דופלגנגר: הסיפור האמיתי

חי וצומח |
לרגל שבוע הכפילים ברשתות החברתיות חיפשנו ומצאנו כמה בעלי חיים שלוקחים את העניין הזה מאוד ברצינות  
snakes
דוגמה לחקיינות בייטסיאנית: נחש מסוג Lampropeltis elapsoides (משמאל) מחקה את דוגמת הקשקשים של הנחש הארסי פתן האלמוגים (מימין). צילום: Charles (Chuck) Peterson, Flickr; Florida Fish and Wildlife, Flickr

הרעיון של כפיל בחזות החיצונית אינו ייחודי לאדם ואינו מסתיים בשבוע הדופלגנגר האינטרנטי: בעלי חיים כבר הבינו מזמן שיש יתרונות רבים להתחזות לבעל חיים אחר (או לחפץ דומם), והתופעה הזו מכונה חקיינות.

בעל חיים אחד שמחקה בעל חיים אחר זוכה ביתרון הישרדותי, ולחקיינות הזו יש טקטיקות שונות. כך, למשל, יצורים שונים מתחזים לכאלה שהם ארסיים ומסוכנים לטורפים. היתרון כאן ברור: את בעל החיים הרעיל לא טורפים, לכן אם אני דומה לו מספיק אז לא יטרפו גם אותי.

birds
דוגמה לחקיינות בייטסיאנית: קוקייה מסוג Hierococcyx varius (מימין) מחקה עוף דורס מסוג Accipiter badius (משמאל). צילום: J.M.Garg, Wikipedia; Ravivaidya, Wikipedia

אם החקיין אינו ארסי בעצמו אלא רק מתחזה, החקיינות תיקרא חקיינות בייטסיאנית – על שם החוקר האנגלי הנרי וולטר בייטס. כדי שסוג החקיינות הזה יעבוד החיקוי צריך להיות נדיר יותר מהמקור, אחרת הטורפים יזהו את הטריק למרות הדמיון לחיה הארסית. לדוגמה, פרפר דנאית מלכותית (ממשפחת פרפרי המונרך) הוא כתום ושחור, צבעי אזהרה מוכרים. הוא ניזון מצמחים רעילים שנצברים בגופו ולכן רעיל גם למי שטורף אותו. החקיין הוא פרפר מסוג Viceroy שצבעיו דומים ביותר.

Monarch (left) and viceroy (right) butterflies
דוגמה לחקיינות מולריאנית: פרפר מסוג Limenitis archippus (מימין) מחקה את דוגמת הכנפיים של הדנאית המלכותית (Danaus plexippus, משמאל). צילום: Piccolo Namek, Wikipedia; Derek Ramsey, Wikipedia

עוד מועמד לתואר החקיין המצטיין הוא הנחש Scarlet Kingsnake שחי בדרום-מזרח ארצות הברית. אין לו יכולת להתגונן מתוקפים, לכן הוא אימץ לעצמו את צבעיו של פתן האלמוגים – נחש ארסי ביותר שמסוגל לשהות במים שעה שלמה בלי לצאת לנשום. Common Hawk Cuckoo היא קוקייה שנראית בדיוק כמו נץ: אותם הצבעים ואותן הנוצות. היא מטילה את ביציה בקנים של אחרים אבל אף אחד לא מתעסק איתה.

בסוג אחר של חקיינות, בעל חיים ארסי אחד משתמש בדגמי צבע שדומים לצבעים של בעל חיים אחר כדי להגדיל את איכות המסר לטורפים, כלומר דגם הצבע הזה משמש כאזהרה. במקרה זה שני המינים הדומים שחיים זה לצד זה מרוויחים מהעסקה, מכיוון שכל פרט שהטורף נתקל בו הוא ארסי או רעיל. זו חקיינות מולריאנית, שקרויה על שם החוקר הגרמני פריץ מולר ואפשר לראות אותה אצל דבורים וצרעות. במקרה הזה דווקא עדיף לא להיות דגם ייחודי אלא דווקא לדמות לחבר המסוכן יותר.

דוגמה לחקיינות אגרסיבית: דג נקאי חקיין (Aspidontus taeniatus, למעלה) מתחזה לדג נקאי מסוג Labroides dimidiatus (למטה). צילום: ערן ברוקוביץ'
דוגמה לחקיינות אגרסיבית: דג נקאי חקיין (Aspidontus taeniatus, למעלה) מתחזה לדג נקאי מסוג Labroides dimidiatus (למטה). צילום: ערן ברוקוביץ'

אגרסייבים, מרתיעים ומסיחים

סוג נוסף של חקיינות הוא חקיינות אגרסיבית, שבה החקיין מנצל את דמיונו ליצור בלתי מזיק כדי להתקרב אל טרפו. דג נקאי חקיין נראה ממש כמו דג הנקאי המקורי, והוא אפילו מחקה את התנהגותו עד לריקוד קטן שהוא עורך כדי לפרסם את מקומה של תחנת הניקוי שלו. החקיין ממתין לדג שיבוא להתנקות אבל לא מתכוון לעזור לו, הוא פשוט נוגס חתיכות מהזימים שלו.

דוגמה טובה אחרת היא של עכביש מסוגAmyciaea  ממשפחת הסרטבישיים, שהם עכבישים שדומים לסרטנים. החבר הזה במשפחה נראה בדיוק כמו נמלת Oecophylla וכך הוא מצליח להתקרב אליהן בקלות יחסית ולטרוף אותן. 

שני סוגים אחרים של חיקוי הם חקיינות הרתעה וחקיינות הסחה. בסוג הראשון, מין אחד מאמץ לעצמו דגם צבעים של חיה מאיימת אחרת, למשל עין גדולה על כנפי פרפרים או דג שדומה לצלופח קטלני. בחקיינות הסחה החקיין ינסה להסיט את ההתקפה מאיברים חיוניים אל חלק גוף אחר. כך זה פועל אצל נדל ארסי, שזנבו וראשו זהים. למעשה הזנב אינו זנב כלל אלא הזוג האחרון של הרגליים, אבל כשתוקפים אותו אי אפשר להבין אם הוא רץ קדימה או אחורה. התוקף יודע היטב שהארס של הנדל מסוכן ומכאיב ביותר, ולכן בדרך כלל פשוט לא יטרח לרדוף אחריו. 

רוצים לקרוא עוד על תחפושות בים? לחצו כאן

spiders
דוגמה לחקיינות אגרסיבית: עכביש מסוג Amyciaea (מימין) מתחזה לנמלה מסוג Oecophylla (משמאל) וכך מתקרב לנמלים וטורף אותן. צילום: Charles Lam, Flickr

 

 



אולי יעניין אותך