לאחרונה פורסם ששווי השוק של חברת האם של גוגל, אלפאבית, נאמד ב-2023 בלא פחות מ-1.3 טריליון דולר. אך מאחורי הכסף הגדול של תאגידי ענק טכנולוגיים כמו גוגל מתחבאת גם השפעה סביבתית משמעותית: הם ושרתיהם צורכים אנרגיה רבה, כמות הפסולת שהם מייצרים היא אדירה ופעילותם מעודדת צריכה משמעותית.
השפעה זו מובילה רבים מהתאגידים לאמץ לעצמם צד סביבתי. כך, לאחרונה פרסמה גוגל את דו״ח הסביבה שלה ל-2023, שמציג את התקדמות ענקית הטכנולוגיה לקראת השגת יעדי הקיימות שלה: אם זה במסגרת תפעולה השוטף, בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות שמסייעות לחיים מקיימים יותר, בהשקעה באנרגיות מתחדשות ובהפחתת גזי החממה של החברה. אך האם אפשר לסמוך על ממצאיו המעודדים של הדו"ח?
גוגל, ספר לי עוד על חיסכון סביבתי
על פי הדו"ח, מוצרי הליבה של גוגל (כמו גוגל מפות, גוגל נסיעות, גוגל טיסות ועוד) סייעו ליותר ממיליארד משתמשים בעולם לעשות בחירות מקיימות יותר. כמו כן נכתב בדו״ח שבין 2022-2011 נחסכו כ-113 מיליארד קילו-וואט של אנרגיה (הספק כפול מצריכת החשמל השנתית של פורטוגל) על ידי לקוחות שהשתמשו בתרמוסטטים החכמים של גוגל (גאדג'ט חכם ששומר על טמפרטורת הבית), שהחברה תמכה והשקיעה ביותר מ-400 סטארט-אפים שעוסקים בפיתוח בר-קיימא, חסכה מעל מיליון קוב של מים במסגרת פעילותם של המשרדים ושל חוות השרתים שלה (שווה ערך ליותר מ-400 בריכות שחייה אולימפיות) והשקיעה כסף רב בהקמת מיזמי אנרגיות מתחדשות.
אחד הפיצ'רים שגוגל מתגאה בו במסגרת הדו״ח הוא חלק מ״גוגל מפות״: ב-2021 השיקה החברה אפשרות של ניתוב ידידותי לסביבה ביישום הפופולרי (שטרם מיושמת בישראל), שמסייעת למשתמשים להגיע ליעדיהם במהירות האפשרית תוך מזעור פליטות הפחמן. על פי הערכות החברה, המהלך החדש סייע למנוע יותר מ-1.2 מיליון טון של פליטת פחמן בין אוקטובר-דצמבר 2022 – שווה ערך להורדת כ-250 אלף מכוניות מבוססות-דלק מהכביש למשך שנה.
"הפגיעה הסביבתית של חברות הטכנולוגיה לרוב נמוכה יחסית לחברות הגדולות האחרות", מסביר ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface. "בניגוד לחברות שכורות משאבים מהסביבה או מייצרות מוצרים פיזיים גדולים ורבים, הפגיעה של חברות הטכנולוגיה מנותבת בעיקר לשימוש בחשמל – שאותו אפשר להפוך לדל בפליטות פחמן וזיהום אוויר ושאפשר להתייעל בשימוש בו. כמו כן, חברות טכנולוגיה יכולות לפתח מוצרים שמשפרים, מייעלים וחוסכים שימוש במשאבים". עם זאת, יש כמובן חברות טכנולוגיה שמייצרות גם מוצרים טכנולוגיים עם השפעות משמעותיות על הסביבה, כמו סמארטפונים, מחשבים ורכבים.
לדבריו, חלק משמעותי מהאימפקט הסביבתי של גוגל נעוץ בגודלה העצום. "לחברות טכנולוגיה גדולות כמו גוגל, מטא, אפל, טסלה וכדומה יש השפעה גדולה על צרכנים רבים מאוד – ולכן כל שינוי לטובה אצלן מצטבר להשפעה נרחבת, חוצת מגזרים ומדינות".
