אירועי גשם קיצוניים (או בשמם העממי: "מבול"), כמו אלה שחווינו כמה פעמים בחורף האחרון, הם זמן טוב להסתגר בבית, לפתוח נטפליקס ולהתפנק עם כוס שוקו חם. סופות כאלה יכולות להיות חוויה לא-נעימה בעליל, בין אם זה כשאנחנו מגיעים לעבודה סחוטים מגשם, או גרוע פי כמה – אם נקלעים לשיטפון. מעבר לקושי והסיכון האישי, אירועים כאלה נושאים בחובם פעמים רבות גם נזקים כלכליים משמעותיים, למשל דרך פגיעה בתשתיות או ברכוש או מאובדן ימי עבודה. במחקר גרמני חדש נבחן עד כמה אירועי הקיצון בחורף פוגעים בצמיחה הכלכלית ברמה העולמית.
אם נראה לכם שבשנים האחרונות הגשם עוצמתי יותר מבעבר, אתם לא לבד. בשנים האחרונות מצטברות עדויות מדעיות לכך שאירועי גשם קיצוניים מתחזקים בעשורים האחרונים. המדענים גם יודעים לנקוב בסיבה לכך – משבר האקלים. התחזית בישראל ובעולם היא שככל שהשינויים שבני האדם מחוללים במערכת הטבעית של כדור הארץ דרך שחרור גזי חממה יעמיקו, כך שכיחות אירועי הקיצון תעלה ועוצמתם תתגבר.
אירועי הגשם הקיצוניים מעלים את השאלה האם מדובר ב"גשמי ברכה", והאם אכן צריך לברך על "כל טיפה וטיפה", כפי שנאמר בברכת הגשמים – או שיש גבול, שבו אינספור הטיפות שנאספו יחד הן כבר דבר לא מבורך בעליל? אירועי הגשם הקיצוניים והשיטפונות שנגרמים בעקבותיהם בחלק מהמקרים פוגעים במגזרים רבים. באזורים עירוניים, הצפות של בתים ושל בתי עסק עלולים להביא לפגיעה ברכוש. בנוסף, בזמן אירוע אקלימי קיצוני, פחות אנשים יוצאים מהבית ופוקדים את בתי העסק המקומיים. בחקלאות, השיטפונות עלולים להביא לסחיפה של הקרקע הפורייה ולתלישה של הגידולים. וכל זאת בלי לדבר בכלל על הפגיעה האפשרית בנפש.
נזקים של 102 מיליארד דולר בארה"ב לבדה
הנזקים הכלכליים של כלל אירועי מזג האוויר הקיצוני (כולל אירועי גשם קיצוניים) מצטברים לכדי סכומים נכבדים. לפי המרכז הלאומי למידע סביבתי במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית (NOAA), הממוצע השנתי של כלל הנזקים הללו במדינה בשנות ה-80 היה 19 מיליארד דולר בשנה (במונחי דולרים אמריקאיים של 2021) – ובעשור האחרון (2021-2012) הוא עלה משמעותית, לכ-102 מיליארד דולר בשנה.
ומה המצב בישראל? דרך אחת לנסות ולהעריך את היקף הפגיעה הכלכלית הוא לבחון את תביעות הביטוח לפיצויים על רכוש שנפגע בגין נזקי השיטפונות. כך לדוגמה, עיריית נהריה, שבה עובר נחל הגעתון שמוצף בכל שנה, תבעה מחברות הביטוח כ-70 מיליון שקל ב-2020. עם זאת, יש לזכור שחברות הביטוח מנסות להעריך נזקים במחיר הנמוך ביותר, וכן שחלק מהנזקים לא מבוטחים (כמו פגיעה בימי עבודה או אובדן לקוחות). לכן, סביר שמדובר בהערכות חסר.
ירידה בצמיחה כמעט בכל אזור
במחקר החדש, שנערך על ידי צוות פיזיקאים וחוקרי אקלים מאוניברסיטת פוטסדאם שבגרמניה ושפורסם בינואר האחרון בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, החוקרים בחנו את האופן שבו אירועי גשם משפיעים על הצמיחה הכלכלית: הגידול בייצור ובצריכה. החוקרים השתמשו במאגרי מידע של האיחוד האירופי שכללו מידע על 77 מדינות מ-40 השנה האחרונות, והשוו בין כמות ועוצמת ימי הגשם לבין מידת הצמיחה הכלכלית בכל אזור.
