הקרב על האקליפטוס

חי וצומח |
הרשויות טוענות שהוא מין פולש וכורתות אותו כדי שלא יפגע בצמחים מקומיים, אך מגדלי הדבורים והחקלאים דורשים לשמור עליו כדי להגן על פרנסתם. האם ניתן להגיע לפשרה בין הצדדים בנושא עצי האקליפטוס?

בקיץ 2015 החלו אנשי רשות הטבע והגנים בפעולה נרחבת של כריתת עצי אקליפטוס בנחל אלכסנדר ובשמורת בית ציידא – ה"בטיחה" שליד הכנרת. במסגרת הפעולה נכרתו עד כה אלפי עצים. "מראה גזע כרות אולי איננו נעים לעין, אבל בטווח הארוך לפעולה זו יש השלכות חיוביות חשובות", נכתב באתר הרשות. טענתם העיקרית של אנשי הרשות היא שעצי האקליפטוס פלשו לבתי גידול רגישים אלה ומהווים גורם זר ופולשני, שפוגע בצמחייה הטבעית הייחודית לשמורות הטבע.

אך למרות המסרים המרגיעים, המראה של עצי אקליפטוס מוטלים על הקרקע נגע ברגשותיהם של רבים. עץ האקליפטוס הגיע לישראל מאוסטרליה לפני 120 שנה, זכה עם השנים להכרה בתור מרכיב חשוב בנוף הישראלי ובעל ערך היסטורי וסביבתי, ונטיעת האקליפטוס כחלק מההתיישבות החלוצית בישראל הפכה אותו לסמל ישראלי.

אקליפטוס
אקליפטוס. האם הוא עונה להגדרה של מין פולש? תצלום: dotsara.flickr

כריתת עצי האקליפטוס לוותה גם במחאה מתוקשרת מצד מגדלי הדבורים, שרואים בצוף של פרחי האקליפטוס מקור מזון משמעותי לדבורי הדבש, משום שהוא פורח לתקופות ארוכות ובגלל הרס בתי גידול של פרחי בר. לצדם ניצבו גם חקלאים, שחוששים גם הם לעתיד הדבורים, שאחראיות להאבקת והפריית גידוליהם, ואנשי מדע ושמירת טבע שונים שפרסמו עצומה בעיתונות תחת הכותרת "אל תכרתו אקליפטוסים". ד"ר ארנון דג, בוטנאי ממינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני, מחותמי העצומה, טוען ש"ללא נטיעה של עצי אקליפטוס נוספים תהיה פגיעה בחקלאות, ועם תפיסה זו שרואה בו מין פולש עשויות להיות כריתות נוספות באזורים רבים שתגרום לפגיעה נוספת בחקלאות ובנוף".

למי קראת פולש?

כריתת האקליפטוסים החלה במידה רבה לאחר שאקליפטוס המקור – מין האקליפטוס הנפוץ ביותר בנטיעות בארץ – הוכרז כמין פולש בסביבות לחות ובגדות נחלים. במסגרת התכנית הלאומית לשימור המגוון הביולוגי בישראל של המשרד להגנת הסביבה הוקמה מועצה בין-משרדית שמשמשת לטיפול בנושא המינים הפולשים, והיא הכלילה את אקליפטוס המקור בספר הצמחים הפולשים בישראל. המהלך הביא גם ליצירת לחצים על קק"ל ולהפחתה משמעותית של נטיעת העצים על ידי קק"ל.

עם זאת, ד"ר עודד כהן, אקולוג שחוקר מינים פולשים מהמכון לחקר הגולן, ופרופ' יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, טוענים במאמר שפורסם לאחרונה באתר כלנית, שמתוך ניתוח המידע שקיים כיום אין לראות באקליפטוס המקור מין פולש. טענותיהם העיקריות הן שתכונותיו הסביבתיות של האקליפטוס לא מצדיקות השוואה בינו למינים פולשים מוכרים אחרים. תוצאות המחקר שלהם הוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה.

מינים פולשים הם מינים זרים שהובאו על ידי האדם ומתפשטים באופן טבעי לשטחים טבעיים ומהווים גורם הרסני לסביבה, לאדם או לחקלאות. מינים אלה יכולים להיות צמחים, כמו האמברוסיה מכונסת – עשב שמקורו במקסיקו ובדרום ארה"ב שפוגע בחקלאות וגורם לאלרגיה; חרקים כמו חדקונית הדקל האדומה, שהגיעה מאסיה הטרופית ומזיקה קשות לדקלים; ונמלת האש הקטנה, שהגיעה מדרום אמריקה ושעקיצתה כואבת במיוחד ופוגעת באדם.

כריתת עץ אקליפטוס. תצלום: Nogwater.flickr
כריתת עץ אקליפטוס. תצלום: Nogwater.flickr

אך האם אקליפטוס המקור עונה להגדרה של מין פולש? לדבריו של כהן, "מינים פולשים הם מינים זרים, שמתפשטים בקצב מהיר בשטח רציף או במספר רב של מוקדים, ושמעמידים בהם אוכלוסייה צפופה. האקליפטוס אינו עונה להגדרה זו". כהן מסביר שקצב הריבוי הטבעי של האקליפטוס בבתי גידול שונים נמוך ביותר, שמרחק ההפצה של הזרעים מוגבל ושיכולת הנביטה שלהם חלשה – במיוחד בתנאי הסביבה בארץ. לכן, האקליפטוס מראה יכולת נמוכה ביותר של התנחלות בבתי גידול חדשים.

