בימים הקצרים והחשוכים ביותר בשנה, עמים רבים מציינים חגים שקשורים באור: חג המולד הנוצרי, הדיוואלי ההינדי, וכמובן – חג החנוכה היהודי, שמסמל את ניצחון האור את החושך. אבל לצד המשמעות הסמלית, חשוב לזכור: גם החשכה חשובה ביותר עבור בריאותנו, ומצב של חשיפת-יתר לאור בשעות הלילה – עלול לגרום לבעיות פיזיות שונות.
עם זאת, לא הכול שחור: מחקר סיני חדש מצא שפעילות ספורטיבית עשויה להועיל מאוד בהתמודדות עם מחלות כלי-דם ולב ועם יתר לחץ-דם – שנגרמות כתוצאה מחשיפת-יתר לאור בשעות הלילה.
אפשר לכבות את האור?
מצב של חשיפת-יתר לתאורה, שבה עוסק המחקר החדש, קרויה גם זיהום אור: עודף תאורה מלאכותית בלילות מתוך הבתים שלנו, בערים, בכבישים, בחופים ובסמיכות לשטחים טבעיים. מערכות אקולוגיות ויצורים שונים, ואנחנו בהם – נפגעים מהתופעה. בין היתר, זיהום האור עלול לגרום לפגיעה בהתמצאות במרחב אצל בעלי חיים שמנווטים בעזרת מקורות אור טבעיים. עבורנו, בני האדם, זיהום האור עלול להעלות את הסיכוי לחלות בסוכרת ובמחלת הסרטן. בנוסף, השימוש שאנחנו עושים בטלפונים והצפייה במסכים המוארים לאחר רדת החשכה מעכבים את שחרור המלטונין (הורמון השינה) ועלולים לגרום להפרעות שינה.
המחקר החדש התמקד בבני 22-16; זאת, מכיוון שרשתיות העיניים של צעירים רגישות יותר לאור, מה שגורם לחשיפה גבוהה יותר אליו. "צעירים וצעירות שנבדקו במחקר נחשפים לתאורה ישירה במשך שנים רבות, והחשיפה המצטברת הזאת עלולה להיות מסוכנת עבורם", מסבירה ד"ר רחל גולן, חוקרת בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהלת חטיבת המחקר של העמותה הישראלית NALA, שפועלת במדינות אפריקאיות למיגור מחלות זיהומיות.
המשתתפים במחקר עברו בדיקות לחץ-דם, ניהלו יומן שינה וביצעו מעקב אחר החשיפה לאור בלילה בחדר השינה שלהם באמצעות מכשיר מדידת אור נישא; מקורות האור שגרמו לזיהום ושתועדו במחקר הם מכשירים אלקטרוניים, מנורות שולחן, תאורת רחוב, פנסי רכבים ועוד. בנוסף, למשך שבוע, הנבדקים נדרשו לענוד שעון שמודד את פעילותם הגופנית.
צעירים, אל תלכו אל האור
במחקר נמצא שהצעירים שנחשפו לתאורת לילה חזקה יותר היו בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מיתר לחץ-דם: 8 אחוזים ממי שנחשפו לתאורת לילה שגבוהה מ-3 לוקס (תאורה שעוצמתה גבוהה פי 3 מזו של אורו של ירח מלא) – סבלו מיתר לחץ-דם. לעומת זאת, רק כ-3 אחוזים מהמשתתפים שהיו חשופים לתאורת לילה בעוצמה שחלשה מ-3 לוקס סבלו מאותה התופעה.
אבל יש גם אור בקצה המנהרה: המחקר מצא שהשפעת זיהום האור על העלייה בלחץ הדם לא נצפתה בנבדקים שביצעו פעילות גופנית בינונית עד עצימה, במהלך שעתיים ומעלה ביום. בשל כך, לטענת החוקרים, המחקר מחזק את הטענה שפעילות גופנית מעין זו היא חשובה לבריאותנו ולמניעת מחלות לב וכלי-דם, ואף חשובה במיוחד עבור מי שאותה חשיפה משפיעה עליהם יותר – כמו צעירים, עובדי משמרות לילה ואנשים שחיים באזור שבו זיהום האור גבוה במיוחד.