החוקרים הראו שקיים הבדל בין ההשפעה של עלייה כללית בכמות המשקעים – לבין זו של אירועי גשם קיצוניים נקודתיים. על פי המחקר, כשמסתכלים ברמה העולמית, עלייה כללית בכמות המשקעים השנתית היא דווקא חיובית, והיא עוזרת לצמיחה. עלייה משמעותית בשיעור המשקעים השנתי לעומת הממוצע מעלה את הצמיחה במדינה בעד אחוז וחצי.
ההשפעה של העלייה בכמות המשקעים משתנה ממקום למקום, עקב כך שיש לה ערך שולי פוחת. כלומר, ככל שכמות המשקעים גבוהה מלכתחילה, עלייה נוספת בכמות המשקעים משפיעה פחות על הצמיחה – ובמדינות עם כמות משקעים שגבוהה מ-2,000 מילימטר בשנה, עלייה נוספת במשקעים תרמה פחות לצמיחה.
עם זאת, כשהחוקרים בחנו את הנתונים שנוגעים לאירועי קיצון, הם גילו שברמה העולמית, עלייה בכמות אירועי הגשמים הקיצוניים בחודש מסוים משפיעה באופן שלילי על הצמיחה. בחודשים שבהם התרחש אירוע כזה, הצמיחה הכלכלית ירדה כמעט בכל אזור בעולם. נרשם הבדל במידת ההשפעה של אירוע קיצון בין אזורים קרים לחמים: כך לדוגמה, באזורים שבהם הטמפ' השנתית הממוצעת עומדת על כ-26 מעלות צלזיוס, אירועי הגשם הקיצונים לא השפיעו לרעה על הצמיחה – אך באזורים שבהם היא עומדת על כ-10 מעלות צלזיוס, הצמיחה ירדה בכמעט 2 אחוזים בחודשים שבהם התרחש אירוע גשם קיצוני.
כל דולר של נזק הוא משמעותי
מעבר לכך, החוקרים בחנו את ההבדלים בין מדינות עשירות לעניות בהשפעתם של ימי הגשם הקיצוניים. לשם כך, הם בדקו שלושה מגזרים שנפגעים מהגשם המסיבי: חקלאות, שירותים ותעשייה. החוקרים מצאו שבאופן יחסי, מדינות עניות שנסמכות יותר על חקלאות ופחות על כלכלת שירותים היו חשופות פחות לפגיעה עקב עלייה בעוצמת אירועי הגשם.
"ככל שהרכוש של גורם מסוים רב יותר, כך יש הרבה יותר דברים שיכולים להינזק – ובהתאם, במדינות עשירות כמו ארה"ב וישראל נראה באופן כללי יותר נזק מאשר במדינות עניות", מסביר פרופ' ערן פייטלסון מבית הספר המתקדם ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית. עם זאת, לדבריו, התמונה מורכבת יותר ממה שמתבטא בנתוני הצמיחה ה"יבשים". "מעבר לסך הנזק בדולרים, צריך להכיר בכך שלמדינות עניות יש פחות חסינות ועמידות לגשמים, ולכן כל דולר של נזק הוא הרבה יותר משמעותי אצלן".
להיערך היום בשביל מחר
"נזקים עתידיים הם פועל יוצא של חוסר היערכות בהווה", אומר פייטלסון. "אם ניערך היום, לא נצטרך להתמודד עם העלויות הכלכליות של אירועי הקיצון האקלימיים של מחר". לדבריו, קיימות דרכים רבות למנוע את הנזקים הללו: מיסוי הפעולות שגורמות לפגיעה הכלכלית (כמו כיסוי שטחים באספלט, שמונע חלחול מים – מה שמוביל לעלייה בעוצמת ההצפות), העלאת מחירי הביטוח באזורים שמועדים להצפה, השבת צמחייה לגדות הנחלים (מה שמאט את קצב השיטפונות), בניית פארקים עם בריכות להשהיית המים (כמו פארק שרון בנחל איילון) ועוד. ”צריך רק שיהיה מי שיקדם את הדברים", הוא מסכם.
