החמציץ דוחק את המינים הטבעיים ומשתלט על רצפת היער צילום: Pexels
כנראה שאין כמעט אדם בישראל שלא מכיר ואף טעם את החמציץ הנטוי. החמציץ פורח בצהוב, ואפשר למצוא אותו כמעט בכל מקום – מחצרות בניינים ושולי דרכים ועד לשמורות טבע. הוא מוכר בעיקר בזכות טעמו החמצמץ שמזמין ילדות וילדים סקרנים לקטוף ולמצוץ את גבעוליו. אף על פי שהחמציץ הוא חלק מנוף ילדותינו, מדובר במין פולש שההתפשטות המהירה שלו בשטח מאיימת על מינים מקומיים ודוחקת אותם מבתי הגידול הטבעיים שלהם.
מחקר שנערך בימים אלה בהובלת ד"ר מאור מצרפי ממכון וולקני וד"ר עודד כהן ממכון שמיר ואוניברסיטת חיפה ובשיתוף קק"ל, מנסה להתחקות אחר תפוצתו של החמציץ כדי לדלל אותו ביערות ובשמורת הטבע ולצמצם את פגיעתו. מדובר במחקר שלא נשאר באקדמיה או במעבדה: צוות המחקר מזמין את ציבור המטיילים לקחת חלק במחקר ולתעד את החמציץ הנטוי.
מנגנון ההתפשטות של החמציץ: הפרשת חומצה אוקסלית ושינוי הרכב הקרקע
"אנחנו בוחנים את החמציץ הנטוי בשטחים טבעיים כמו ביערות קק"ל שבהם הוא הפך להיות מזיק בעייתי מאוד. ביער אילנות למשל, אנחנו רואים שהחמציץ דוחק את המינים הטבעיים ומשתלט על רצפת היער. כך אנחנו מאבדים את המינים המקומיים", אומר מצרפי. "החמציץ התפשט לאזורי שטחים טבעיים גם במישור החוף", הוא מספר.
החמציץ כידוע, מכיל חומצה. זו החומצה שהפכה את החמציץ למוכר כל כך בטעמו והעניקה לו את שמו. בזכות החומצה הזו החמציץ מצליח להתפשט במהירות. "לחמציץ יש תכונות ביולוגיות מעניינות מאוד: הוא מפריש חומצה אוקסלית לקרקע שמשפיעה על הכימיה של הקרקע, על תהליכים מיקרוביאליים ועל זמינות משאבים ובכך מסייעת לדחיקה ולהחלשה של המינים המקומיים", מסביר מצרפי.
שיטות להדברת החמציץ הנטוי ושיקום המערכת האקולוגית בישראל
דווקא היותו של החמציץ מין פולש, שנמצא מחוץ לאזור הגידול הטבעי שלו, היא חלק מהסיבה שהוא משגשג כל כך. "כאשר מין פולש מגיע לבית גידול חדש, הוא לרוב 'משתחרר' מאויביו הטבעיים וממתחריו המקומיים, שלא נוכחים במערכת החדשה או שאינם מותאמים אליה, ולכן אין מי שיבלום את התפשטותו. בהיעדר טריפה, טפילות או תחרות יעילה, מינים כמו החמציץ הנטוי יכולים להשתלט באגרסיביות על המרחב", אומר מצרפי. "הגורם להפרה הוא בני האדם שהביאו את החמציץ מדרום אפריקה לפני קצת יותר מ-100 שנה. לכן נדרשת התערבות שלנו כדי לתקן את הנזק ולשמר את בתי הגידול המקומיים ואת המגוון הטבעי בהם", הוא מסביר.
לחובבי החמציצים שקוראים את הכתבה הזו בדאגה חשוב להדגיש: אין כוונה להשמיד כל זכר לצמח האהוב. "להכחיד צמח זה מהלך אגרסיבי שאין לנו את השאיפה או את הכלים לעשות. המטרה שלנו היא לצמצם את הדומיננטיות של החמציץ ביער, ולקיים מערכת אקולוגית מגוונת שכוללת מינים מקומיים, מינים נדירים ומינים שבסכנת הכחדה", מבהיר מצרפי. "אנחנו רוצים לאפשר למינים המקומיים, כמו בן חצב יקינתוני ואירוס הארגמן, לחיות לצד החמציץ", הוא אומר.
"הפעילות שלנו ביער בנויה משני שלבים: בשלב הראשון טיפול בחמציץ והדברה נקודתית שלו, ובשלב השני אנחנו מבצעים זריעה מכוונת של צמחים מקומיים כדי שהם יוכלו לחזור ולשגשג באותו אזור", הוא מסביר. נשמע פשוט? החמציץ מציב אתגר נוסף: "החמציץ הוא צמח שמתרבה בצורה וגטטיבית. כלומר, הצמח מייצר בצלצולים קטנים שהם איברי הריבוי שלו, שנמצאים בקרקע, כך שבשנה הבאה יצמחו מהם עוד חמציצים. לכן לא מדובר בתהליך של 'זבנג וגמרנו'; כנראה שזה יהיה תהליך ארוך ושנצטרך לחזור ולטפל", מסביר מצרפי.
הצטרפו למחקר: איך הציבור יכול לסייע במיפוי תפוצת החמציץ בישראל?
כחלק מהמאמץ להחזיר את האיזון, קורא צוות המחקר לציבור הרחב לסייע באיסוף המידע: "יש הרבה דברים שמעניינים אותנו שיהיה לנו קשה לבדוק בעצמנו, למשל על התפוצה של החמציץ בישראל – איפה אפשר למצוא היום חמציץ נטוי? מה הצפיפות בכל בית גידול? חלק מהשאלות שאנחנו בוחנים קשורות גם לתנאים שבהם החמציץ גדל – האם באזור עם קרקע חולית או כבדה יותר? האם זה אזור עם הרבה או מעט הצללה?" מסביר מצרפי.
ד"ר יעל וגנר, אחראית תחום מדע אזרחי ביחידת המדען הראשי בקק"ל ובוגרת תוכנית ממשק, מספרת כי "קק"ל מקדמת בשנה האחרונה את תחום המדע האזרחי בישראל. כחלק ממערך של כיווני פעולה, חשוב לנו להראות כיצד מדע אזרחי יכול להוות קשר בין האקדמיה, הציבור הרחב וניהול שטחים פתוחים. מיזם מפת התפוצה של החמציצים מהווה win-win-win, שכן הציבור זוכה לסייע בטיפול במין פולש באופן שישפיע לטובה על השטחים הפתוחים בישראל, קק"ל נהנית מהרחבת הידע והנתונים שעליהם היא מבססת את פעולות הממשק שלה, והחוקרים מקבלים איסוף נתונים רחב-היקף שקשה להשיג בכלים אקדמיים בלבד".
"לכן אנחנו מבקשים ממשפחות, ממטיילים ומכל מי שרוצה, לתעד את החמציץ במקומות שבהם ראיתם אותו, לשלוח לנו תמונה עם מיקום ולענות על כמה שאלות כדי שנוכל לדעת יותר על התפוצה של החמציץ בארץ ועל התנאים שבהם הוא גדל. כך נוכל ביחד להחזיר את האיזון לבתי הגידול", מסכם מצרפי.