"בעולם המערבי, מחלות לב – שנגרמות בין היתר מעלייה בלחץ-הדם – הן סיבת המוות השכיחה ביותר", מסבירה גולן. "לכן כל כך חשוב להתייחס למחקר הזה בכובד ראש".
פולש בעייתי: האור
לפי דו"ח מצב הטבע בישראל, תאורת הלילה מלווה את האדם כיום כמעט בכל מקום שבו הוא נמצא על פני כדור הארץ, ועוצמתה עולה בקצב ממוצע של 6 אחוזים בכל שנה. במקרה שלנו, 92 אחוז משטחה של מדינתנו הקטנה חשוף להשפעה של תאורת לילה מלאכותית, ו-97 אחוז מהאוכלוסייה המקומית חיה באזורים שבהם עוצמת תאורת הלילה המלאכותית מובילה לכך שבלתי אפשרי לראות את שביל החלב. מעבר לכך, זיהום האור לא "מדלג" על הטבע, ומגיע לשמורות רבות, לחופי הים ואף לתווך הימי, שעם פיתוח תשתיות הגז הימיות לפני כעשור – הצטרף לסטטיסטיקה.
"ביחס לשטחה, ישראל היא בין המדינות המוארות בעולם, והיא סובלת מזיהום אור משמעותי", אומר ד"ר נעם לידר, מומחה בתחום זיהום האור ומנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים. "למרות שהמודעות לתופעה גוברת ונעשים ניסיונות למציאת פתרונות הארה טובים יותר, התפתחות התעשייה והבנייה והעלייה בכמות הכבישים המוארים בלילה – מוסיפים לזיהום האור המשמעותי".
לדברי גולן, זיהום אור הוא נושא שנמצא מתחת לרדאר, בשונה מבעיות מקבילות, כמו למשל זיהום אוויר. "על אף שהנושא הזה מדובר פחות, כולנו חשופים לבעיה", היא מסבירה. "חוסר המודעות מוביל לכך שאנשים משאירים בבתים אור דולק בלילה, נרדמים מול טלוויזיה ועוד".
כל אחד הוא אור קטן? עדיף
אז מה עושים? ראשית כל, בהתאם למסקנות המחקר, החוקרים ממליצים על פעילות גופנית עבור מי שסובלים מחשיפה גבוהה לאור בשעות הלילה, למניעת מחלות לב וכלי דם ויתר לחץ דם.
מעבר לכך, כדאי כמובן לטפל בבעיה מן השורש – ולהקטין את החשיפה שלנו לזיהום אור. דו"ח על זיהום האור וצמצומו, שכתבה ועדת מומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה, ממליץ על שורת צעדים להתמודדות עם זיהום אור, בהם הכרה בו כמפגע סביבתי – מה שעשוי לעודד רגולציה בתחום. ואפשר גם להתחיל בקטן: לכבות את האורות הלא-הכרחיים, לשלוט בכיוונו של האור (למשל, על ידי אהילים – בחירה אסתטית וגם יעילה) ולהחליף את התאורה בבית לנורות לד חסכוניות בגוון חם, שפגיעתן בשחרור המלטונין היא פחותה.
בנוסף, העלאת המודעות לנושא היא חשובה. "כולנו צריכים להבין את הבעייתיות שנגרמת מאור שנשאר דולק בבית בלילה, או מטלוויזיות ומטלפונים שנשארים פועלים", מעידה גולן. "ובהתאם, יש לפעול בהתאם להמלצות המחקר החדש: להפחית ככל האפשר את התאורה במהלך הלילה ולהתמיד בפעילות גופנית", היא מסכמת.
