דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

חקלאות ימית היא גידול מבוקר של דגים, של רכיכות ושל אצות. הגידול נעשה בתנאים מלאכותיים במכלי מים על היבשה או בכלובים בים והוא חלופה לדיג לא מבוקר שפוגע באוכלוסיות טבעיות ובמערכות אקולוגיות. כשליש ממקורות הדגה בעולם מוגדרים כ"מנוצלים יתר על המידה", כלומר קצב הדיג גבוה מהקצב הטבעי של התרבות הדגים. "החקלאות הימית יוצרת את המזון בצורה ייעודית ומאפשרת לגדל את הדגים בצפיפות גבוהה בלי לפגוע בבתי הגידול הטבעיים", מסביר ד"ר ויקטור קינה, חוקר במרכז המו"פ מדבר וים המלח, שמתמחה בטכנולוגיות חדשניות לחקלאות ימית. נוסף על כך, בחקלאות ימית ניתן לפקח על תנאי הגידול ולהפעיל רגולציה, "לעומת דייגים שקשה לפקח עליהם", הוא אומר. עם זאת, הענף מתמודד עם אתגרים מהותיים: מחלות שגורמות לתמותת הדגים ושמובילות להפסדים של כ-6 מיליארד דולר בשנה, עלויות האכלה שמגיעות עד ל-60 אחוז מההוצאות, פליטות רבות של גזי חממה כתוצאה מייצור המזון לדגים והאכלה עודפת שיוצרת זיהום במים.

כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית ומשנה את כללי המשחק: מצלמות ואלגוריתמים מנטרים את בריאות הדגים, חיישנים מודדים בזמן אמת פרמטרים כמו חמצן, טמפרטורה ומליחות, ומערכות חכמות מייעלות את האכלת הדגים. "אלה מאפשרים התאמה של התזמון ושל כמות המזון לדגים, ואז כמויות הפסולת, המזון העודף וטביעת הרגל הפחמנית מצטמצמים", מסביר קינה. בעבר היו הדגימות ידניות ולא מייצגות. "במיכל גידול יש מיליוני ביצים שמתוכן בוקעים הדגיגים. נלקחת דגימה קטנה מאוד של 10 דגיגים בלבד. זה מדגם לא מייצג מספיק ומאוד לא יעיל מבחינת הזמן שזה דורש", הוא מסביר. "אני עוסק בפיתוח של כלים מבוססי בינה מלאכותית שמנתחים ומספקים נתונים כמותיים ואובייקטיביים, ושמאפשרים מעבר מניטור ידני לאוטומציה עם מאגר ידע עצום שהוא מהימן יותר ותלוי פחות בניסיון אנושי". המשמעות: פחות בזבוז וזיהום הודות לחקלאות ימית שנהיית ירוקה יותר, רווחית יותר ומבוססת טכנולוגיה. המחקר של קינה עוסק בהעלאת אחוזי השרידות של הדגים. "במחזור גידול מוצלח, מתוך מיליון ביצים במיכל נשארים עם 300 אלף", הוא מסביר.