לשלל המחקרים, המאמרים והכתבות הממלאים את הרשת ועוסקים בקנאביס, במעמדו החוקי, בתועלותיו ובנזקיו, הצטרף השבוע מחקר חדש ומעניין שעוסק במפתיע בקשר שבין קנאביס וזבובי החול המעבירים את מחלת הלישמניה ("שושנת יריחו"). המחקר משך במהרה את תשומת הלב בעולם וכבר זכה לסיקור נרחב ולכותרות משעשעות על צרכני הקנאביס החדשים, שכנראה לא זקוקים לשום רישיון החזקה ושימוש בחומר.

מדובר במחקר ישראלי, בהובלת החוקרים פרופ' אלון ורבורג ואיברהים עבאסי מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף חוקרים משלוש יבשות שונות, שבחן האם זבובי חול נמשכים לצמחים מסוימים יותר מאחרים – זאת כדי לבחון האם הצומח יכול לסייע בהתמודדות עם זבובי החול, האחראים להעברת מחלת הלישמניאזיס, המוכרת בארץ כ"שושנת יריחו".

המחקר עשה שימוש בשיטות גנטיות מתקדמות (ריצוף די-אן-איי בשיטות מהדור החדש, המכונות next-generation sequencing) ובחן את תזונת זבובי החול ממינים שונים, שנאספו ממקומות שונים בעולם – ברזיל, קזחסטן, אתיופיה, שני אזורים בישראל (שדה אליהו וכפר אדומים), וכן מהיישוב טובאס ברשות הפלסטינית. והתוצאה המסקרנת ביותר של המחקר הקולינרי-גנטי חובק העולם הגיעה מכיוון מפתיע – מספר מינים של זבובי חול באזורים גיאוגרפיים שונים בעולם ניזונים מקנאביס.

על שפנים, זבובים ובני אדם

מחלת הלישמניאזיס, הנגרמת על ידי טפילים חד-תאיים מהמין לישמניה, נפוצה ביותר מ-70 מדינות בעולם. הטפיל מועבר לבני האדם על ידי עקיצה של זבוב הנושא את הטפיל. הזבובים עצמם נדבקים בטפיל לאחר שהם עוקצים בעלי חיים נגועים. מדי שנה נדבקים בלישמניה עורית או פנימית יותר מחצי מליון בני אדם ברחבי העולם, וההערכה היא שבישראל נפגעים מאות אנשים מדי שנה בלישמניה עורית, שזכתה כבר לפני זמן רב לכינוי "שושנת יריחו" בעקבות תפרחת העור בצורת שושנה שנוצרת בשל התפתחות הטפיל. בישראל חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעור מקרי ההידבקות במחלה.

נקבות זבובי החול השייכות לסוג פלבוטומוס ( (Phlebotomusהן האחראיות הבלעדיות להעברת המחלה בישראל וביבשות ה"עולם הישן" (אסיה, אירופה ואפריקה), בעוד שזבובות חול מהסוג לוצומיה (Lutzomyia) הן מעבירות המחלה בדרום אמריקה ובמרכזה. ההערכות הן שבעקבות תהליך שינוי האקלים ועליית הטמפרטורות, צפויה התפשטות של המחלה ברמה העולמית עקב התרחבות בתי הגידול המותאמים לזבובי החול, שמעדיפים אזורים חמים יחסית, לעבר קווי רוחב גבוהים יותר – באירופה, באסיה ובצפון אמריקה.

כיום המחלה העורית נפוצה ומתפשטת בישראל על ידי שני מינים שונים של הטפיל: לישמניה טרופיקה באזור השומרון, הרי יהודה והגליל, ככל הנראה כתוצאה מההתפרצות של אוכלוסיית שפני הסלע, חיית המאגר העיקרית של הטפיל; ולישמניה מייג'ור בנגב, בערבה ובעמק בית שאן, שמאוכסנת בעיקר אצל מכרסמים שונים כדוגמת מריון ופסמון. מין נוסף, לישמניה אינפנטום, הגורם למחלה הפנימית, מצוי גם הוא בישראל, אך מקרי התחלואה בו הם נדירים.

