הצד הירוק של הרפורמה החקלאית

בריאות ומזון | חי וצומח | כלכלה וצרכנות
בימים אלו עומדת על שולחן הדיונים של הממשלה הרפורמה בחקלאות. מחבריו של מחקר ישראלי חדש בדקו מה חקלאים באמת חושבים על הסביבה וכיצד מקבלי ההחלטות יכולים להפוך את החקלאות המקומית למקיימת ויעילה יותר

בספרו "התמוטטות", טוען הביולוג האמריקאי הידוע פרופ' ג'ארד דיימונד שחקלאות-יתר עלולה לגרום להתמוטטות של חברות שונות, בעיקר משום שעיבוד היתר החקלאי גורם לסחף קרקעות ופגיעה במאזן האקולוגי המקומי. כיום, לא פחות מ-38 אחוז מהשטח היבשתי בעולם מכוסה בשטחים חקלאיים ואחד האתגרים הגדולים של ימינו הוא איך להפוך את החקלאות המודרנית למקיימת יותר, כך שתוכל להוות מקור אמין ובטוח למזון גם בעתיד.

מחקר חדש, שמומן על ידי קרן נקודת ח"ן של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ניסה לספק תשובה ראשונית לשאלה ומצא שהצעד הראשון הוא פחות מסובך מכפי שנדמה: להקשיב לחקלאים.

17,476 משקים חקלאיים

נכון ל-2017 פעלו בישראל 17,476 משקים חקלאיים, שפרושים על שטח של 3.52 מיליון דונם ושאחראים לתפוקה של כ-30 מיליארד שקל מדי שנה. אבל מעבר לערך הכספי שלה, מובן שהחקלאות המקומית מספקת לנו עוד מגוון שירותים: ביטחון תזונתי, ריאות ירוקות, אסתטיקה נופית, ערכי מורשת ועוד.

בימים אלו, עתידה של החקלאות בישראל עומד על שולחן הדיונים. במסגרת ה"רפורמה בחקלאות", ששונתה כמה פעמים בחודשים האחרונים ונכון לעכשיו עתידה להתחיל בינואר 2022, מתוכננות הורדות מכסים ופתיחה לייבוא של מגוון מוצרים, כמו פירות וירקות, במטרה להוריד את העלויות שלהן לצרכנים. החקלאים הישראליים נאבקו ועודם נאבקים ברפורמה, שלטענתם תפגע בפרנסתם ובעתיד הענף. בנוסף, מלינים החקלאים על המדינה כי המהלכים נעשים באופן חד-צדדי בלי שום דו-שיח עמם.

מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Journal of Environmental Management בחן בעיה דומה – תפיסות החקלאים ישראלים כלפי רפורמות חקלאיות ממשלתיות – מהזווית של חקלאות סביבתית. "באירופה ובבריטניה יש יוזמות ממשלתיות סביבתיות. תוכניות שאומרות לחקלאים תיישמו ממשקים כמו הפחתת שולי שדות, או הפחתת ריסוס ואנחנו נפצה אתכם כלכלית בתמורה לזה, כך שהסיכון של החקלאים יהיה מינימלי. בישראל מלבד תוכנית לשמירת קרקעות למניעת סחף לא מיושמות תוכניות אחרות", מסבירה ד"ר יעל טף-סקר, סוציו-אקולוגית מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה ואחת ממחברות המחקר. "צריך להבין שמדובר בצעד שרווחי למדינה מבחינה אקולוגית, כי אחרת הכסף הזה יצטרך לצאת על שיקום של בעיות סביבתיות כמו זיהום מי-תהום מריסוס שאחרת הממשלה תצטרך להתמודד עם ההשלכות שלהן".

 החקלאים רוצים ליישם ממשק סביבתי

במסגרת המחקר החדש התקיימו ראיונות עומק עם 41 חקלאים מענפים שונים באזור עמק חרוד. החוקרים הציגו לחקלאים חמישה סוגי ממשקים סביבתיים: הפחתת ריסוס (צעד שמונע זיהום); שמירה על שולי שדות (פעולה המאפשרת מעבר של חיות בין אזורי מחיה); שמירה על מורכבות שדית (כלומר, יותר מסוג גידול אחד בשדה אחד); הפחתה של עיבוד קרקע (תהליך שמצמצם סחף קרקעות) וחיבור לקהילה.

תחילה החקלאים נשאלו מה דעתם על כל ממשק ואז הוצעה להם תוכנית תמריצים כלכלית למעבר לכל ממשק כזה והם נשאלו שוב על נכונותם ליישם שיטות אלו, הפעם עם תמיכה כלכלית ממשלתית. בנוסף לראיונות אלו, נערכו שאלונים משלימים עם 296 תושבי עמק חרוד שאינם חקלאיים, שבהם הם נשאלו על עמדותיהם בנוגע לחמשת הממשקים הסביבתיים המוצעים.

bundle of assorted vegetable lot
"באירופה ובבריטניה יש יוזמות ממשלתיות סביבתיות, שאומרות לחקלאים: תיישמו ממשקים כמו הפחתת שולי שדות או הפחתת ריסוס ואנחנו נפצה אתכם כלכלית, כך שהסיכון של החקלאים יהיה מינימלי". Photo by Megan Thomas on Unsplash

ממצאי המחקר הראו שמרבית החקלאים הראו נכונות ליישם את הממשקים הסביבתיים בהינתן תמריץ כלכלי. כך, למשל, 95 אחוז מהחקלאים הראו היענות ליישם טכנולוגיות חקלאיות חדישות של עיבוד קרקעות המונעות סחף קרקע.