לחברת גוגל יש אינטרס משמעותי להיות מובילה בתחום הסביבה והקיימות, ומאז הקמתה היא מיצבה את עצמה כחברה עם תדמית חיובית בהקשר הסביבתי. "ההשקעה בתחום הסביבה מחזקת חברות כמו גוגל והופכת אותן לחברות 'חיוביות'", מסביר ד"ר רמי קפלן, חוקר פוליטיקת אקלים גלובלית מבית הספר ללימודי חברה ומדיניות באוניברסיטת תל אביב. "גוגל מעוניינת לחבב את עצמה על הציבור העולמי, שהם הלקוחות שלה – וגם על הרגולטורים, במטרה להרחיק מעצמה אש ובעיות. צריך לזכור שהכנסות העתק של גוגל נובעות מכך שיש לה יכולת להשתמש במידע רב על המשתמשים שלה לצורכי שיווק".
טריק של יחסי ציבור?
קפלן מדגיש שלטענות של גוגל על גישתה לתחום הסביבה יש ביסוס. ״לעומת חברות אחרות בעולם, גוגל משקיעה כסף ומשאבים רבים כדי להפוך את עצמה ל'ירוקה' במידה מסוימת״, הוא אומר. ״יש פה השקעה אמיתית וניסיון להפוך את החברה לידידותית לסביבה".
עם זאת, הוא קורא שלא להסתנוור מממצאיו של הדו"ח החדש. ״במבט ראשון הדו״ח נראה מעולה – אבל כשמסתכלים באותיות הקטנות או במה שלא מופיע בו, מגלים שהוא מעורפל מאוד״, מסביר קפלן. ״הוא גם רצוף בשפה יחצ"נית במטרה ליצור רושם חיובי על ידי שימוש מניפולטיבי במידע״.
יש לציין שברוב המדינות בעולם, תאגידי טכנולוגיה כלל לא מחויבים לפרסם דו״חות בנושאי סביבה וקיימות – זאת בניגוד לדו״חות כספיים, לדוגמה. ובכל זאת, רוב התאגידים והחברות הגדולות בוחרים מיוזמתם שכן לפרסם אותם. עם זאת, בניגוד לדו"חות מפוקחים, ברוב המקרים החברות מחליטות בעצמן על היעדים להפחתת הפליטות, על הקצב שבו היעדים יושגו, על הדרך להשגתם וגם על אופן הדיווח.
״העובדה שהדו״חות האלה הם וולונטריים מאפשרת לחברות לעשות טריק של יחסי ציבור", אומר קפלן. "גוגל חברה במספר ארגוני עסקים גלובליים שדוחפים את האג'נדה שלפיה עדיף שתאגידים יבצעו רפורמה עצמאית בתחום הקיימות במקום שיהיה פיקוח מצד המדינה – מה שמאפשר חופש פעולה ויכולות להחליט על מה לדווח ומה יהיה כתוב בדו״חות. אם התהליך היה מפוקח על ידי מדינה או על ידי גוף בינלאומי כלשהו, כנראה שהיו קריטריונים קשיחים ומשמעותיים, שדורשים דיווח – אבל זה לא המצב״.
קפלן מביא כדוגמה את הנתון שמביאה גוגל על הצלחתו של יישום המפות שלה. ״מדובר בנתון ספקולטיבי, כי הוא מחייב אותנו להאמין למספרים של החברה עצמה", הוא אומר. "אי אפשר לדעת כיצד הם הגיעו לנתון של כמות הפליטות שנחסכו דרך הפיצ'ר הזה. ייתכן למשל שיש להם נוסחה אופטימית מאוד, שמאפשרת להם להגיע למספרים כאלה. כך או כך, הוא לא נתון אמין״.
"חלק ניכר מהמודל העסקי של גוגל בנוי על פרסום וקידום מוצרי צריכה, טיסות ועוד – שמזיקים מאוד לסביבה", מוסיף מדר. "הקלות שבה טכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו לרכוש מוצרים או שירותים מעלה מאוד את השימוש בהם ומגדילה את הפגיעה בסביבה".
״אסור לנו לסמוך על התאגידים הגדולים״, אומר קפלן. ״המטרה שלהם כקולקטיב היא למנוע פגיעה כלכלית בהם – כלומר, שאם תהיה הפחתת פליטות, הדבר ייעשה בלי לפגוע במנועי הרווח של התאגידים. הם יחפשו דרכים להגדיל את הרווחים ובמקביל להביא לשינוי לטובה בתחום הסביבתי – וזה עשוי למנוע שינוי משמעותי באימפקט הסביבתי״, הוא מסכם.
