ב-28 במרס 2014 זעזעה רעידת אדמה את טורקיה. בישראל נשמעה אנחת רווחה: אין נפגעים לכוחותינו. הרעש לא היה חזק מאוד, מגניטודה 5.9, אבל הוא הורגש היטב גם במדינות מרוחקות ממקורו – כחמישים קילומטרים דרומית לאזור אנטליה שבדרום טורקיה – כמו ישראל, קפריסין ואפילו מצרים.
הניסיון המר של שני העשורים האחרונים מלמד שרעידות אדמה חזקות במיוחד מלוות פעמים רבות בצונאמי – גלי ענק שנעים במהירות של כמה עשרות עד מאות קילומטרים בשעה. תוצאות הפגיעה שלהם באזורים מיושבים הן איומות: בשנת 2011 הורגש באוקיינוס השקט לא רחוק מהאיים הדרומיים ביפן רעש אדמה בעוצמה של מגניטודה 9.0. בעקבות הרעש נוצרו גלי ענק שגרמו למותם של יותר מ-18,500 בני אדם, להרס של מאות כפרים עד היסוד, ולנזק למערכת הקירור של הכור הגרעיני להפקת חשמל בעיר פוקושימה שבעקבותיו דלפה קרינה רדיואקטיבית ומאות אלפי תושבים פונו מבתיהם.
החדשות הטובות הן שרעידת האדמה בטורקיה לא גרמה לצונאמי שהציף את קו החוף בישראל. החדשות הרעות: לא לעולם חוסן, וקיימת סבירות גבוהה שאסון כזה עשוי להתרחש גם אצלנו צונאמי שחודר אפילו 300 מטרים לתוך היבשה יגרום להצפה של חלקים גדולים מגוש דן ולנזק שקשה לשער את עלותו ואת הזמן שייקח לתקן אותו. אם הגלים יהיו גבוהים במיוחד, יושפעו מהם גם אזורים גבוהים ומרוחקים יותר מקו החוף – לא היינו רוצים לחשוב מה יקרה לגבעתיים אם המים יגיעו עד אליה וגם אל חדרה, גדרה, יבנה או טבעון.
חייבים להתכונן לתרחיש קיצוני
התרחיש המפחיד הזה אינו דמיוני בכלל. כבר בשנת 2009 הכינו אנשי המכון הגיאולוגי ומשרד המים והאנרגיה מפת סיכון לאזורי צונאמי, שמציגה את המקומות המועדים להצפה במקרה של אירוע כזה בישראל.באוניברסיטת חיפה נערך בשני העשורים מחקר שמצא שבים התיכון היו ב-3,500 השנים האחרונות לפחות חמישה אירועי צונאמי עזים שהיכו בקו החוף שלנו. אחד מהאירועים האלה מתועד במשנה – בתקופת הסנהדרין שטפו מי ים את העיר יבנה והרסו חלקים נרחבים ממנה עד היסוד. ולא רק שם, אלא שבמסגרת מחקר חדש התגלו גם בים האדום עדויות לגל רב עוצמה ששטף את קו החוף לפני 2,300 שנים בערך.
אין לנו דרך לדעת מתי תתרחש רעידת אדמה, מה תהיה עוצמתה ואם היא תגרום להיווצרות צונאמי. אנחנו כמדענים יכולים לדעת שאזורים מסוימים מועדים לפורענות, ושתרחיש של רעש אדמה חזק ביותר אינו דמיוני כלל והוא עלול להתממש בעודכם קוראים את השורות האלה. האם ישראל מוכנה להתמודד עם עשרות אלפי הרוגים, ערים טובלות במים ונזקים שעלותם מפלצתית? כרגע נראה שלא.
מכיוון שהיווצרות צונאמי אינה בשליטתנו, עלינו לטפל במה שכן נמצא בידינו – שימור קו החוף של ישראל ושיקום הנזקים שכבר נגרמו לו. קו החוף הוא גמיש, אזור שמשתנה כל הזמן בתגובה לתהליכים שמתרחשים ביבשה ובים. בעולם מושלם, הבנייה אסורה עד למרחק של חצי קילומטר מקו החוף. אלא שאנחנו לא חיים בעולם מושלם, ולכן אנשי הרשויות בישראל חייבים לקבל את ההחלטה הנכונה: לאסור על בנייה מסיבית בחופים, להניח להם להישאר במצבם הטבעי עד כמה שאפשר ולחזק את המקומות שבהם הבנייה כבר נעשתה ושבהם עלולים להיווצר נזקים במקרה של אסון טבע מהסוג הזה.