אולם, ניתוח הראיונות מצביע על כך שלא מדובר רק בעניין כספי. "לחלק מהממשקים היתה הירתמות עוד לפני שהצענו לחקלאים תוכנית כלכלית. כך היה, לדוגמה, במקרה של הפחתת ריסוס", אומרת טף-סקר. "החקלאים לא רוצים לפגוע בסביבה בלי סיבה. עם זאת, גם ראינו שההיענות ליישום הממשקים הייתה יותר נמוכה ככל שלחקלאי היה יותר ותק". בנוסף עלה מהשאלונים של התושבים כי ככל שהתושבים היו יותר ותיקים וגדלו בילדות שלהם בעמק חרוד, כך היה להם יותר חשוב והם יותר דחפו לאימוץ של הממשקים הסביבתיים בידי החקלאיים.

על פי החוקרים, ממצאים אלו מצביעים על כך שבהצעת תוכנית כלכלית לא מספיק להסתכל רק על ההיבט הכלכלי ולהציע תמריצים, אלא שיש להסתכל על ההיבט החברתי ומה משפיע על כל חקלאי.

"החקלאים לא בהכרח רוצים רק תמיכות כלכליות של סובסידיות", מסביר פרופ' אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וראש קבוצת המחקר. "הגישה של רבים מהם היא שהם לא רוצים טובות מאף אחד. הם רוצים יותר ידע איך ליישם את הממשקים ורשת ביטחון שתבטיח להם שאם הם ינסו ולא יצליחו אז הם לא יקרסו כלכלית. לצד זאת, הם גם הביעו רצון להיות סביבתיים והם רואים את עצמם כשומרי הסביבה".

"אין עם מי לדבר בממשלה"

ממצא נוסף שעלה במחקר ושמהדהד את אירועי החודשים האחרונים סביב הרפורמה בחקלאות הוא חוסר האמון של החקלאים בגופי המדינה, שלטענת כמה מהם שלקחו חלק במחקר ימנע מהם לאמץ את הממשקים הסביבתיים המוצעים. כך, למשל, אחד החקלאים שהשתתף במחקר אמר כי "… אנו עושים משהו מאוד מאוד חשוב, אך התמיכה הממשלתית שאנו מקבלים והחשיבות שהמדינה מייחסת לזה אפסית. פשוט לא אכפת להם מהחקלאים". חקלאי אחר ייחס חשיבות רבה לאי-הוודאות הפוליטית והשינויים התכופים בממשל, ואמר "…הכל משתנה, אז איך חקלאי יכול להאמין בממשלה שלו?"

hay bales, round, farm
"החקלאים לא בהכרח רוצים רק תמיכות כלכליות של סובסידיות". Photo by jarmoluk on Pixabay

"לא שומעים אותנו ולא משמיעים את הדברים הנכונים", אומר עודד כהן, רכז ועדת מגדלים אזורים באזור הצפון. "ברור לי שצריך בחלק מהדברים צריך לעשות רפורמה, אבל אני מצפה שדבר ראשון ידברו ויחשבו ושלא יעתיקו אחד לאחד תוכניות מחו"ל. זה לא יעזור, כי פה מחירי המים הרבה יותר גבוהים. צריך קודם כל לשבת איתנו להבין מה הבעיות אצלנו".

"ברפורמה לחקלאות מתייחסים רק לעלות של המוצרים בסופר והאם נוכל או לא להבטיח את המזון בעתיד, אבל רפורמה שתתייחס רק לעלות המזון תגרום לחקלאי להוציא את כל המשאבים כאן ועכשיו ולשכוח ממה שיקרה בעוד עשר שנים", אומר שוורץ. "כשאתה חושב רק על ההיבט הכלכלי אתה לא חושב על ההיבט הסביבתי, לדוגמה על החומר האורגני בקרקע, שבלעדיו בסופו של יום אין חקלאות. אנחנו צריכים לחשוב מה יהיה עם הדור הבא – זו המהות של הקיימות".

"זה לא מספיק רק לזרוק כסף על החקלאות. צריך שאקולוגים, חקלאים וכלכלנים יישבו יחד ויגבשו דרך פעולה יעילה וטובה לכולם", מסכמת טף-סקר. "במחקר שלנו היה ניתן לראות כי יש חשיבות רבה לאלמנט החברתי ולשיקולים של החקלאים עצמם, שמראים מלכתחילה התעניינות בתוכנית סביבתית. צריך לעשות את זה חכם וכך זה גם ייצא יותר רווחי בסופו של דבר למדינה".



אולי יעניין אותך