לא מושפעים מ-THC

זבובות החול נמשכות לחיות בר ולבני אדם וניזונות מדמם, שמשמש כמקור חלבון להבשלת ביציהן. לצד זה ידוע כי זבובי חול זכרים ונקבות כאחד, כמו גם יתושים, זקוקים גם למזון צמחי – סוכר שעובר בצינורות ההובלה של הצמחים, ושאותו הם משיגים על ידי יניקה.

"בניתוח הנתונים גילינו שזבובי החול ניזונים ממגוון רב של צמחים והם בעלי העדפה ברורה למינים 'אקזוטיים' שמצויים בעיקר בגינות על פני מיני הבר הקיימים בשטח, זאת כנראה עקב עושר הצמחייה הקיימת בגינון בחודשי הקיץ, תקופת השיא של פעילות זבובי החול באזורים צחיחים כמו כפר אדומים", מספר פרופ' אלון ורבורג מהאוניברסיטה העברית, אחד ממובילי המחקר. "גם באזור באהיה שבברזיל, שם התפשטה מחלת הלישמניאזיס הפנימית לאזורים מיושבים רבים, נמצא כי זבובי החול מעדיפים צמחי נוי על פני המינים המקומיים".

התוצאה המפתיעה ביותר שחזרה בחמישה מתוך ששת האתרים (להוציא שדה אליהו) שבהם נבדקו זבובי החול היתה שזבובי החול ניזונים לעתים קרובות מצמח הקנאביס סאטיבה (Cannabis sativa). זבובי החול נמשכים אל תרכובות נדיפות שונות המשמשות את הצמח כאמצעי משיכה להאבקה.

החוקרים שמו לב שבאזור בורה שבקזחסטן, שם נאספו זבובי החול למחקר, הקנאביס גדל בשולי דרכים, וזבובי החול בחרו לאכול אותו על פני מינים רבים אחרים הנפוצים באזור. בישראל ובמקומות נוספים שנבדקו במחקר, גידול צמח הקנאביס הוא בלתי חוקי ולא ניתן לזהות את המקור הצמחי שממנו אכלו זבובי החול, אולם ניתן להעריך שזבובי החול אכן נמשכים לקנאביס – היות שהמקור הצמחי העלום ממנו אכלו כנראה איננו גדול, ולמרות זאת צמח זה זוהה בכמות משמעותית על פני צמחים אחרים.

מה מושך כל כך את זבובוני החול לצמח הקנאביס? "ייתכן כי לצד התועלת התזונתית שיש במקור הסוכר שבצמח, זבובי החול נמשכים לקנאביס בשביל תרכובות אחרות המצויות בצמח ועשויות להיות מועילות לזבובי החול בדרכים שונות", אומר ורבורג. "זבובי חול אינם יכולים לאכול מאבקת הפרחים, שכן צורת הפה שלהם מגבילה אותם למזון נוזלי בלבד. בנוסף, הם לא מושפעים מ-THC, החומר שידוע כבעל השפעה על בני אדם".

השפעה מעכבת על פעילות הטפיל

ורבורג מוסיף ומסביר שחומרים שונים שמקורם בקנאביס עשויים להשפיע על אוכלוסיית החיידקים והפטריות שבמעי זבובי החול, ואלו קריטיים להתפתחות טפיל הלישמניה במעי זבובות החול. בנוסף, נמצא בניסויים שונים כי תרכובות שמקורן בקנאביס נמצאו כבעלות השפעה מעכבת על פעילות הטפיל.

האם לתוצאות המחקר יש תרומה להתמודדות עם המחלה? הדרך כנראה עוד רחוקה עד ששתילי קנאביס יימצאו בצדי דרכים בישראל ויעכבו את התפתחות הטפיל בגופן של נקבות זבוב החול. אך גישה חדשה המשמשת להתמודדות עם יתושים וזבובי חול מוצצי דם מנסה לנצל את הידע הקיים על הרגלי אכילת הסוכר של הזבובים, כדי למשוך אותם לאכול פיתיון מורעל ובכך להפחית את אוכלוסיית זבובי החול המעבירים את המחלה.