לביסוס הטענה, כהן וריוב בדקו את הממצאים שפורסמו בספרות המדעית מהארץ ומהעולם לגבי אקליפטוס המקור וגם ביצעו עבודת שדה שבמסגרתה סקרו שמורות ואתרים שבהם נטען שישנה פלישה של אקליפטוסים. לדבריהם, על בסיס התצפיות שערכו, נביטה והתבססות של אקליפטוסים צעירים קיימת בהיקף נמוך, ורק בסמוך לעצי האם. כך למשל נמצא בשמורת תל דן, נחל כיסלון, שמורת לימן ושמורת כרי נעמן.

סקירת התופעה במקומות נוספים בעולם עוזרת לשפוך אור על ההגדרה הבעייתית של האקליפטוס כמין פולש. "מספר המקומות בעולם שהאקליפטוס מהווה מין פולש נמוך ביותר, וגם באלו שצוינו כאזורי פלישה – נראה שאין הדבר כך בפועל", אומר כהן. "כך למשל בפלורידה, שבה ניטעו אקליפטוסים כבר במאה ה-19, למרות הטענות בדבר פלישה נראה שאין עדויות ממשיות לכך. המקום היחיד שבו ניתן לראות אקליפטוס כפולשים הוא דרום אפריקה. אך תנאי הסביבה בקייפטאון שונים מאלו שבישראל: פרק הזמן שבו לא יורד גשם הוא קצר ונמשך חודשיים בלבד, בעוד שבישראל העונה היבשה ארוכה וחמה יותר, דבר שלא מאפשר לנבטים לשרוד ולהתבגר".

יש מקום לכולם

לטענותיו של כהן עונה ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, מחבר "ספר הצמחים הפולשים בישראל", שמחזיק בדעה שאקליפטוס המקור אכן מהווה מין פולש כאשר מדובר בבתי גידול רגישים כמו גדות נחלים. לדבריו, שאלת ההגדרה אינה משמעותית כל כך. "אם העץ חשוב לענף הדבוראים, אין מניעת לטעת אותו בשדות, הרחק מערוצי נחלים. גם טיונית החולות, מין פולש מובהק בישראל, מהווה מוקד משיכה לדבורים, אבל  עובדה זו אינה הופכת את טיונית החולות למין לא-פולש".

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, מתייחס אף הוא לנושא היחס הראוי לאקליפטוס ולמדיניות הנטיעה והכריתה. " מדיניות הרשות (רשות הטבע והגנים – י.ו.) היא של חוסר סובלנות למינים זרים. אלה לא צריכים להיות בשטחי מדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה בשמורות טבע. רק בשנים האחרונות החלו לעשות ולא רק לדבר על סילוק מינים פולשים. הבחירה לטפל באקליפטוס היתה מתוך הבנה שהוא מהווה מין פולש בבתי גידול לחים ויש לציין שהיקף הפעילות רחוק מלפגוע בשלום האקליפטוסים. בשמורת הבטיחה כרתו לא יותר מעשרה אחוזים מהעצים, ורק את אלה שהיו בסמיכות למקורות המים.

מספר המקומות בעולם שהאקליפטוס מהווה מין פולש נמוך ביותר. תצלום: Forest and Kim Starr.flickr
מספר המקומות בעולם שהאקליפטוס מהווה מין פולש נמוך ביותר. תצלום: Forest and Kim Starr.flickr

"בנוסף, אנחנו שואפים להסיר את האקליפטוסים משמורות מישור החוף, שמהוות מפלט אחרון לצמחיית החולות והכורכרים, שהולכת ומצטמצמת בעקבות הפיתוח האורבני והחקלאי. לא ייתכן שאת מעט המקום שנותר לצמחיית מישור החוף בשמורות ייקחו האקליפטוסים".

לטענת החוששים לענף הדבוראות ועתיד האקליפטוסים בארץ עונה שקדי: "אין סיבה שלא ייטעו אקליפטוסים בסמוך לכוורות ובשטחי חקלאות. ענף הדבוראות בארץ הוזנח במשך שנים, ומשום כך תולים את האשמה בפעולת הרשות. יש צורך בתכנית מסודרת על מנת לקדם את הענף, והרשות תתמוך בתכנית מסודרת של נטיעה בשטחים המתאימים לצורך זה, כמו בשולי שטחים חקלאיים, על מנת לתת פתרון למחסור בעצי אקליפטוס".

הדיון לגבי מעמדו של אקליפטוס המקור בארץ עוד לא תם והפתרון המושלם עדיין לא נמצא. נדמה שלצד פעילות רשות הטבע והגנים בשמורות הרגישות, יש למצוא פתרון לצורכי מגדלי הדבורים, ובבתי גידול בהם אין חשש שיפלוש – להמשיך ולשמור על מקומם של עצי האקליפטוס בד בבד עם הגדלת שטחים שמכוסים בפרחי צוף.

 

 



אולי יעניין אותך