גיוס שריון

טכנולוגיה וחדשנות | תשתיות ואנרגיה
מדענים הצליחו לייצר ביופלסטיק חזק ועמיד משריונות של חסילונים שמתכלה לחלוטין בתום השימוש
הכוסות האלה עשויות ביופלסטיק שמקורו בחסילונים, והמדענים מבטיחים שאפשר לייצר עוד מוצרים גדולים ושימושיים. צילום: Harvard's Wyss Institute
הכוסות האלה עשויות ביופלסטיק שמקורו בחסילונים, והמדענים מבטיחים שאפשר לייצר עוד מוצרים גדולים ושימושיים. צילום: Harvard's Wyss Institute

חוקרים ממכון Wyss של אוניברסיטת הרווארד פיתחו שיטה חדשה לייצור חפצים חזקים ועמידים מביופלסטיק שמקורו בשריונות של חסילונים. אחרי השימוש במוצרים האלה לא זורקים אותם לפח אלא מניחים בקומפוסטר, מכשיר להכנת דשן מחומרים אורגניים, שבתוכו הם יתכלו לאחר שבועיים בלבד.

רוב סוגי הביופלסטיק הקיימים היום עשויים תאית, רב-סוכר שמקורו בצמחים. אנשי מכון Wyss השתמשו בחומר בשם chitosan שהוא צורה של כיטין – סוג אחר של רב-סוכר שנמצא בשריונות של חרקים ויצורים ימיים שונים, בכנפיים של פרפרים ובקרום התא הקשה של פטריות. הכיטין הוא חומר מוכר למדע, אבל עד עתה אי אפשר היה לייצר ממנו צורות מורכבות בתלת ממד.

נשמע מוזר, אבל הרעיון שעומד בבסיס התהליך הזה פשוט ביותר, מסבירה גליה פסטרנק מאוניברסיטת חיפה העורכת מחקר על פסולת ימית: "יש שלושה סוגים עיקריים של פלסטיק מתכלה: הסוג הראשון מיוצר ממקורות מתחדשים ועובר פירוק כמו כל פסולת אורגנית. מדובר לרוב בפולימרים ממוצא ביולוגי, כמו עץ, במבוק, תירס וקני סוכר, אבל לא מנפט.. הסוג השני עשוי תוצרי נפט אזילים, שהם תוצרים שמסוגלים להתפרק בהליך ביולוגי רגיל בלי לגרום נזק לסביבה. הסוג השלישי מבוסס גם הוא על תוצרי נפט, ומוסיפים לו חומרים לזירוז הפירוק. סוג זה דורש טיפול כמו חימום, חשיפה לקרני UV או מאמץ מכני, ואינו עומד בתקינה האירופאית לביופלסטיק.

שימוש בחומר גלם קיים

"ייצור של פלסטיק מהצומח דורש שטחים נרחבים לגידולים וכמויות מים ואנרגיה עצומות שיש להשקיע בתהליך", מסבירה פסטרנק, "וזה כמובן בא על חשבון גידול חיטה ואורז למאכל כך שייתכן שאנחנו לא לגמרי מרוויחים מהעניין. חוץ מזה, הדרך הנכונה לסלק מוצרי ביופלסטיק היא להניח אותם בקומפוסטר, מתקן שהוא לא ממש שכיח אצל רוב האנשים. צריך גם לזכור שאם מערבבים פלסטיק רגיל עם ביופלסטיק תהליך המחזור נפגע, ואי אפשר להשתמש שוב בפלסטיק הממוחזר המיוצר מהם".

כלי שחמט מיציקת ביופלסטיק. צילום: Harvard's Wyss Institute
כלי שחמט מיציקת ביופלסטיק. צילום: Harvard's Wyss Institute

החסילונים שמשמשים בתעשיית פירות הים מופשטים מהשריונות שלהם, ואלה מושלכים לאשפה או משמשים כחומר גלם בתעשיית הקוסמטיקה, בייצור חומרי דשן וכרכיב בתוספי תזונה למיניהם. לכן הרעיון להפיק מהם כיטין לטובת ייצור מוצרי פלסטיק מתכלים נשמע הגיוני: התוצר הסופי עושה בדיוק מה שעושה פלסטיק שמקורו בנפט, חומר הגלם כבר קיים ממילא ואין צורך להשקיע משאבים בגידולו והמוצר הסופי אינו גורם נזק לסביבה.

השלב הבא הוא ליישם את השיטה בייצור המוני של מוצרים גדולים, הדורשים את התכונות שהכיטין יכול להעניק להם. "השימוש בחומרים טבעיים מעולם החי, כמו כיטין שמקורו בפרוקי רגליים למיניהם, יכול לתת פתרון לצורך במוצרי פלסטיק הדורשים חוזק ועמידות רבה", מסכמת פסטרנק. "וזו גם דרך מצוינת להיפטר מעודפי פסולת שגם ככה נאגרת, אז כולם מרוויחים מהעניין".



אולי יעניין אותך