקהילה והערכים שלה, וככלל נעשה צעד משמעותי עבור המשך התפתחות מזרח העיר".

על פי שהרבני-סיידון, בשבוע שעבר עיריית תל אביב הודיעה להורים כי לא נעשה סקר תנאים סביבתיים בצמרות. "הודעה זו תמוהה בעת בה סוגיות סביבתיות מקבלות הכרה וקדימות בכל הנוגע לשימושי קרקע, ודאי בשימוש רגיש כמו מוסדות לימוד", היא אומרת ומוסיפה שבימים אלו העירייה בונה את מבנה שתוכנן לשמש כבית ספר יסודי, אך הוסב רשמית לשמש כתיכון. למרות התחייבות מתועדת בפרוטוקולים של הועדה המקומית לבדיקת התנאים הסביבתיים ובפרט זיהום אויר ורעש על ידי מהנדס העיר במסגרת הבקשה להיתר הבנייה של מבנה זה, לא נעשתה כל בדיקה.

בעקבות פניות הורים בנושא זה, עיריית תל אביב טענה כי כיוון שתחנת ניטור המודדת סוגים של מזהמי אוויר באופן רציף דורשת מדידות במשך שנה ועלותה גבוהה מאוד, תבחן אפשרות לבדיקה מדגמית ושימוש במודל חיזוי. סגן ראש עיריית תל אביב, עו"ד ראובן לדיאנסקי, שהוא ראש ועדת איכות הסביבה (יו"ר סיעת "חי -חילונים ירוקים"), מסר לנציגי ההורים מבית הספר בלוך, כי תוכנית צ', התוכנית לשטחים לצרכי ציבור, כלל אינה מחייבת בדיקה של תנאים סביבתיים. "המצב הנוכחי הוא חלק מהתנהלות רשלנית כללית בכל הנוגע לתיכון צמרות ותעודת עניות לעיר הרואה בעצמה מובילה בחשיבה ירוקה. גם ההחלטה לשנע מאות ילדים ממזרח העיר למערב העיר, תיצור טביעת רגל אקולוגית שאינה מתיישבת עם התפיסה המקיימת של עיריית תל אביב", אומרת שהרבני-סיידון.

 

תגובת עיריית תל אביב- יפו:

"העיר תל-אביב-יפו חווה בעשור האחרון גידול מבורך במספר המשפחות הבוחרות להישאר ולגדל בה את ילדיהן.  גם בשכונות ביצרון ונחלת יצחק במזרח העיר, בהן ממוקמים בתי הספר איילון ובלוך, חל גידול משמעותי במספר התלמידים ואין לתיכונים הקיימים במרכז העיר יכולת לקלוט את כולם ועל כן הוחלט על הקמת בית ספר על יסודי חדש בשכונת צמרות איילון, אשר יספק מענה גם לתלמידי שכונות אלה, לצד ילדי מרכז העיר, לכן נבחר המיקום הנ"ל. התיכון החדש יהיה מוכן בספטמבר 2021 ובינתיים יתארחו תלמידי כתות ז' בבית הספר היסודי החדש שייפתח בשכונה ואשר ערוך לקלוט אותם".

"מטבע הדברים, בתי הספר בעיר ובוודאי במרכזה בנויים באזורים צפופים בסמוך לכבישים. בכל מקרה, כאשר תוגש בקשת ההיתר, יוודא מהנדס העיר את האישורים הרלוונטיים באשר לבדיקות זיהום האוויר וכיבוי האש, טרם מתן ההיתר".

"באשר להצללה – בדיקת הצללה פרטנית נערכה בשלב תכנון מפורט במסגרת תכנית עיצוב ותאושר שוב לקראת הוצאת ההיתר".

 



אולי יעניין אותך