בין אם טעמתם, ראיתם או שמעתם עליו, השרימפ – ובשמו העברי חסילון – הינו בעל חיים קטן ומדהים הרבה יותר ממה שחשבתם. אל תתנו לגודלו הקטן לתעתע בכם: החסילון המכונה Snapping Shrimp הוא בעל צבת אחת גדולה באופן משמעותי מהשנייה, והוא מסוגל לסגור אותה במהירות אדירה תוך שהוא משמיע נקישה רמה. כאשר מדובר במושבה של חסילונים כאלה, הם משמיעים צלילים כה רמים עד שהם יכולים לשבש את פעולתו של סונאר ימי.
כעת מתברר שלסימפוניית הנקישות של החסילונים יכול להיות ערך אקולוגי. לפי מחקר חדש שנערך בארצות הברית ובדק את נקישות החסילונים לאורך זמן, שינויים בקצב הנקישות יכול להעיד על שינוי בבתי הגידול של החסילונים, ואף על השפעה של פעילות האדם.
רעשני הים
חסילונים ממשפחת Alpheidae חיים בסביבות ימיות מגוונות, בדרך כלל על מצע קשה כמו שוניות אלמוגים או שוניות סלעיות. אם תרצו למצוא אחד כזה, תצטרכו להתאמץ – ראשית, משום שאורכו הממוצע של חסילון כזה אינו עולה על 5 ס"מ (גודלם נע בין 3-5 ס"מ). שנית, משום שגופו של החסילון עשוי להיות שקוף, ושלישית, משום שתצטרכו לרדת כמה עשרות מטרים אל עומק קרקעית הים, שם החסילון אוהב לחיות בשלב הבוגר. לזה יש להוסיף שהחסילון הוא יצור "ביישן" ומתחבא בחורים בשונית.
זוג צבתותיו של החסילון הזה אינן סימטריות בגודלן: צבת אחת גדולה יותר מהצבת השנייה, ולעתים היא עשויה להגיע לממדי ענק ואף למחצית מגודלו של החסילון. מדהימה יותר היא העובדה שהחסילון מסוגל לסגור את צבתו (הגדולה יותר) במהירות של 96.5 קמ"ש. סגירה מהירה זו של הצבת גורמת לתת-לחץ חזק ולתופעה המכונה קוויטציה (מיעור) – היווצרות בועות אדים של הנוזל בתוך נפח הנוזל, הקורסות לתוך עצמן תוך כדי יצירת גלי הלם. בפועל, משתחרר הדף עז של אנרגיה היוצר הבזק אור (לא נראה לעין) וגורם לעלייה של עד 5,000 מעלות קלווין (כ-4,700 מעלות צלסיוס. לצורך השוואה, טמפרטורת פני השטח של השמש מוערכת ב-5,778 מעלות קלווין). בנוסף, מעוצמת הפיצוץ נוצר רעש בעוצמה גבוהה, שאף עשוי להגיע ל-218 דציבל – דומה לרעש שנשמע אם נעמוד בסמוך לשיגור של טיל. מסיבה זו, החסילון הזה נחשב לאחד היצורים הקולניים בים.
החסילונים נעזרים ברעש הנקישות כאמצעי תקשורת, כאמצעי להתרעה מפני אויבים ולטריפה. לא לחינם מכנים אותם "חסילוני אקדח" (Pistol Shrimp) – כאשר חסילון כזה מזהה טרף בקרבתו, הוא מכוון את הצבת הגדולה שלו וסוגר אותה במהירות כך שעוצמת ההדף יפגע בטרף. עוצמת הפגיעה כה עזה עד שהיא גורמת לטרף להלם, ובמקרים מסוימים אף למוות מידי.
[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=XC6I8iPiHT8[/youtube]
לפי הקצב
חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה המתמחים בחקר מערכות ימיות בחנו במשך שנה את הרעשים התת-ימיים המתקבלים במפרץ פמליקו (Pamlico Sound). בפרט, החוקרים התמקדו בזיהוי ובבחינת קולות הנקישה שמשמיעים חסילונים ממין Alpheus estuariensis. לטענתם, מרבית המחקרים שבחנו עד היום רעשים תת-ימיים נערכו במשך מספר ימים ועד שבועות, אולם טרם נערך מחקר שבחן רעשים תת-ימיים במשך שנה שלמה. באמצעות הקלטת רעשי השונית והרצת אלגוריתם שזיהה את קולות הנקישה של החסילונים, החוקרים גילו כי לחסילונים יש מקצבים חוזרים המשתנים בהתאם לשינויים בתנאי הסביבה.
במחקר נמצא כי החסילונים משנים את קצב הנקישה בהתאם לשינויים בתנאי ההארה (יום/לילה), שינויים עונתיים (קיץ/חורף) וכן שינויים בטמפרטורה. כך למשל, מספר הנקישות הממוצע לדקה עמד על 2,000 בקיץ, בעוד שבחורף הוא לא עלה על 100. בנוסף, נמצא כי במהלך חודשי הקיץ החסילונים היו פעילים יותר במהלך הלילה, ואילו בחודשי החורף הם היו פעילים יותר במהלך היום. נמצאו גם הבדלים בקצב הנקישות בין קיצים (2011-2012): בקיץ של שנת 2011 קצב הנקישות היה נמוך יותר.
שומרי השונית?
החוקרים משערים שקצב נקישת הצבתות של החסילונים עשוי להוות סמן אקולוגי לתנאי בית הגידול של מערכות ימיות. מחקרים קודמים הראו כי קצב ועוצמת הנקישה של החסילונים קשורים בשינויים בטמפרטורת המים. כך למשל, נמצא כי באזורים שבהם טמפרטורת המים יציבה למדי, כמו באזורים טרופיים, החסילונים נוקשים בקצב ובעוצמה קבועים. לעומת זאת, באזורים ממוזגים, שבהם טמפרטורת המים משתנה לאורך השנה, החסילונים נוטים לשנות את קצב ועוצמת הנקישה. לדעת החוקרים במחקר הנוכחי, ייתכן שקשר זה שבין טמפרטורת המים לקצב הנקישה קשור לשילוב של שינויים עונתיים בגודל אוכלוסיית החסילונים, כמו גם להשפעה הישירה של טמפרטורת המים על פעילות בעלי חיים.
מעבר לשינויים בטמפרטורת המים, לדעת החוקרים, הבדלים בקצב נקישת הצבתות בין הקיצים של שנת 2011 ו-2012 עשויים לרמז על הגברה של השפעות אנתרופוגניות (אנושיות) או ביולוגיות באותן שנים. לטענתם, ייתכן כי הבדלים בקצב הנקישות עשויים לנבוע משינויים באיכות או במליחות המים. ככלל, איכות המים מושפעת משינויים בזרימת המים כמו גם משינויים בטמפרטורה שלהם. ואכן, במחקר הנוכחי נמצא כי בקיץ של 2011 קצב זרימת המים היה איטי יותר וטמפרטורת המים הייתה מעט גבוהה יותר מזו של 2012. לצד ממצאים אלו, החוקרים קוראים להמשיך ולחקור את ההתנהגות האקוסטית המופלאה הזו, שיכולה לשמש אינדיקציה למצב הסביבה הימית החשובה כל כך למערכת האקולוגית.
