האבולוציה של המדענים


לפני 160 שנה בדיוק פירסם צ'רלס דרווין את המחקר שלו על מוצא המינים. אז היה די במחקר מדעי מבריק כדי לשנות את העולם (או לפחות את הדרך שבה אנחנו חושבים עליו), אבל היום המדענים לא יכולים להסתפק רק במחקר, אלא חייבים לדעת כיצד להפוך את הידע שברשותם לנחלת הכלל

ב-12 בפברואר מציינים את יום הולדתו של אחד המדענים וחוקרי הטבע הגדולים בהיסטוריה האנושית: צ'רלס דרווין. מעבר לכבוד שחולקים ביום הזה לפועלו של דרווין האדם, היום הזה מוקדש ברחבי העולם לעיסוק במורשתו: אומץ אינטלקטואלי, סקרנות אין קץ, מחשבה מדעית ותאווה לידע ולאמת.

השנה מציינים 210 שנה להולדתו של דרווין ו-160 שנה לפרסום ספר המחקר שלו: "על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים" – או בקיצור, "מוצא המינים". המחקרים של דרווין שינו את הדרך שבה אנו חושבים על עצמנו ועל העולם שלנו והשפיעו באופן עמוק על דורות רבים של מדענים ומדעניות (למעשה, דרווין עדיין מעסיק את עולם המדע באופן אינטנסיבי – איזה עוד מדען שמת בשנה שבה נוסדה המושבה ראשון לציון היה גורם למדענים פעילים ב-2019 לחתום על עצומה המותחת ביקורת על מחקריו?).

אך ב-160 השנה שחלפו מאז לא רק המדע השתנה, אלא העולם כולו. אם ב-1859 פרסום מדעי היה מסוגל לחולל סנסציה תקשורתית והמולה ציבורית כה רבה, הרי שכיום התחרות על תשומת הלב שלנו גדולה הרבה יותר.

קחו, למשל, את תחום שינוי האקלים – אחת הסוגיות הסביבתיות הבוערות של ימינו: הנתונים, שמדענים אספו בעמל רב במשך למעלה ממאה שנים, מציירים תמונה חד-משמעית: העולם שלנו מתחמם.

ובכל זאת, חובבי תיאוריות הקשר (קונספירציות בלעז) מנסים, ולעתים מצליחים, לחבל באפשרות שהידע הזה, הבדוק והמוסכם על רובם המוחלט של מדעני האקלים בעולם, ייושם במציאות על מנת למנוע קטסטרופה סביבתית ואנושית.

דרווין של היום צריך להשמיע את קולו בדרכים רבות ומגוונות יותר

 

לפני שדרווין פרסם את מחקרו פורץ הדרך הוא היסס במשך כמעט 20 שנה האם לדווח לעולם על ממצאיו. היום קל הרבה יותר לפרסם מחקרים, גם כאלו שטומנים בחובם שינוי מחשבתי עמוק ואף קוראים תיגר על "האמת המדעית" המקובלת. יחד עם זאת, ומוזר ככל שזה יישמע, גם היום המדענים חוששים מהתגובה לידע שברשותם.

למרבה הצער, מעט מדי מדענים מוכנים כיום לעזוב את המעבדה ולהיפרד מהחלוק הלבן, לפקוד את אולפני הטלוויזיה או הרדיו ולעמוד בטוחים באמת שלהם על מנת להזהיר או לכל הפחות להסביר לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות: כדור הארץ מתחמם, מינים רבים מאוד נמצאים בסכנת הכחדה, הביטחון התזונתי שלנו בסכנה, האוויר שלנו מזוהם, במי הים שלנו יהיה תוך שלושה עשורים יותר פלסטיק מאשר דגים וכו'.

בנושא שינוי האקלים, למשל, הקהילה המדעית, שעובדת קשה על מנת לייצר את התמונה המלאה, הייתה כה בטוחה בצדקתה עד שחשבה שדי יהיה להציג את הגרפים בצורה ברורה, רצוי עם קו אדום ועוד אחד שחור מעליו שמראה שהוא נחצה, על מנת להסביר למי שצריך שאנחנו לפני משבר רציני מאוד.

אבל הקהילה המדעית – אולי ביוהרה, אולי בתמימות, או אולי פשוט בגלל העדר יכולת – לא תמיד מצליחה להעביר את המסר בדרך הנכונה. כדי שדברים ישתנו לא מספיק להציג נתונים. נתונים לא יגרמו למקבלי החלטות לשנות את משק האנרגיה במדינה, לחשוב שוב על מיגון ערי חוף ועל בנייה על רצועת החוף או להכין את מערכת הבריאות לאתגרים שמצפים לה.

כדי שהדברים האלו יקרו, לא מספיק לפנות רק לראש – יש הרבה מקומות אחרים בגוף שצריך להפעיל לשם כך.

מדענים היום פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לעסוק רק במחקר ולפרסם מאמרים מדעיים, ולהותיר את החזית התקשורתית בידי מי שהידע אינו מצוי בידו, או גרוע מכך – בידי מי שבוחר להפיץ פייק ניוז ותיאוריות קשר לא מבוססות. הדרווין של היום צריך להשמיע את קולו בדרכים רבות ומגוונות יותר. עליו לרכוש כלים שיעזרו לו להפוך את הידע שברשותו לנחלת הכלל. עליו לדעת איך לספר את המדע, איך לא להעמיס בפרטי משנה ולהעביר את המסר העיקרי. איך לא להציף במספרים אלא לבחור את הנתון הבודד שיישאר עם המאזין או הקורא גם זמן רב אחרי המפגש הישיר או המתווך עם המדען.

לא מדובר רק באיזו גחמה של קומץ מדענים תאבי פרסום, אלא בחובה מוסרית שמוטלת על המדענים להחזיר לחברה שבה הם חיים ולהעשיר אותה בידע אמין ומבוסס שמשפיע כמעט על כל היבט בחיי חבריה.

אנחנו מזמינים מדענים, חוקרות, סטודנטים, מרצות להוסיף לארגז הכלים המקצועי שלהם את היכולת להעביר מסר מדעי בצורה אפקטיבית ומוצלחת בעזרת סדנאות התקשורת של המגדלור, מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. הסדנאות מסובסדות על ידי האגודה ואת תכניהן מעבירים כמה מהמומחים הבכירים בישראל בתחום תקשורת המדע:

 

 



אולי יעניין אותך