בשנת 1826 הצליח הממציא הצרפתי ניספור נייפס לצרוב בפעם הראשונה תמונה על גבי לוח רגיש לאור שהונח בחלקה האחורי של קמרה אובסקורה (תא אפל, חלק במצלמה). זה היה תהליך ארוך ולא תמיד מוצלח, אך בעקבותיו פותח תהליך הצילום.
ארנסט הקל נולד ב-1834 ובמהלך לימודיו התמחה בביולוגיה. בהמשך הוא הגדיר אלפי מינים חדשים וקידם את רעיון הבררה הטבעית של צ'רלס דרווין. המצלמה שהומצאה כמה עשרות שנים קודם לכן לא הצליחה לחדור אל האקדמיה וכך הקל, כמו שאר החוקרים בני זמנו, הוא נהג לאייר את בעלי החיים והצמחים שחקר ותיעד את תכונותיהם הפיזיות. זמן רב לאחר מכן עוד תוארו היצורים רק באמצעות איורים מפורטים, מסורת שכיום כבר כמעט נעלמה לגמרי.
בימים אלה מתקיים בתל אביב שבוע האיור הישראלי הראשון (31-22 במאי 2014), ובמסגרתו מוצגות עבודותיהם של מאיירים מהארץ ומחו"ל. זו הזדמנות מצוינת להכיר את עבודותיו של ארנסט הקל באמצעות כמה דוגמאות לאיורים מתוך הספר Kunstformen der Natur (צורות אמנות של הטבע) שיצא לאור ב-1904.
